בתי אונגרין
בתי אוּנגָרִין - נחלת צבי (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.
היסטוריה
השכונה נוסדה בשנת 1891, על ידי שמואל זנוויל שפיצר[דרוש מקור] והיוותה חלק מתנופת ההתפשטות הרחבה שאפיינה את העיר באותה העת כחלק ממגמת היציאה מהחומות. בשנת 1890 קרא רבה של ירושלים, הרב שמואל סלנט למנהלי הכוללים להקים שכונות מחוץ לחומות, עקב הצפיפות הרבה שהייתה בעיר העתיקה. כולל שומרי החומות שהיה העשיר מבין הכוללים רכש קרקע סמוך לשכונת מאה שערים ובנה את שכונת "אונגרישע הייזער" (בתי ההונגרים) שיועדה ליהודים עניים יוצאי הונגריה. בשנת 1898 כבר היו בשכונה 35 בתים שכללו מאות דירות.
השכונה ממוקמת מצפון לשכונת מאה שערים, וממזרח ומדרום לשכונת בית ישראל. מצפון לשכונה ממוקמת שכונת קריית שומרי אמונים. לאחר מלחמת העצמאות ב-1948 סומן הגבול בין ישראל וירדן בצמוד לבתי השכונה ממזרח. באחד מגגות הבתים הוצבה עמדה של צה"ל אשר צפתה אל "מעבר מנדלבאום" ושכונת שייח' ג'ראח, עד מלחמת ששת הימים.
בשכונה נבנו "ישיבת חתם סופר" שנועדה למקום לימוד לחסידי השכונה ו"ישיבת כתב סופר" לתושבים שלא השתייכו לתנועת החסידות. כמו כן נבנו בתי כנסת, תלמוד תורה, מקווה, בית מרחץ, תנור שכונתי ומשרדים להנהלת הכולל.
אוכלוסייה
אף שבעבר התגוררו בשכונה גם יהודים ממוצא הונגרי שאינם חסידים, אוכלוסיית בתי אונגרין היא הומוגנית וסגורה ומתגוררים בה חרדים חסידיים ממוצא הונגרי. חלק גדול מתושבי השכונה הם חסידי תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, וסאטמר.
בשכונה ממוקמים מוסדות חסידות תולדות אהרן, שרבים מחסידיה מתגוררים בשכונה. ממזרח לשכונה ממוקמת הישיבה הגדולה של חסידות תולדות אהרון.
מאז הוקמה ועד היום, כמעט ולא השתנו פני השכונה והמראה הציורי שלה. בשנת 2010 עברה השכונה שיפוץ וחידוש במסגרת פרויקט שיקום שכונות של עיריית ירושלים אך מראה השכונה נשמר בקפדנות. זהו מתחם הבנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בניני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. הבסיס למשולש הוא בית מדרש המשמש כמקום של לימוד ובית כנסת. בתווך, בין צלעות המשולש - חצר גדולה ומרוצפת, רוחשת חיים, בה עוברים תושבי השכונה, ילדים משחקים, וחבלי כביסה נמתחים לאורכה. פתחי הדירות בבנינים פונים אל החצר הפנימית וכך גם המעבר ביניהן נבנה עם מעקה הפונה לחצר.
למרות מגוון החסידויות שאליהן משתייכים תושבי בתי אונגרין, מאוכלסת מרבית השכונה על ידי חסידים מחסידות תולדות אהרן, וזאת מרצון לחיות במקום סגור ומבודד הממוקם בתוככי שכונת מאה שערים המהווה גם היא מתחם מגורים לאנשי החסידות.
גלריית תמונות
בית הכנסת חתם סופר או ישיבת חתם סופר נבנתה במאה שערים ונועדה למקום לימוד עבור חסידי השכונה.
בית הכנסת חתם סופר או ישיבת חתם סופר נבנתה במאה שערים ונועדה למקום לימוד עבור חסידי השכונה.
קישורים חיצוניים
- לוי יצחר הירושלמי, "בתי אונגרין" - תמול שלשום... וכיום, מעריב, 23 ביולי 1971 באתר עיתונות יהודית היסטורית
- שכונת בתי אונגרן באתר "תולדות המשפחה".
- בנימין קלוגר, מאה שערים ושכונותיה, בתי הונגרין, באתר אוצר החכמה
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
