רצח מרטין לותר קינג
רצח מרטין לותר קינג (באנגלית: Assassination of Martin Luther King) היה אירוע משמעותי בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, שאירע ב-4 באפריל 1968. ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר בפטיסטי אפרו-אמריקני, פעיל זכויות האדם של שחורים בארצות הברית וזוכה פרס נובל לשלום.
מהלך האירועים
ב-29 במרץ 1968 יצא קינג לעיר ממפיס שבמדינת טנסי להצטרף למחאת פועלי תברואה אפרו-אמריקאים בעיר ששבתו מ-12 במרץ במטרה לשפר את תנאי העסקתם ולהשוותם לפועלי תברואה לבנים. הוא התאכסן בחדר 306 במוטל לוריין. ביום 3 באפריל נשא קינג נאום הייתי על פסגת ההר (אנ') בכנסיית מסון טמפל של הקהילה הפנטקוסטית האפרו אמריקאית. בנאום שבראייה לאחור נראה נבואי הוא אמר:
”אני לא יודע מה יקרה עכשיו, ימים קשים עומדים לבוא. אבל לי זה לא משנה, אני הייתי על פסגת ההר ולא אכפת לי. כמו כל אחד אני רוצה לחיות חיים ארוכים, אריכות ימים חשובה היא, אבל אני לא מודאג בעניין זה עכשיו, אני רק רוצה לעשות את דבר האלוקים והוא הרשה לי לעלות על פסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת, ייתכן ולא אגיע לשם אתכם אבל אני רוצה שתדעו שאנחנו כאנשים נגיע לארץ המובטחת. אני כל כך מאושר הלילה, דבר איננו מדאיג אותי, איש איננו מפחיד אותי, עיניי חזו בתפארת בואו של הקל.”[1]
בנאום זה אמר קינג: ”רק כאשר חשוך מספיק, יכול אדם לראות את הכוכבים.”
ביום 4 באפריל בשעה 18:01 נורה מרטין לותר קינג בעת שעמד על מרפסת הקומה השנייה של המוטל. הכדור פגע בו בלחי הימנית שבר את הלסת ונע בגופו עד שנעצר בכתפו. חברו של קינג למאבק, אברנטי, היה בחדר בעת האירוע, שמע את הירייה וכאשר יצא מהחדר מצא את קינג שוכב על הרצפה מתבוסס בדמו. ההתנקשות יצרה מהומה רבתי במלון, לוריין ביילי, אשתו של בעל המלון, יצאה במרוצה לחצר, ראתה את גופתו של קינג, התמוטטה ומתה מהתקף לב[2]. קינג נלקח לבית החולים סנט ג'וזף שם נקבע מותו בשעה 19:05.
מעבר לכביש, ממול למוטל לוריין ובסמוך לבית הארחה בו שהה הרוצח, עמדה תחנת כיבוי אש ובה הוצבו שוטרים שעקבו אחרי מעשיו של מרטין לותר קינג. לאחר השמע הירייה ועם הפגיעה יצאו השוטרים למקום האירוע והיו הראשונים להעניק עזרה ראשונה לקינג שגסס מפצעיו.
חקירה מעצר ומשפטו של הרוצח
חקירת ה-FBI איתרה עדי ראייה לאירוע בבית הארחה ולאחר מכן את כלי הנשק ששימש את הרוצח, החוקרים הצליחו לבסוף לזהות את החשוד ברצח: אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי שנעצר ב-8 ביוני 1968, בנמל התעופה לונדון הית'רו שבלונדון כשניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון קנדי מזויף על שם רמון ג'ורג' סנייד. ריי הוסגר במהירות למדינת טנסי והואשם ברצח מרטין לותר קינג. הוא הודה ברצח ב-10 במרץ 1969 (על אף שהכחיש את ההודאה לאחר שלושה ימים), משהועמד למשפט הודה ריי כי הוא הרוצח, בעצת בא כוחו. ההודאה הצילה את ריי מגזר דין מוות ונגזרו עליו 100 שנות מאסר. מאז החליף ריי מספר עורכי דין במאמץ לבטל את הרשעתו, במהלך הזמן מסר ריי מספר גרסאות מעורפלות בנוגע לחלקו ברצח, הוא טען כי הוא לא ירה במרטין לותר קינג והוסיף כי הוא היה מעורב ברצח באופן לא ישיר, לטענתו בראש הקנוניה עמד אדם ששמו "ראול"[3].
