לדלג לתוכן

שאול לוסטיג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
שאול לוסטיג
פעילות בולטת מייסד תיכון לוסטיג

הרב שאול לוסטיג (ז' באלול תר"ע, 11 בספטמבר 1910א' בסיון תש"ל, 5 ביוני 1970) היה איש חינוך, הוגה דעות, ותלמיד חכם בולט ביהדות החרדית. הוא היה ממייסדי "הנוער האגודתי"[1] בגרמניה, מהדמויות הרוחניות המשפיעות בתנועת "פועלי אגודת ישראל" (פא"י) בישראל, ומייסד מוסדות חינוך מקצועיים לבנות ברוח מסורת ישראל.

ביוגרפיה

לוסטיג נולד בפרנקפורט דאודר (Frankfurt an der Oder) שבגרמניה⁩ לאביו משה[דרושה הבהרה], למשפחה ששורשיה בהונגריה.[דרוש מקור][מפני ש...][2] בצעירותו היה דמות מפתח בקרב הצעירים החרדים בגרמניה, ובין השנים 1933–1935, נמנה עם מייסדי "הנוער האגודתי" – ארגון שאיחד את "צעירי אגודת ישראל" ותנועת "עזרא". במסגרת זו, פעל להכשרת צעירים חרדים לעלייה לארץ ישראל (ציונות) ולחיי מעשה.[3][4]

הוא היה מתלמידי האסכולה של רש"ר הירש ("תורה עם דרך ארץ")[5] ותרגם לעברית את כתביו, ביניהם הספר "חורב".[6] הוא נישא לאסתר (גוסטל) לבית אשווגה.

פעילות ציבורית והגותית בישראל

לאחר עלייתו לישראל בסוף שנות ה-30, הפך לאידאולוג בולט בתנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) ונחשב לאחד ממעצבי הקו הרוחני של התנועה.[7] הוא פרסם מאמרים תורניים והגותיים בביטאון התנועה "שערים" ובכתב העת "המעין", לצד רבנים כגון הרב יונה מרצבך והרב רפאל קצנלנבוגן.[8] במאי 1947 תקף הרב עמרם בלוי עורך העיתון קול ישראל (שיצא לאור על ידי אגודת ישראל) את הרב לוסטיג, על מאמריו בצורך של תלמידי ישיבה לצאת לעבודה.[9]

בשנת 1953 יצא בשליחות התנועה לחו"ל לחיזוק הקשר עם הקהילות החרדיות בתפוצות.[10]

בשנת 1951 ייסד "בית ספר תיכון חרדי לבנות" של תנועת פא"י ברמת גן.[11] עד שנות ה-60 נחשב למוסד מפלגתי של פועלי אגודת ישראל, אולם לאחר פרישתו של הרב לוסטיג מהמפלגה, הפך למוסד עצמאי ללא שייכות מפלגתית, שכונה "תיכון לוסטיג".

שיטת "היישוב השלישי"

הרב לוסטיג טבע ופיתח את המושג "היישוב השלישי", שנועד להגדיר דרך ביניים חברתית-דתית ייחודית:[12]

  • הבחנה רעיונית: המודל ביקש להציב חלופה הן ל"יישוב הישן" (השמרנות הירושלמית שדחתה מודרנה) והן ל"יישוב החדש" (התנועה הציונית החילונית).
  • סינתזה: השיטה דגלה בבניין הארץ, חקלאות ועבודה מקצועית כערך דתי, מתוך מחויבות טוטאלית להלכה ברוח שיטת "תורה עם דרך ארץ".
  • עצמאות רוחנית: הוא ראה בכך יצירה רוחנית עצמאית המאפשרת ליהודי החרדי לחיות חיים יוצרים ומודרניים בארץ ישראל מבלי להתפשר על עקרונות הדת.[13]

בשנת 1960, בעקבות החלטת פא"י להצטרף לממשלה בניגוד לדעת "מועצת גדולי התורה", הורה לו הרב יעקב ישראל קניבסקי לפרוש מהתנועה. לוסטיג ציית להוראה לאלתר ופרש מכל תפקידיו הפוליטיים.[14]

מפעל החינוך סמינר לוסטיג

ערך מורחב – תיכון לוסטיג

מפעל חייו המרכזי של לוסטיג היה הקמת מוסד חינוך לבנות ברמת גן ברוח שיטתו: המוסד נקרא "בית הספר התיכוני המקצועי החרדי לבנות".

  • חזון המוסד: המוסד נועד להעניק השכלה מקצועית איכותית (כגון ראיית חשבון ותכנות) בסביבה חרדית שמורה.
  • ערכים: במוסד הושם דגש על "טהרת הקודש", תוך הימנעות מהחדרת תכנים זרים, מתוך מטרה להכשיר את הבנות לחיי מעשה ופרנסה מכובדת כחלק מבניין הבית היהודי.
  • הנצחה: לאחר פטירתו נקרא המוסד על שמו – "תיכון לוסטיג". בהמשך הוקם גם "קמפוס לוסטיג" (שלוחה של המרכז האקדמי לב), הממשיך את חזונו לשילוב לימודים ברמה גבוהה עם הקפדה דתית.[15]

פטירתו ומורשתו

הרב שאול לוסטיג נפטר בראש חודש סיון תש"ל ונטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. על מצבתו נחקק: "מסר את נפשו על חנוך הדור הצעיר... נקי כפים ובר לבב... פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד". מלבד פועלו החינוכי, היה גם מראשי ה"חברה קדישא החרדית" בבני ברק ופעל להקמת חלקות קבורה חרדיות.

משפחתו

בתו רות נשואה לרב שלמה דוד רוטר, ראש כולל דרכי החיים. בנו אליקים משמש היום כיו"ר הדירקטוריון. בעשור השלישי של המאה ה-21, משה, בנו של שלמה הוא מנהל הסמינר.

בתו לאה הייתה נשואה לרב בנימין מצגר אשר שימש גם כמנהל הסמינר אחרי הרב שאול לוסטיג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

שאול לוסטיג43056981Q138788778