רקלה מוסוליני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רקלה מוסוליניאיטלקית: Rachele Mussolini;‏ 11 באפריל 1890 - 30 באוקטובר 1979) הייתה אשתו של הרודן הפשיסטי האיטלקי, בניטו מוסוליני. נותרה בחיים לאחר שהוא הוצא להורג בשנת 1945 יחד עם קלרה פטצ'י, והאריכה חיים לאחר מכן.

ביוגרפיה

רקלה מוסוליני נולדה בשנת 1890 למשפחת איכרים בשם גוידי (Guidi), אביה אגוסטינו גוידי ואימה אנה לומברדי. לאחר מות האב הפכה אימה לפילגשו של אלסנדרו מוסוליני, אביו של בניטו מוסוליני. בשנת 1910 עברו האם והבת לבית מוסוליני. כך שבניטו מוסוליני הכיר את רקלה גוידי, שהייתה צעירה בשבע שנים, במשך זמן רב. נוצר קשר בין השניים. ב -1 בספטמבר 1910 נולדה בתם.

ב־17 בדצמבר 1915 נישאו רקלה ובניטו בטקס אזרחי בלומברדיה. בשנת 1914, שנה לפני נישואיו לרקלה, נישא מוסוליני לקוסמטיקאית רפואית בשם אידה דאלסר ממילאנו, ואף נולד לו ממנה בן, בניטו אלבינו מוסוליני, בו סירב להכיר. כאשר עלה לשלטון, רדף את אידה דאלסר ואת בנם המשותף, והביא לאשפוזם בכפייה במוסדות פסיכיאטריים, ואף למותה של אידה בשנת 1937 ולרציחתו של בניטו אלבינו בשנת 1942.

בתקופת שלטונו של מוסוליני, הוצגה רקלה מוסוליני כדוגמת מופת של עקרת הבית והאם הפשיסטית. רקלה הייתה מודעת לקשר של מוסוליני עם קלרה פטצ'י וניסתה לסיימה, אך לא הצליחה.

ב־28 באפריל 1945 היא לא הייתה עם מוסוליני כשהוא וקלרה פטצ'י, נלכדו והוצאו להורג על ידי פרטיזנים איטלקים. רקלה מוסוליני ניסתה לברוח מאיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה, אך היא נעצרה בעיר קומו, הסמוכה לשווייץ על ידי פרטיזנים איטלקים. היא הועברה לידי צבא ארצות הברית והוחזקה באי איצ'יה בצפון מפרץ נפולי, אך שוחררה לאחר מספר חודשים. היא ביקשה כי ימסרו לה את גופתו של מוסוליני, בקשה שנענתה רק כעבור עשור. בהמשך פתחה מסעדה. לאחר התדיינות משפטית היא קיבלה פנסיה משלטונות הרפובליקה האיטלקית, כאלמנתו של פקיד ציבור, משנת 1975 ועד מותה.

ילדיה

לבניטו ורקלה מוסוליני נולדו חמישה ילדים, שתי בנות ושלושה בנים: אדה מוסוליני (19951910), שבעלה היה הרוזן גליאצו צ'אנו, שר החוץ בממשלתו של מוסוליני, ויטוריו מוסוליני (19971916), ברונו מוסוליני (19411918), רומנו מוסוליני (20061927), שהיה נשוי לאחותה של סופיה לורן ו-אנה מריה מוסוליני (19681929).

לקריאה נוספת

  • דניס מק-סמית, מוסוליני, הוצאת ספרית אופקים עם עובד, 2004.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רקלה מוסוליני בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0