שאהזאדה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
שאהזאדה (בפרסית: شاهزاده, Šāhzāde) הוא תואר ממוצא פרסי, המציין נסיכים, יורשים פוטנציאליים לכס המלכות.
המונח שחזאדה עצמו מורכב מהשורש שאה והסיומת "זאדה", במובן המילולי – צאצא, במובן הסמנטי - שייכות. התרגום המילולי של המונח שאחזאדה הוא "בן השאה". תואר זה היה קיים באיראן של ימי הביניים המוקדמים, באימפריה העות'מאנית, באימפריה המוגולית, במדינה הספווית ובעוד כמה מדינות מוסלמיות והוענק שם לכל היורשים הפוטנציאליים לכס המלכות (נסיכי הדם). בעלי תארים בולטים באימפריה העות'מאנית: שזאדה מוסטפא, שזאדה מהמד ואחרים.
גרסה אחרת היא התואר Padshahzade (Badshahzade) – "בן פדישאה".
