רבי שאול בן רבי השיל מקראקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא; (? - י"ז אייר ה'תס"ז21 באוקטובר 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק ובקראקא. מראשי ועד ארבע ארצות. בסוף ימיו נבחר לרבה של הקהילה האשכנזית באמסטרדם אך נפטר בגלוגוב בדרכו לשם.

תולדות חייו

נולד בלובלין לרבי רבי העשיל ולאשתו (השנייה) דינה נכדת רבי שאול ואהל[1]. למד תורה אצל אביו שהיה באותה עת רבה של לובלין ולאחר מכן רבה של קרקוב. לאחר פטירת אביו בכ' בתשרי ה'תכ"ד (21 באוקטובר 1663) נסע לבריסק לבית משפחת אמו ובשנת ה'ת"ם נתמנה שם לראש ישיבה.

כאביו היה נחשב לאמיד. בשנת תמ"ה נתמנה לאב בית דין בקיאדן. חזר לבריסק שם נתמנה לאב בית דין לאחר פטירת הרב מרדכי גינצבורג רבה הקודם[2].

בערך בשנת תנ"ז התקבל לאב בית דין ערי הגליל של קרקוב בתור "רב המדינה", ובמקביל כיהן גם כאב בית דין בעיר אפטא. בתקופה זו כיהן ברבנות קרקוב העיר הרב אריה לייב נכד הב"ח (בן חורג של הט"ז) רק בשנת ה'תס"א (אז עזב רבי אריה לייב את קרקוב ועבר לבריסק) החל לכהן כאב בית דין קרקוב על כיסא אביו 37 שנה אחרי מותו. אחרי כשלוש שנים פרש מרבנותו ועבר לגור בעיר ברעסלא כאדם פרטי.

בשנת תס"ז נקרא למלא את מקום רבי לייב חריף כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. אך בדרכו לשם חלה ונפטר - ביום י"ז באייר ה'תס"ז - ונקבר בעיר גלוגא. עם בוא שמועת פטירתו לקהילתו הקודמת בעיר קרקוב, ערכו תושבי העיר מספד גדול על מותו.

פועלו הציבורי והתורני

היה מראשי הלוחמים כנגד המאמינים בשבתי צבי, במשותף עם מחותנו החכם צבי.

בתקופת רבנותו בבריסק כיהן גם כראש ועד חמישה ראשי קהילות ליטא[3], בתקופת רבנותו בקרקוב היה מראשי ועד ארבע ארצות.

הסכים על הרבה מספרי האחרונים שהודפסו בתקופתו[4]. אך לא הדפיס את דברי תורתו. תשובות ממנו מפוזרות בספרי השו"ת של התקופה[5].

משפחתו

נישא לבתו של רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא[6], והיה לגיסם של שני חתניו הנוספים של רבי אריה לייב רבי שמואל מפיורדא, מחבר הספר בית שמואל ורבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל מחבר הספר קקיון דיונה).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתו של רבי יהודה בנו של רבי שאול וואהל. יש שכתבו שנולד לאשתו הראשונה (ראה: דעת קדושים עמוד 97 בהערה), אך ראה אבות עטרה לבנים (ורשא תרפ"ז) עמוד קנ"ו בהערה ל"ט באריכות.
  2. ^ לא ידועה השנה המדויקת, אך בשנת תנ"א כבר היה אב בית דין שם.
  3. ^ ועד שהיה מורכב מחמשת רבני הערים: בריסק, הורדנא, פינק וילנא וסלוצק, החלטות שהתקבלו באספות הוועד היו מחייבות את כל שאר הקהילות בליטא.
  4. ^ רשימה חלקית מהסכמותיו, ראה בספר כלילת יופי, מעמוד קכ"ח והלאה.
  5. ^ בסוף שו"ת הרמ"א (שהוציא לאור בנו רבי אריה לייב באמסטרדם) נדפסה תשובה שלו, וכן בשו"ת יד אליהו סימן י"ח, ובשו"ת שבות יעקב סימן ק"ז.
  6. ^ לפי ישראל טוביה אייזנשטט, בדעת קדושים, עמ' 98 הערה אחרונה, ששלל את דברי אליקים כרמולי (בספרו העורבים ובני יונה) וחיים נתן דמביצרכלילת יופי, א, עמ' קכח שנישא לנכדתו של רבי אריה ליב, בתו של רבי זכריה מנדל. פער הגילאים אינו מאפשר הנחה זו.
  7. ^ במקום אחד חתם יצחק יהושע העשיל (ראה דעת קדושים עמוד 105). אך בכל מקום מופיע שמו בלי יצחק - וכך גם על גבי מצבתו.
  8. ^ ראה אודותיו בקריה נאמנה עמוד 115.