רבי עמרם בלוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עמרם בלוי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסר פעילותו הציבורית שלא במישור הקנאי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
רבי עמרם בלוי
Rabbi Amram Blau, leader of Neturei Karta, Jerusalem.jpg
רבי עמרם בלוי
פטירה ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
השתייכות נטורי קרתא

רבי עמרם בלוי (בלויא) (י"ז בתמוז[1] תר"ס[2] - ט"ו בתמוז ה'תשל"ד) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא. נודע בגישתו הבדלנית והתנגדותו חסרת הפשרות לציונות ולמדינת ישראל.

תולדותיו

נולד בירושלים. אביו, יצחק שלמה בלוי (1857–1943), יליד עיירה קטנה ליד פרשבורג שעלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1869, למד בישיבת עץ חיים ועבד בבית היתומים דיסקין. אמו, שיינא אסתר (שיינדל), הייתה בת רבי ישעיהו אורנשטיין ונכדת רבי משה ריבלין. הוריו של רבי עמרם בלוי נמנו עם קהילת הפרושים בירושלים. אחיו היה רבי משה בלוי, ממנהיגי אגודת ישראל לפני קום המדינה.

פעילותו הציבורית בתקופת המנדט

את פעילותו הציבורית החל בשנות העשרים לחייו, עם תחילת תקופת שלטון המנדט בארץ ישראל. היה פעיל בוועד העיר ירושלים של העדה החרדית שהתפלגה בתקופה זו מקהילת היהודים בירושלים, וכן היה פעיל בצעירי אגודת ישראל. מחודש סיון תרפ"ו ערך רבי עמרם את השבועון "קול ישראל", שייצג את דעת צעירי אגודת ישראל, וכתב בו כשבע שנים. רבי עמרם התנגד לרב קוק, שכיהן כרבה של ירושלים וכרב הראשי, ובעת שנאם בטקס הנחת אבן הפינה לשכונת 'עץ חיים' בירושלים גידף אותו בפומבי[3]. רבי עמרם עמד מאחורי פשקווילים שפורסמו בגנותו של הרב קוק. בעקבות פרסומים אלו, הוציאו בתי הדין האשכנזים של ירושלים בשנת תרצ"ג פסק שבו כונה רבי עמרם בלוי 'מומר לעבירת ביזוי תלמידי חכמים', הוטל עליו נידוי והציבור נקרא להחרים את עיתונו של רבי עמרם 'קול ישראל'[4][5].

בתקופה זו היה מעורב רבי עמרם בלוי במעשים פליליים שעליהם הועמד למשפט, נקנס ונאסר, כדוגמת ניסיון למניעת מכירת תוצרת תנובה מנימוקי כשרות (על רקע טענה לבציר שנעשה בשבת) באמצעות איומים ושידול לחרם[6][7], והפרעה לאירוע ז' באדר של החברא קדישא שנערך בבית כנסת בשכונת מאה שערים. בנוסף הורשע רבי עמרם בלוי על חסימת מכונית הקונסול הצרפתי שעברה בשבת במאה שערים (לאחר שזיהה אותו בטעות כיהודי), ועל שכרות בשמחת תורה[8].

ב-תרצ"ד היה רבי עמרם בלוי בין היחידים בירושלים שהפר שביתת מסחר שהוכרזה על ידי מוסדות היישוב במחאה על קיצוץ מכסות העלייה. לצורך כך דאג בלוי לעקירת דלת החנות ממקומה, שלא תוכל להיסגר[9].

ב-תרצ"ה פרש עם רבי אהרן קצנלנבוגן ולייב וייספיש מאגודת ישראל, בשל שיתוף הפעולה שלה עם המוסדות הציונים, והקים את "חברת חיים", שאף הוציאה עיתון בשם זה[10]. ב-תרצ"ח פרסמה הקבוצה כרוז נגד כופר היישוב שעליו חתמה בשם "נטורי קרתא" ומאז דבק בהם כינוי זה[11]. ב-ת"ש ניתק את יחסיו עם אחיו משה, על רקע ההבדלים האידאולוגיים ביניהם.