תאוריית קשר
מעשה הרצח וסימני השאלה שנותרו - לכאורה - סביב נסיבותיו ובעיקר העוינות של ממשלת ארצות הברית וסוכנויות פדרליות שניהלו מערכה עיקשת כנגד מרטין לותר קינג הביאו להתפתחות תאוריית קשר שעיקרה הטענה כי ריי היה שותף זוטר במזימה לרצוח את מרטין לותר קינג שבראשה עומדים אלמונים או גופים ממשלתיים.
בשנת 1977 נפגש דקסטר סקוט קינג, בנו של מרטין לותר קינג, עם ריי ולאחר מכן הביע תמיכה פומבית בדרישתו של ריי למשפט חוזר. שנתיים לאחר מכן תבעה קורטה סקוט קינג את ללויד ג'וארס בבית משפט אזרחי, על חלקו לכאורה ברצח מרטין לותר קינג, על פי דברי ג'וארס הוא קיבל 100,000 דולר על מנת לתכנן ולהוציא לפועל את רציחתו של קינג. חבר המושבעים מצא את ג'וארס ו"קונספירטורים אלמונים" וכן "סוכנויות ממשלתיות" כאשמים במזימה לרצוח את קינג[4]. בשנת 2000 ניהל משרד המשפטים של ארצות הברית חקירה על טענותיו וחלקו של ג'וארס ברצח אך לא נמצאו ראיות התומכות בטענות תאוריית קשר.
בספטמבר 1976 מינה בית הנבחרים האמריקני, ועדה לחקירת מותם של קנדי וקינג בראשות חבר הקונגרס לואיס סטוקס מאוהיו, הוועדה כללה שמונה חברי בית הנבחרים. וחולקה לשתי תת-ועדות. האחת חקרה את רצח קנדי והשנייה את רציחתו של מרטין לותר קינג. דו"ח ממצאי הוועדה פורסם ב-29 במרץ 1979. באשר למרטין לותר קינג, הסיקה הוועדה כי רציחתו הייתה מיריה אחת מרובהו של ג'יימס ארל ריי, ושקיימת "אפשרות" שהרצח היה כתוצאה מקשר פלילי, על אף שאף סוכנות של הממשלה של ארצות הברית אינה מעורבת בקשר זה[5].
התגובות לרצח
עם הוודע דבר הרצח עברו ציבור האמריקאי בכלל, הקהילה האפרו אמריקאית וארגוני המחאה זעזוע של ממש. חבריו של מרטין לותר קינג ניסו להכיל את האירוע ובה בעת לשלוט באירועים שהחלו לצאת מכלל שליטה. בנאום פומבי אמר ג'יימס פרמר ממקורביו של קינג:
” ד"ר קינג היה נחרד לגלות ששפיכת דמו הציתה אלימות ושפיכות דמים... אני חושב שעל האומה לדמום, לבנים ושחורים, ועלינו להתפלל בדרך שתאמה את חייו... זו האנדרטה, זו האנדרטה שעלינו לבנות לזכרו.”
מאידך הציג סטוקלי קרמייקל גישה מיליטנטית יותר:[6]
”אמריקה הלבנה הרגה את ד"ר קינג אתמול בלילה. הדרך נסללה להמון שחורים היום, אין צורך לדיונים אינטלקטואליים, אנשים שחורים יודעים שהם צריכים להתחמש. אמריקה הלבנה תתאבל על מות ד"ר קינג.”
הפוליטיקאי ויריב לשעבר רוברט קנדי שהיה במהלך מסע בחירות לראשות המפלגה הדמוקרטית נשא נאום מיוחד באינדיאנפוליס מול קהל נסער, נאומו שנחשב לאחד החשובים בהיסטוריה האמריקאית[7] השפיע על הלך הרוחות בעיר שלא סבלה מאלימות בעקבות הרצח[8]:
”מה שדרוש לנו בארצות הברית זה לא פילוג ולא שנאה. מה שדרוש לנו זו לא אלימות או פריעת חוק אלא אהבה וחוכמה וחמלה אחד כלפי השני, והרגשת הצדק כלפי אלו שעדיין סובלים בארצנו אם הם לבנים או אם הם שחורים. אני מבקש ממכם הלילה לחזור לביתכם ולומר תפילה על מרטין לותר קינג, אכן זו האמת - יותר חשוב מזאת אמרו תפילה על ארצנו שאנו אוהבים, תפילה עבור הבנה וחמלה עליהן דיברתי.”[9]
התגובה הראשונית לרצח הייתה התפרצות ספונטנית של אלימות בערים מרכזיות בארצות הברית, המהומות החלו עוד ביום הרצח ונמשכו בחלק מהמקומות עד ל-8 באפריל והקיפו לא פחות מ-110 ערים.
