שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן
 | |
| בית השגרירות ב-2014, בעת שהייתה סגורה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | שדרות פירדוסי 198, טהראן |
שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן שוכנת בטהראן, בירת איראן. בנוסף למתחם השגרירות בשדרת פירדוסי שבמרכז העיר, מחזיקה השגרירות במתחם גן קולהאכ בצפון העיר.
שגריר הממלכה המאוחדת באיראן משנת 2018 הוא רוב מקייר (Rob Macaire).
השגרירות
נציגות דיפלומטית בריטית הוקמה באיראן לראשונה בשנת 1821. היא שכנה בבזאר הגדול בעיר. בשנות ה-60 של המאה ה-19 נאלצה השגרירות לחפש לעצמה משכן אחר עקב התנאים בלתי הולמים במקומה, ואז נרכש האתר בשדרת פירדוסי. האדריכל ג'יימס ויילד (James Wild) תכנן את בית השגרירות שנבנה במקום, בלב גן. הבנייה נועדה להסתיים ב-1871, אך התעכבה עקב קשיים רבים בהבאת חומרי הבנייה לאתר והסתיימה ב-1876.
בחודשים יולי ואוגוסט 1906, בעיצומה של המהפכה החוקתית באיראן נגד השאה מוזפר א-דין קאג'אר (Mozaffar ad-Din Shah Qajar), מצאו כ-12,000 עד 16,000 אזרחים מקלט בגן השגרירות.
במהלך ועידת טהראן בחורף 1943 נערכה בבניין השגרירות הפגישה הראשונה בין משתתפי הוועידה - ראש ממשלת בריטניה צ'רצ'יל, נשיא ארצות הברית רוזוולט ושליט ברית המועצות סטלין.[1]
לאחר המהפכה האיראנית ב-1979 התחוללה שורה של משברים ביחסי בריטניה ואיראן. במהלכם נערכו מול השגרירות מספר הפגנות אנטי-מערביות. ב-1981 הסבו השלטונות האיראנים את שמו של אחד הרחובות המקיפים את השגרירות, שנקרא על שמו של וינסטון צ'רצ'יל, לשמו של בובי סנדס, איש מחתרת צפון אירי שמת בכלא הבריטי לאחר שביתת רעב.
השגרירות פונתה מאנשיה ונסגרה מספר פעמים - מ-1987 עד 1989, שוב ב-1989 עד 1990 - בעקבות הפתווה שהוציא שהוציא שליט איראן חומייני נגד הסופר סלמאן רושדי - וב-1997, לאחר שבית משפט גרמני קבע כי סוכני מודיעין איראנים רצחו ארבעה איראנים כורדים בגרמניה ב-1992.
בנובמבר 2011 הטילה בריטניה עיצומים על איראן במסגרת המאבק בתוכנית הגרעין שלה. בעקבות זאת החליטה איראן לגרש משטחה את שגריר בריטניה. ב-29 בנובמבר 2011 פרץ המון של מפגינים לתוך השגרירות הבריטית. הבריטים היו משוכנעים שהפריצה תוכננה בידיעת שלטונות איראן. המפגינים חדרו לבניין השגרירות, גרמו לו נזק, השחיתו רהיטים ומסמכים, ריססו גרפיטי, שרפו את דגל בריטניה והניפו במקומו את דגל איראן על הבניין. המשטרה האיראנית עמדה מנגד ולא התערבה, אך לאחר שהמפגינים תפסו שבעה מאנשי סגל השגרירות, השוטרים הוציאו אותם מידי ההמון. ממשלת איראן גינתה את הפריצה. בעקבותיה סגרה ממשלת בריטניה את השגרירות ופינתה את אנשיה מאיראן. באוגוסט 2015, לאחר חתימת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, שב השגריר הבריטי לשגרירות.
גן קולהאכ
גן קולהאכ הוא גן מיוער בשטח של 200 דונם בחלקה הצפוני של טהראן, מספר קילומטרים ממתחם השגרירות. במהלך המאה ה-19, כשהגן עוד היה כלול בכפר קולהאכ שמחוץ לטהראן, הוא הוענק לשגרירות הבריטית על ידי שאה משושלת קאג'אר על מנת שישמש כבית קיץ לשגריר. מאז משמש הגן כמתחם דיפלומטי בריטי.
בשטח הגן, המוקף חומה גבוהה, ממוקמים מספר מבנים שבהם מתגוררים דיפלומטים בריטים ובני משפחותיהם, וכן בית ספר. בשנת 1963 הושלמה הקמתו בחלק הדרומי של הגן של בית קברות צבאי בריטי. נקברו בו כ-570 מחיילי האימפריה הבריטית שנהרגו באיראן ובארצות שכנות לה במהלך שתי מלחמות העולם. כמו כן מוצבת בו אנדרטה לכ-3,600 חיילים שמקום קבורתם לא נודע.
מאז המהפכה ב-1979 מהווה הגן מקור למתיחות בין בריטניה לבין איראן, אשר דרשה מספר פעמים להשיב את הגן לידיה. הפגנות אנטי-מערביות נערכו מול הגן. ב-29 בדצמבר 2008 פרצו כ-300 מפגינים לתוך הגן במסגרת הפגנות נגד מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה. הם החזיקו במתחם הגן במשך זמן קצר. בעת המשבר ב-29 בנובמבר 2011, במקביל לפריצה למתחם השגרירות, פרצו מפגינים שנית לשטח הגן. גם שם הם תפסו מספר אנשי סגל בריטים, שחולצו על ידי המשטרה האיראנית.
קישורים חיצוניים
- היסטוריה של השגרירות, באתר UK in Iran, מאורכב באתר Wayback Machine
- השגרירות, באתר Garden Court Antiques
- בית הקברות הצבאי בטהראן, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- אנדרטת טהראן, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
הערות שוליים
