שאנדור ציפר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שאנדור ציפר (בהונגרית: Ziffer Sándor; אגר, 5 במאי 1880 – באיה מארה, 8 בספטמבר 1962) היה צייר יהודי-הונגרי, זוכה פרס האמן המעוטר. הוא מילא תפקיד חשוב הן בתנועות הציור ההונגרית והן בהונגריה והן ברומניה. הוא היה צייר בולט של הדור השני של מושבת האמנים של באיה מארה.
קריירה
שאנדור ציפר למד בבית הספר לאמנויות יישומיות בבודפשט, אחר כך באקדמיה לאמנות יפה במינכן, שם למד אצל הנס-יואכים ראופ, ואחר כך בבית הספר של הצייר הסלובני אנטון אז'בה (Anton Ažbe). משנת 1904 היה שימון הולושי מורה המאסטר שלו. משנת 1906 צייר במושבת האמנים של באיה מארה. בינתיים צבר ניסיון בפריז, ברלין, המבורג ושוב במינכן. הוא גם הציג את עבודותיו בתערוכות בערים אלה. ציפר ספג את המגמות של הסגנון הפוסט-אימפרסיוניסטי, אחר כך האקספרסיוניסטי והקוביסטי. בבאיה מארה השתייך ל"קבוצת הניאו". בין השנים 1908–1911 היה חבר בקבוצת "האמנים האימפרסיוניסטים והנטורליסטים ההונגרים" (MIÉNK) בראשותו של פאל סיניאי מרשה.
בשנת 1918 התיישב לצמיתות בבאיה מארה, שם לימד בין השנים 1935 עד 1945 ותיקן את הרישומים והציורים של תלמידי הציור. ציפר היה המאסטר של ציירים הונגרים ורומנים רבים ברומניה, כולל יאנוש קאראצ'ון ולידיה אגריקולה. ציפר היה לא רק צייר מצוין, אלא גם שרטט מצוין, לכמה מציוריו יש גוון כמעט גרפי, כמו "עמק המורגו", עבודותו משנת 1923. יש לו גם עבודות גרפיות בלבד, כולל "אישה עם חתול". רוב האמנים ההונגרים שנותרו במקום בבאיה מארה חיו ברמה של ממש של עוני לאחר מלחמת העולם השנייה. אפילו שאנדור ציפר התקשה להשיג הכרה חברתית. בזכותו של הפסל גזה וידה בשנת 1950 יכול היה המאסטר הקשיש לקבל קצבה אישית, ואז בשנת 1954 הוענק לו אות מסדר העבודה.[1]
בשנת 1957 אורגנה תערוכה קולקטיבית של עבודותיו בבאיה מארה ובקלוז'-נאפוקה.
אמנותו
ציפר הצליח ליישב את הטרנדים הציוריים המודרניים של תחילת המאה ה-20 עם מסורות הפלנאר (ציור באוויר הפתוח ולא בסטודיו) של באיה מארה. הוא מעולם לא נכנע לאפיגוניות, עבודותיו תמיד היו רעננות, צבעוניות, דקורטיביות, אקספרסיביות וחושבות באופן רציונלי. שיאו של עידן היצירה שלו נופל על התקופה שבין שתי מלחמות העולם. מאוחר יותר הוא היה מעורב בתאונה ולאחר מלחמת העולם השנייה הוא יכול היה לצייר רק מחלון הסטודיו שלו.
תערוכות זיכרון
תערוכה מעבודותיו אורגנה בשנת 1996 בבאיה מארה ובבודפשט, בשנת 1998 בבודפשט, בשנת 2004 ובשנת 2007 בעיר הולדתו בהונגריה באגר. עבודותיו נכללו בתערוכת הגלריה הלאומית של הונגריה בשנת 2006, שאורגנה תחת הכותרת הפראים ההונגרים מפריז עד באיה מארה.[2]
עבודותיו באוספים ציבוריים[3] (מבחר)
- אישה עם חתול (ללא שנים, פחם, נייר, 9.5x16 ס"מ) מוזיאון ריפל-רונאי, קאפושוואר
- דיוקן עצמי (1908 בערך, שמן, קרטון, 41x30 ס"מ) מוזיאון יאנוס פאנוניוס, פץ
- שני ילדים עומדים בעיקול הגלריה הלאומית של הונגריה (MNG) בודפשט
- נוף עם גדר ( שנות העשרים של המאה העשרים, שמן על בד, 91.5x109 ס"מ) MNG
- אוניות על הסן (1911, שמן על בד, 46x61 ס"מ) MNG
- נוף (1913, שמן, קרטון, 128.5x94.5 ס"מ) MNG
- עמק המורג (1923, שמן על בד, 80x98 ס"מ) מוזיאון מחוז מרמורש, באיה מארה
- טחנת מים (1923 שמן על בד, 65x79.5 ס"מ) JPM
- נוף של Baia Mare (שמן על בד 1925,.690x553 מ"מ) המוזיאון הלאומי של הסקלרים בשפשיסנטג'רג'
- נוף של באיה מארה (1925, שמן על בד, 80x98 ס"מ) מוזיאון מחוז מרמורש, באיה מארה
- המנטה הישנה (1932, שמן על בד, 80x100 ס"מ) מוזיאון לאמנות, קלוז'- נאפוקה
- נוף של באיה מארה (שמן על בד 1933; 745x995) [4]
- דיוקן עצמי (1936 MNG)
- ילדה עם קנקן (שמן על בד 1941; 1000x675 מ"מ; המוזיאון הלאומי של הסקלרים)
חברויות
- חוג האימפרסיוניסטים ונטורליסטים ההונגרים (1908–1911) (MIÉNK)
- אגודת הציירים של באיה מארה (NFT) (1937–1911)
לקריאה נוספת
- לקסיקון אמנות. כרך 4 עורכים. אנה זאדור ואישטוואן גנטון. בודפשט : 1968. שאנדור ציפר
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. כרך 2 בודפשט : 1982. שאנדור ציפר מסת"ב 969-05-2499-6
קישורים חיצוניים
- אישטוואן בורגידה: שאנדור ציפר. בוקרשט, 1980 ( מונוגרפיות אמנות קטנות)
- קבר שאנדור ציפר בבאיה מארה
- חייו ויצירתו של שאנדור ציפר בפורטל האמנות
- ציוריו באתר לאמנויות יפות בהונגריה
- לקסיקון יהודי הונגרי 1929. שאנדור ציפר
- חתימתו של שאנדור ציפר, תצלום 266 ציוריו וגרפיקה עם תצלום
הערות שוליים
- ^ Nagybányai művésztelepről írott tanulmányok
- ^ אמנים מציגים לאחר מותם: רוברט בריני, בלה צובל, וילמוש פרלרוט-צ'אבה, גזה בורנמיסה, שאנדור גלימברטי, יוז'ף ריפל רונאי, לאיוש טיהני, שאנדור ציפר.
- ^ Lista Képzőművészet Magyarországon honlapja nyomán.
- ^ "A Székely Nemzeti Múzeum honlapján". אורכב מ-המקור ב-2012-01-29.