- בעיר הבירה וושינגטון די. סי. החלו המהומות ביום הרצח ומהר מאד הידרדרו מהפגנות המוניות לאירועים אלימים שכללו ביזה הרס של רכש פרטי וציבורי, לאחר שהמשטרה המקומית נכשלה במאמציה להשליט סדר נקראו כוחות צבא והמשמר הלאומי של ארצות הברית לתפוס עמדות מפתח בעיר בעוד חיילים מחיל הנחתים האמריקני הציבו מכונות ירייה על גבעת הקפיטול. ב-8 באפריל הוחזר הסדר על כנו במחיר כבד של 12 הרוגים, למעלה מאלף פצועים ואלפי מבנים שנהרסו חלקם לחלוטין.
- בבולטימור, לה יש מטרופולין משותף עם וושינגטון הבירה, החלו מהומות יום לאחר הרצח, ביום 6 באפריל משאיבדו כוחות המשטרה המקומיים שליטה על המפגינים ביקש המושל של מדינת מרילנד ספירו אגניו את עזרת המשמר הלאומי וצבא ארצות הברית. החיילים ובהם צלפים וכוחות חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית תפסו עמדות מפתח בעיר, יומיים לאחר מכן הצטרפה חטיבת חיל רגלים לכוחות הצבא. הנוכחות המסיבית של חיילים חמושים, מעצרים המוניים ועוצר כללי הרגיעו את המהומות, אך רק ביום 14 באפריל חזר השקט לעיר. במהומות נהרגו 6 בני אדם, 700 נפצעו, 1,000 מבנים הוצתו וכאלף בתי עסק נבזזו.
- בשיקגו החלו המהומות ביום הרצח והתפשטו משכונת ה"גטו" אל תוך העיר והפכו לסערה של אלימות, ביזה והצתה שיטתית של מבנים. אל כוחות המשטרה של שיקגו נקראו כוחות המשמר הלאומי של מדינת אילינוי וכוחות צבא והשלטונות הכריזו על עוצר ופרסמו הוראות פתיחה באש מקלות כנגד מפגינים אלימים. ביום 6 באפריל שככו המהומות במחיר דמים של 10 הרוגים ומאות בנינים שרופים.
לוויה
נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון הכריז על יום ה-7 באפריל כיום אבל לאומי, ויומיים לאחר מכן, ביום 9 באפריל נערכה הלוויה בעיר אטלנטה, תחילה בטקס מצומצם ובו נכחו 1,300 מוזמנים, בטקס הושמע נאומו של מרטין לותר קינג "Drum Major" שנישא על ידו ביום 4 בפברואר 1968 ובו הוא ביקש שבהלווייתו לא יזכירו את תאריו והכיבודים להם זכה וביקש כי יזכירו כי הוא "האכיל את הרעבים, הלביש את העניים, היה צודק בשאלת המלחמה אהב ושירת את האנושות". הטקס הסתיים כאשר עם שירת השיר קח את ידי, אלי היקר (אנגלית: Take My Hand, Precious Lord).
לאחר מכן עבר ארונו של קינג על גבי עגלה פשוטה רתומה לפרדות בפני קהל של עשרות אלפים בתהלוכה של 3.5 מייל עד לקולג' מורהאוס ומשם נלקח הארון לבית הקברות המקומי (שבו היו קבורים בעיקר מתים ממוצא אפרו-אמריקאי), בשנת 1977 הוצא הארון והועבר לקבר מפואר ברחבת מרכז קינג.
קישורים חיצוניים
- ״1968: העם דורש כל מיני דברים״ - פרק על מחאות 1968 ברחבי העולם בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים
- ^ מרטין לותר קינג - הנאום האחרון (מתורגם), באתר יו טיוב
- ^ כתבה בטיים מגזין מיום 31.3.13 Martin Luther King: An Assassination Remembered
- ^ Jack Kershaw Is Dead at 96; Challenged Conviction in King’s Death
- ^ Dr. King's Slaying Finally Draws A Jury Verdict, but to Little Effect
- ^ דו"ח ועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות
- ^ ציטוט משני הנאומים באתר UPI סיקור של אירועי הרצח 1968 נקרא ביום 2.5.13
- ^ Top 100 American Speeches of the 20th Century אתר מקגרו-היל
- ^ RFK in Middletown, Robert Kennedy's speech at Ball State University on April 4, 1968
- ^ Robert F. Kennedy Remarks on the Assassination of Martin Luther King, Jr. תוכן הנאום באנגלית נקרא ביום 2.5.13