ב־תרצ"ז עמד רבי עמרם בלוי בראש קבוצה שהפריעה למהלך הבחירות להנהגת קהילת ירושלים שנערכו בבית הכנסת זיכרון משה וגרמה נזק לרכוש[12], רבי עמרם בלוי נקנס על אירוע זה[13].

רבי עמרם בלוי ניסה לשדל רבנים שונים לצאת נגד ההשתתפות בכנסת ישראל[14].

חברת רמתיים צופים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חברת רמתיים צופים

בשנת תרפ"א מונה רבי עמרם בלוי לעמוד בראש חברת רמתיים צופים שעסקה בגאולת קרקעות באזור נבי סמואל. לאחר מלחמת ששת הימים פורסם בעיתונות כי רבי עמרם התעשר כתוצאה משחרור הקרקעות שבבעלותו, אולם הוא סירב ליהנות מהשטחים שנכבשו בידי הציונים[15].

לאחר הקמת מדינת ישראל

לאחר הקמת מדינת ישראל התפרסם רבי עמרם בלוי בעקבות ההפגנות הסוערות שהוביל נגד חילולי שבת, ניתוחי מתים, פתיחת בריכת ירושלים במתכונת מעורבת ועוד. הוא נעצר פעמים רבות בידי משטרת ישראל[16], הורשע פעמים אחדות עקב התפרעות[17], ואף נידון למאסר[18]. רבי עמרם בלוי ניהל מערכת הסברה בקרב הציבור החרדי נגד השתתפות בבחירות לכנסת והשתתפות במערכות השלטון, וכן נגד קבלת תקציבים ממשלתיים לישיבות ולמוסדות חינוך.

רבי עמרם סבר ואף עודד כן, שמאחר והציונים הם השולטים בארץ ישראל, על כן חובה על פי התורה לרדת מהארץ[19].

חיים אישיים

רבי עמרם נישא להינדה ובר, אחותו של רבי משה ובר. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים, ארבעה בנים ושש בנות. הינדה נפטרה ב-1963.

כוונתו של רבי עמרם בלוי להתחתן עם רות בן-דוד (שמה הקודם: מדליין פיריי), עוררה בשנת 1963 סערה ציבורית בקרב אנשי נטורי קרתא והעדה החרדית, בשל היות הכלה המיועדת גיורת וצעירה ממנו באופן ניכר (בת 45 אז). תלמידיו ובניו ראו במעשה זה פחיתות כבוד עבורו. רבני העדה החרדית התנגדו לנישואין בנימוק שלמנהיג במעמדו אסור לשאת גיורת[20] והטילו עליו חרם. בשנת תשכ"ה, כשרבי יואל טייטלבוים מסאטמר ביקר בארץ, הלכו הצדדים להתדיין לפניו, והוא הכריע שיינשאו מחוץ לירושלים ויגורו בעיר אחרת עד שוך הרוחות[21]. אי לכך נערכו נישואיו לרות בן-דוד בבני ברק, בה' באלול תשכ"ה[22], וגרו שם 7 חודשים. מתנגדיו פרסמו בירושלים מכתב הטוען כי במעשה זה ישנה ראיה לכך שהוא אינו ממושמע לתלמידי חכמים.

רבי עמרם נפטר בט"ו בתמוז תשל"ד ונקבר בהר המנוחות.

משפחתו

הערכה

  • רבי חיים אלעזר שפירא: במכתב של משמשו רבי משה גולדשטיין לרבי עמרם משנת תר"צ הוא כותב: "ולא אכחד כי בלב טהור גברא רבה כ"ק אדמו"ר הגה"ק האבדפה"ק שליט"א נשתרש מאד בקרבו לטובה והגיד על מעכ"ה כי הוא לוחם מלחמת הדת האומר לאביו וכו' ואת אחיו לא הכיר"[24].
  • רבי חיים עוזר גרודזנסקי: רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק סיפר כי רבי חיים עוזר התבטא שבירושלים קיימת חבורה קדושה של רבי עמרם בלוי וחבריו, ויש להיזהר ולהישמר מלפגוע בכבודם, כי עליהם עומדת ירושלים, וגם העיר וילנא נשמרת במעמדה בגללם[25].
  • רבי אברהם ישעיהו קרליץ: כאשר ישב רבי עמרם בכלא בעקבות מחאתו על חילול שבת הגיע החזון איש לבקרו בבית הכלא[26].
  • רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק: בספר עובדות והנהגות לבית בריסק[27] מביא כי הרב מבריסק כיבד מאד את רבי עמרם ותמיד קבלו בזרועות פתוחות ובמאור פנים. ומאד בלטה החביבות וההערצה שהרב מבריסק גילה כלפיו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תורתו ומשנתו

