קלרה פטצ'י
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. קלארה פטצ'י (באיטלקית: Clara Petacci ; 28 בפברואר 1912 - 28 באפריל 1945) הייתה פילגשו של הרודן הפשיסטי האיטלקי, בניטו מוסוליני. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה היא נרצחה, יחד מוסוליני, על ידי פרטיזנים איטלקיים.
ראשית דרכה
קלארה פטצ'י נולדה בשנת 1912 ברומא למשפחה מן המעמד הגבוה. אביה היה ד"ר פרנצ'סקו פטצ'י, הרופא של האפיפיור פיוס האחד עשר. היא הייתה בעלת רמה תרבותית ואינטלקטואלית גבוהה, הנגזרת מקריאה רבה במהלך שנות העשרה שלה. מגיל צעיר הביעה את התפעלותה ממוסוליני, ממנו היו לה דיוקנאות תלויות בחדרה.
מוסוליני
קלרה ומוסיליני נפגשו לראשונה באופן מקרי על החוף באוסטיה בשנת 1932, כאשר קלרה הייתה רק בת עשרים ומוסוליני בן ארבעים ותשע שנים. מאז החלו היחסים מחוץ לנישואין שלהם, בזמן שמוסוליני שהיה מבוגר ממנה ב-28 שנים היה נשוי לרקלה מוסוליני. היחסים ביניהם נמשכו שלוש עשרה שנים, עד להוצאת שניהם להורג בשנת 1945.
רקלה, אשתו של מסוליני שהייתה מודעת למערכת היחסים הזו, ניסתה לשים לה קץ, אך מעולם לא הצליחה. מוסוליני כבר ניהל בעבר מערכת יחסים עם נשים. בשנת 1914, שנה לפני נישואיו לרקלה, נישא מוסוליני לקוסמטיקאית רפואית בשם אידה דאלסר ממילאנו, ואף נולד לו ממנה בן, בניטו אלבינו, בו סירב להכיר. כאשר עלה לשלטון, רדף את אידה דאלסר ואת בנם המשותף, והביא לאשפוזם בכפייה במוסדות פסיכיאטריים, ואף למותה של אידה בשנת 1937 ולרציחתו של בניטו אלבינו בשנת 1942. בעברו הרחוק היו לו קשרים רומנטיים עם היהודיה מרגריטה צרפתי .
בשנת 1934 התחתנה קלרה עם ריקרדו פדריצ'י בן שלושים, קצין בדרגת סגן בחיל האוויר האיטלקי, אולם הזוג נפרד שנתיים לאחר מכן, בשנת 1936, וקלרה חזרה למוסיליני.
הקץ
לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, לאחר שמוסוליני הודח מהשלטון באיטליה, הוא עמד בראש ממשלת בובות בחסות הגרמנים. אותה ממשלה כינתה את עצמה הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית, והוקמה בשטחים שלא סופחו על ידי הגרמנים מצפון, ושלא נכבשו על ידי בעלות הברית בדרום. מרכזה שכן בעיירה סאלו על שפת אגם גארדה באזור לומברדיה.
בסוף אפריל 1945 הסתערו כוחות בעלות הברית על קו ההגנה האחרון של הגרמנים באיטליה. במקביל פתחו הפרטיזנים במתקפה מאחורי הקווים, כנגד הגרמנים הנסוגים, והאיטלקים שסייעו להם. ב-27 באפריל 1945 הבין מוסוליני כי עליו להימלט. הוא ניסה להימלט לשווייץ, כשעימו מספר מבכירי שלטונו, וכן קלארה פטצ'י. הם נתפסו על ידי פרטיזנים, והוכנסו למעצר.
מותם
ערך מורחב – מותו של בניטו מוסוליני
ב-28 באפריל נורו מוסוליני וקלרה פטצ'י, וחמישה עשר האנשים שהיו עמם, על ידי שוביהם הפרטיזנים. ב-29 באפריל נלקחו גופותיהם של מוסוליני וקלרה פטצ'י למילאנו, והוטלו אל תעלת שופכין וההמון שנקבץ במקום התעלל בגופות ולאחר מכן נתלו הגופות ברגליהן עם הראש למטה מגג תחנת דלק בעיר. הם נקברו בחלקת העניים בבית קברות במילאנו.
בת 33 שנים הייתה קלרה פטוצ'י במותה. רקלה אשתו האריכה ימים אחריה ומתה בשנת 1979 בגיל 89.
יומנה
בשנת 2009, שישים וארבע שנים לאחר מותה יצא לאור באיטליה ספר ובו קטעים מיומנה של קלרה פטצ'י אותם כתבה בשנת 1938 ותיארה בהם את שיחותיה עם מוסוליני, בהן סיפר לה על "היטלר הנחמד" ועל היותו גזען הרבה לפני היטלר. מהשיחות מתברר כי מוסוליני היה אנטישמי קיצוני שנהג להתרברב בכך ששנאתו ליהודים הייתה גדולה אף מזו של היטלר. היא כתבה ביומנה כי מוסוליני הבטיח "לפעול נגד היהודים" ו"להשמיד את כולם". לפי היומנים, מוסוליני כינה את היטלר "עדין" ותקף את האפיפיור פיוס האחד עשר בשל ביקורתו על הנאציזם והפשיזם. הוא הביע את שנאתו כלפי היהודים במילים: "”היהודים הנבזים, צריך להשמיד את כולם. אבנה אי, ואסגור אותם שם. הם נבלות, לטאות, אויבים, שפלים".”
לקריאה נוספת
- ויליאם ל. שיירר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי: היסטוריה של גרמניה הנאצית. הוצאת שוקן, 1961, פרק 28: "נפילת מוסוליני".
קישורים חיצוניים
- יומני המאהבת: מוסוליני הבטיח להשמיד היהודים, באתר ynet, 17 בנובמבר 2009
- יוסי בר, המאהבת של מוסוליני חושפת שנאתו ליהודים, באתר nrg, 17 בנובמבר 2009
- קלרה פטצ'י, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
