רצח דפנה כרמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רצח דפנה כרמון הוא עינוי ורצח של צעירה בת 21, דפנה כרמון, שהתבצע בישראל ביוני 1982. במעשים הורשעו אחמד כוזלי, האחים כמאל ומוחמד סביחי ובן דודם עאטף סביחי. עם השנים עלו טענות בנוגע למחדל משטרתי בטיפול בפרשה וכן נטען שהרשעת הנאשמים התבססה על הודאות שהתקבלו על סמך אלימות קשה. בית המשפט דחה בקשות למשפט חוזר.

אודות הרצח

ב-11 ביוני 1982, ביום החמישי למלחמת לבנון הראשונה, יצאה דפנה כרמון, חיילת משוחררת בת 21, מביקור אצל הורי ידיד שגויס למלחמה. קצת לפני חצות יצאה מביתם שברחוב שמשון בחיפה, והלכה לכיוון ביתה שברחוב מוריה. היא מעולם לא הגיעה הביתה. לאחר היעלמותה, נערכו סריקות נרחבות בניסיון לאתרה. שלושה שבועות אחרי שנעלמה, דיווח רועה צאן בדואי כי מצא עצמות אדם בקרחת יער ליד כביש בית אורן, לא רחוק מכלא דמון. זיהוי העצמות נעשה בידי דוד של כרמון, רופא שיניים במקצועו.

הגם שעל פי ממצאי הגופה לא היה ניתן לקבוע שמדובר ברצח ואם כן באיזה אופן, חקירת הרצח החלה מיד. צוות החקירה המיוחד שהוקם עצר שני חשודים ובמהרה אף חילץ מהם הודאה, אך בהיעדר פרטים נוספים שיקשרו בינם לבין הרצח, הם שוחררו. בשלב זה החקירה נקלעה למבוי סתום.

פריצת הדרך בנוגע לחקירה חלה כשנה וחצי לאחר מכן, במרץ 1984, במהלך חקירת רצח אחר, של הנער דני כץ. אחד החשודים, אחמד כוזלי, שהורשעו לאחר מכן ברצח הנער, ביקש למסור לחוקרים מידע בנוגע לרצח כרמון תמורת הפיכתו לעד מדינה. הפרקליטות סירבה[1], החקירה נמשכה, ולבסוף, המידע שמסר כוזלי הוביל למעצרם של שלושה חשודים נוספים - האחים כמאל ומוחמד סביחי ובן דודם עאטף סביחי. לאחר חקירה, הודו השלושה במעשים, ובהמשך טענו כי ההודאות ניתנו תחת אלימות קשה בחקירות.[2]

למרות שלא סיפקו פרט אחד נכון מזירת הרצח, בשנת 1987 הורשעו הארבעה בעינוי ורצח דפנה כרמון בבית המשפט המחוזי בחיפה, על סמך הודאות שנגבו מהם והשחזור, לאחר שבית המשפט דחה את טענותיהם נגד קבילות ההודאות והשחזורים. הם נידונו למאסרי עולם ולעונשים של כ-20 שנה בגין עבירת העינוי וכ-20 שנה נוספות בגין החטיפה. מאוחר יותר קצב נשיא המדינה חיים הרצוג את עונשם של האחים סביחי ל-35 שנים.[3][4]

ערעור שהגישו לבית המשפט העליון נדחה.[5]

ארבעת המורשעים ברצח הגישו בקשה למשפט חוזר,[6] וזו נדחתה ביוני 2000 על ידי נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק.[7] בשנת 2009 שוב הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה למשפט חוזר, תוך טענה כי יש חשש כבד שנגרם לאחים סביחי עיוות דין חמור ביותר ושהרשעתם התבססה על הודאות ושקרים של שוטרים, אך גם זו נדחתה.[8][9]

בשנת 2011 הוקרן סרט דוקומנטרי בפסטיבל הסרטים בחיפה המתעד את חקירתו של אריאל ליבנה בנושא הרצח.[10]

בשנת 2017 אחרי שריצה 35 שנות מאסר, השתחרר כמאל סביחי מהכלא, לאחר שוועדת השחרורים החליטה לשחררו שנתיים לפני המועד המתוכנן.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0