ראיונות

מחקרים ופרסומים אודותיו

הערות שוליים

  1. ^ תולדות משפחת בלוי הירושלמית.
  2. ^ משנתו של רבי עמרם עמ' 55. וראו עוד בספר עמרם בלוי (קימי קפלן, עמ' 100).
  3. ^ בעוז ותעצומות - אוטוביוגרפיה של הרב שלמה גורן (בעריכת אבי רט), הוצאת "ידיעות ספרים", ה'תשע"ג, עמ' 66.
  4. ^ מנודים לשמים, דואר היום, 5 בפברואר 1933.
  5. ^ הסערה בירושלים החרדית, דבר, 14 בפברואר 1933.
  6. ^ דין מנהלי תעמולת החרם נגד תנובה, דבר, 23 בינואר 1933.
  7. ^ הנאשמים בתעמולה נגד "תנובה" נמצאו חייבים, דבר, 8 בפברואר 1933.
  8. ^ משפט עמרם בלוי, הצופה, 10 בינואר 1938.
  9. ^ שבתון המחאה היה כללי בישוב - בעיר ובכפר, דבר, 24 במאי 1934.
  10. ^ ירושלים - "החיים", הצופה, 25 בדצמבר 1938.
  11. ^ מנחם פרידמן, החברה החרדית, עמ' 89-88.
  12. ^ בחורי "אגודת ישראל" פורעים בתחנת בחירות לקהלת ירושלים, דבר, 28 בדצמבר 1937
  13. ^ ירושלים - עמרם בלוי נידון לקנס של 3 לא"י ולתשלום ערבות של 25 לא"י, הצופה, 17 בינואר 1938.
  14. ^ קנאי מאגו"י איים על הרבי מבלז, המשקיף, 12 במאי 1944.
  15. ^ משנתו של רבי עמרם.
  16. ^ התנגשות בין חרדים בירושלים ובין המשטרה הצבאית, דבר, 17 בדצמבר 1953
    שוב נעצר רבי עמרם בלוי, דבר, 22 בנובמבר 1954
    רבי עמרם בלוי נעצר שוב לאחר הפגנה סוערת, דבר, 5 בינואר 1955
    רבי עמרם בלוי נעצר שוב, דבר, 10 ביוני 1956
  17. ^ רבי עמרם בלוי וחבריו הורשעו ונידונו לענשים קלים, דבר, 13 בפברואר 1958
  18. ^ עמרם בלוי למאסר 21 יום, דבר, 30 בנובמבר 1954
    רבי עמרם בלוי ובנו נדונו למאסר ארבעה חודשים, דבר, 3 באפריל 1958
  19. ^ החומה טבת תש"ל
  20. ^ מנהיג נטורי קרתא תקיף בדעתו לשאת את הגיורת רות בן-דוד, דבר, 14 ביולי 1965.
  21. ^ קימי קפלן, הפרשה של נישואי רבי עמרם בלוי ורות בן -דוד, עיונים בתקומת ישראל 20 (2010)
  22. ^ עמרם בלוי נשא את רות בן-דוד, דבר, 3 בספטמבר 1965.
  23. ^ ראה את דברי הרבי מליובאוויטש לאשתו אודות זקינה רבי עמרם.
  24. ^ משנתו של רבי עמרם עמ' 32
  25. ^ עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ד עמ' פ"ז
  26. ^ מתוך כתבה על פטירת החזון איש, מעריב, 25.10.1953. באתר עיתונות יהודית היסטורית
  27. ^ ח"ד עמ' פ"ז
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0