רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא
רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב[1]; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא. מגדולי דורו, חותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבני פולין.
ביוגרפיה
נולד לרבי זכריה מנדל קלויזנר (הראשון) מחכמי פולין שנודע בצדקותו ונקרא בפי ההמון "רבי זכריה הנשיא". למד אצל רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה" ו"שו"ת פני יהושע". נישא לבתו של רבי פישל רבה של קראקא, שימש ברבנות פשמישל עד פטירת חמיו בכ' בתשרי תכ"ד, 21 באוקטובר 1663. לאחר פטירת חמיו ירש את מקומו והתמנה כרבה של קראקא, משרה בה החזיק עד פטירתו בט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671
הוא לא הדפיס מחידושי תורתו, אולם כמה מחידושיו ומתשובותיו ההלכתיות שרדו בכתבי בני דורו. קונטרס ביידיש המכיל ליקוט של דברי מוסר, בשם "תיקוני תשובה מארץ הצבי", שזכה להסכמתו יוחס בדיעבד לנתן העזתי.[2]
משפחתו
משפחתו של רבי אריה לייב, הייתה ממשפחות הרבנים החשובות בפולין. אביו, הרב זכריה מענדל, היה בנו של הרב בנימין ביינוש, דיין בפוזנא; חתנו של הרב דוד טבלי אוירבך, ואמו סירקא, הייתה בתו של הרב ישראל מרדכי ליפשיץ, אב"ד קעלין.
אחיו היו: רבי צבי הירש קלויזנר ורבי דוד טביל מבריסק וגיסם היה רבי יהודה ב"ר ניסן (מהריב"ן), רבן של אולקוש, טומשוב לובלסקי, קאליש וערים נוספות. בניו הם; רבי זכריה מנדל היה מחשובי רבני פולין ומחבר הספר "באר היטב" על יורה דעה וחושן משפט, אלעזר, וחיים (נינו הוא ר' שמואל פולנקפלד מזולקובא מחבר הספר "בית שמואל האחרון", אחיו של ר' יוסף מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ומחבר הספר "זיכרון שארית יוסף"). שלוש בנותיו נישאו לרבנים חשובים, ממשפחות רבניות.
- חתנו רבי שמואל מפיורדא, מחבר הספר הפרשני "בית שמואל" על שולחן ערוך אבן העזר.
- פעריל נישאה לרבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, רבן של פרמיסלה וברסלאו; בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל.
- דבורה נישאה לרבי שאול[3], בנו של "הרבי רבי השיל מקראקא".
לקריאה נוספת
- רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, בערכו. (חלק ז, בני ברק תשמ"ב, עמ' 123).
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. (מס. 666). עמ' 462–463.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי אריה ליב מקראקא (ר' ליב הגבוה), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ מתורגם גם: הגבוה; כונה גם ר' אריה לייב ר' פישל'ס [=של ר' פישל], על שם חמיו רבה של קראקא.
- ^ ראו על מהדורותיו של קונטרס זה: ישראל היילפרין, בית ישראל בפולין ח"ב, ירושלים תשי"ד, עמ' 41.
- ^ יש שחשבו שהיה חתן בנו רבי זכריה מנדל (ראה: חיים נתן דמביצר בכלילת יופי עמוד קכ"ח) אך נראה יותר כמו שכתב בדעת קדושים (בהערה אחרונה) היות שהיה מבוגר ממנו.
