שבט אל הוזייל
מקורו של השבט הבדואי אֵל-הֻזֵיל הוא ממטה תיהאה, אשר מוצאו מלב מדבר סיני, מאותו אזור הנקרא בערבית א-תיה, או בשמו המלא: תיה בני איסראיל, כלומר מדבר בני ישראל, הנקרא על שמו של עם ישראל אשר נדד במדבר זה בצאתו ממצרים. במטה זה כלולים 13 שבטים נוספים הנודדים בנגב, אשר הגדולים ביניהם הם: אבו קרינאת, אבו רוביעה ואבו רקיק. השבט כלל עד לפני התיישבות הקבע 17 משפחות ומנה כ-12000 נפש.
בעבר נדד השבט בנחלתו בנגב - מעט צפונית לבאר שבע בקרבת קיבוץ שובל, מקום שבו שוכנת חורבה של עיר קדומה בשם ביר זבאלה. בתחום הנחלה ישנו אגם מלאכותי קטן שבו נקווים מי הגשמים שנבנה לפני שנים אחדות על ידי ממשלת ישראל והמים נאגרים הודות לסכר שנבנה לאורך הערוץ היורד מהרי חברון ומתחבר אל נחל גרר הקרוב. לשבט יש בלעדיות על אזור המקנה, כלומר רק לבעלים מותר לחנות, לרעות או להשתמש במי המעיינות, אך השבט בא לידי הסכמי שותפות עם מספר שבטים קרובים לגבי השימוש בשטח. שבט אל הוזייל הוא שבט נודד למחצה, כלומר נשאר בנחלתו זמן ממושך יחסית.
עד לפני קום מדינת ישראל חיו אנשי השבט בחופשיות על פי המסורת הבדואית, נדדו במדבר ופעלו על פי כל מנהגיהם. הם עסקו בעיקר בגידול גמלים וצאן, אך גם מעט בחקלאות עד כמה שהתאפשר במדבר- אזורם עשוי בעיקר אדמת לס וכמות המשקעים הממוצעת היא 200 מ"מ לשנה. הם זרעו בעיקר שעורה ודורה, וכן גידלו טבק פשוט לצרכיהם.
עם קום המדינה הוסב השלטון במקום לפיקוחו של הממשל הצבאי באזור ומשטרת באר שבע, ואלו הורו על הגבלת שטח הנדידה של השבטים הבדואים. עם זאת ניתנה לבדואים אוטונומיה מסוימת - לשבטי הבדואים בנגב ניתן בית דין משלו אשר ידון בענייניו הפנימיים ללא התערבות של הממשלה. בבית דין ישבו 9 מראשי השבטים הגדולים המוכרים על ידי המדינה. לבית הדין הבדואי ניתנה הסמכות להטיל עונש של קנס עד 5000 ₪ ומאסר עד לחצי שנה.
בעקבות צמצום אזורי הנדידה ועקב כך צמצום חלקות המרעה והחקלאות השתנה אורח החיים של הבדואים. אט אט גם הוכנסו בנחלת שבט אל הוזייל מרכז עם חנויות לצרכיהם, בית ספר לילדים, מרכז רפואי ואף ניתנה הכשרה על ידי הממשלה להוראה וטיפול בחולים. כמו כן הוחדרו לחייהם שיטות מיכון בחקלאות והחלו לקום בנחלה בתי אבן קבועים במקום האוהלים המסורתיים. אספקת השירותים ובניית התשתית ביישובי הקבע - חינוך, בריאות, כבישים, מים ועוד - שימשו אף הם תמריץ למשיכת האוכלוסייה הבדווית ליישובים אלה. בשנת 1972 השתכנעו ראשי השבט לנסות את חיי הקבע ביישוב בדואי חדש שנקרא רהט. רהט הוקמה על שטח הנחלה של שבט אל הוזייל. במהלך השנים, עם התפתחות העיר, הצטרפו אליה משפחות בדואיות נוספות משבטים שונים ברחבי הנגב, וכיום מונה העיר רהט כ-62,000 תושבים.
ראו גם
