שדות גולדברג
שדות גולדברג (ידוע גם בשם "ילדתי שלי", על פי מילותיו הראשונות) הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע מאיר אריאל. השיר יצא לאור בשנת 1984.
על השיר
השיר יצא לאור בשנת 1984 ונכלל באלבומו השני של מאיר אריאל "...וגלוי עיניים". השיר מתכתב עם שירה של לאה גולדברג "האומנם".
הדובר בשיר הוא אדם המזהיר את ילדתו מפני סכנות העומדות בפתח, מפני פיתויים המופיעים סביבה ומפני מקסמי שווא העלולים לאכזבה[1].
ההשוואה בין השיר האומנם לשיר שדות גולדברג
השיר נקרא "שדות גולדברג", כשם משפחתה של המשוררת לאה גולדברג. הוא מתכתב עם שירה "האמנם" שפורסם לראשונה בשנת 1943 בתקופת השואה. בשירה של גולדברג נכתב "את תלכי בשדה לבדך" בעוד בשירו של אריאל נאמר "אל תלכי לבדך בשדה". אצל גולדברג נאמר "ה"שיבולים ידקרוך" ואצל אריאל נכתב "לבך נמרט נשרט". בעוד גולדברג כתבה על "עלי אספסת", מאיר אריאל שר על "עלי בננה". בשיר של גולדברג נאמר "ראי השלולית הזהוב" והשירו של גולדברג נאמר "מרחב השדה המוזהב". מאיר אריאל פירש את השיר "האמנם" כקריאה לנערה לצאת אל המרחב, ובשירו הוא מזהיר את הנמענת מפני הסכנות[2].
קישורים חיצוניים
- מילות השיר, באתר שירונט
הערות שוליים
- ^ אורי הייטנר, פינתי השבועית ברדיו: "שדות גולדברג", בבלוג של אורי הייטנר, מרץ 2012
- ^ עופר גביש, שדות גולדברג האמנם?, באתר האינטרנט של עופר גביש
