שו"ת מהרשד"ם
שו״ת מהרשד״ם הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שמואל די מדינה, הידוע בכינויו המהרשד״ם, מחכמי סלוניקי ופוסקי האימפריה העות'מאנית במאה ה-16. הספר כולל כאלף תשובות הלכתיות שנשלחו אל המחבר מקהילות שונות ברחבי המרחב העות'מאני ומחוצה לו. נוסחו המוכר של הספר בדפוסים המאוחרים נערך לפי חלקי הטור, לאחר שבדפוס הראשון נדפסו התשובות במתכונת שונה. הספר נחשב לאחד מחיבורי השו״ת החשובים של חכמי האימפריה העות'מאנית בתקופה שלאחר גירוש ספרד.[1]
רקע
רבי שמואל די מדינה פעל בעיקר בסלוניקי, שהייתה במאה ה-16 מן המרכזים היהודיים החשובים באימפריה העות'מאנית. לאחר גירוש ספרד וגירוש פורטוגל התיישבו בעיר קהלים יהודיים ממקומות שונים, ובהם קהלים שמוצאם בחצי האי האיברי, באיטליה, באשכנז ובאזורים נוספים. קהלים אלה שמרו במידה רבה על מנהגיהם, תקנותיהם ומוסדותיהם, והמציאות הרב קהילתית הזאת משתקפת ברבות מן התשובות שבספר.[2]
רבות מן השאלות שנשלחו למהרשד״ם נוגעות למציאות החברתית והכלכלית של קהילות אלה: יחסים בין קהלים שונים, תוקפן של תקנות קהל, מנהגי קהילות, חלוקת נטל המיסים, דיני מסחר, דיני אישות ומעמדם של אנוסים וצאצאיהם. משום כך משמש הספר גם מקור היסטורי חשוב לחקר חיי היהודים באימפריה העות'מאנית במאה ה-16.[3]
תוכן הספר
הספר עוסק במגוון רחב של תחומים הלכתיים. לצד שאלות בדיני איסור והיתר, שבת, נדרים, קידושין, גירושין ועגונה, בולטות בו סוגיות הנוגעות לחיי קהילה: תקנות קהל, מנהגי קהילות, יחסים בין קהלים, סמכות הנהגת הקהל, חלוקת מיסים, ענייני מסחר ומעמדם של אנוסים וצאצאיהם.[4]
חלק ניכר מן התשובות עוסק בענייני ממונות, ובהם מסחר, חוזים, שותפויות, יחסי עבודה, גביית מיסים, פטורים ממסים, התחייבויות בין יחידים ובין קהלים וניהול מוסדות ציבור. תשובות אלו משקפות את חיי הכלכלה והניהול הקהילתי בסלוניקי ובקהילות נוספות במרחב העות'מאני.[5]
תשובות רבות עוסקות גם בדיני אישות, ובהן שאלות של קידושין, גירושין, עגינות, חליצה, נאמנות עדים, מעמדם של מומרים ואנוסים, ונישואין בקהילות שבהן התקיימו קשרי משפחה ומסחר על פני מרחקים גדולים.[6]
דפוסים ומהדורות
תשובות המהרשד״ם נדפסו לראשונה בסלוניקי בשנים ה'ש"ם-ה'שמ"ב, בשם ״פסקי הגאון מוהר״ר שמואל די מדינה״. דפוס זה נדפס עוד בחיי המחבר, והוא שונה במבנהו מן הדפוס המוכר של שו״ת מהרשד״ם: התשובות לא סודרו בו לפי החלוקה המאוחרת לארבעת חלקי הטור.[7]
לאחר פטירת המהרשד״ם הדפיס בנו, רבי משה די מדינה, דפוס נוסף של השו״ת. בדפוס זה נערך החיבור מחדש, והתשובות סודרו לפי ארבעת חלקי הטור: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. חלוקה זו נעשתה למבנה המקובל של הספר בדפוסים המאוחרים, והיא גם הצורה שבה מצוטט החיבור ברוב ספרות ההלכה.[8]
הדפוס השני לא היה העתקה בלבד של הדפוס הראשון. נוספו בו תשובות שלא נדפסו קודם לכן, וחלק מן התשובות שנדפסו בדפוס הראשון לא נכללו בו. כמו כן, במעבר לדפוס השני שונו במקרים מסוימים סדר התשובות וחלוקתן. משום כך יש חשיבות להשוואת הדפוסים לשם בירור נוסח התשובות, סדרן והתפתחות הקובץ.[7]
במהדורות מאוחרות נדפס הספר מחדש על פי המבנה שהתגבש בדפוס השני. במהדורת זיכרון אהרן נדפס החיבור עם מבוא מקיף מאת יעקב שמואל שפיגל, ובו סקירה של תולדות המחבר, מבנה הספר, הדפוסים והיחס ביניהם.[7]
חשיבותו והשפעתו
לשו״ת מהרשד״ם נודעה חשיבות רבה בספרות הפסיקה בדורות שלאחריו. תשובותיו צוטטו בידי פוסקים רבים, והוא נמנה עם ספרי השו״ת המרכזיים של חכמי המזרח במאות שלאחר גירוש ספרד. חשיבותו נובעת הן ממעמדו של המחבר כפוסק מרכזי בדורו, והן מרוחב התחומים שבהם עסק הספר.[9]
לצד חשיבותו ההלכתית, הספר הוא מקור היסטורי מרכזי לחקר יהודי סלוניקי והאימפריה העות'מאנית במאה ה-16. דרך השאלות והתשובות ניתן ללמוד על מבנה הקהלים, מוסדות הציבור, חיי המסחר, יחסי עבודה, מעמדן של משפחות אנוסים, מנהגי הקהילות והקשרים בין מרכזים יהודיים שונים.[10]
לקריאה נוספת
- יעקב שמואל שפיגל, ״מבוא נרחב לתולדותיו ושיטתו של רבינו המהרשד״ם״, בתוך: שו״ת מהרשד״ם, מהדורת זיכרון אהרן, ירושלים תשע״ה.
- לאה בורנשטיין מקובצקי, מפתח לשו״ת ר' שמואל די מדינה משאלוניקי כולל מבוא על המחבר, אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ט.
- מיכאל מולכו, ״רבי שמואל די מדינה - מהרשד״ם״, סיני מא, תשי״ח, עמ' לו-מח.
- Morris S. Goodblatt, Jewish Life in Turkey in the XVIth Century: As Reflected in the Legal Writings of Samuel de Medina, New York, 1952.
- יוסף הקר, החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה במאות הט״ו והט״ז, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל״ט.
- יוסף הקר, ״כי אנשים אחים אנחנו: בין חכמי שאלוניקי לצפת״, שלם ח, תשס״ט, עמ' 249–326.
- אהרן נמדר, ״פרשנות תקנות הקהל בתשובות הרשד״ם״, ממזרח וממערב א, תשל״ד, עמ' 295–331.
- עובדיה שוחט, ״ענייני מיסים והנהגות ציבור בקהילות יוון במאה הט״ז״, ספונות יא, תשל״א - תשל״ח.
- עמיחי רדזינר, ״מעגנת את עצמה: על התניית מתן הגט ועל חדשנות הלכתית״, בתוך: הלכה ומשפט: ספר הזיכרון למנחם אלון, צפרירים: נבו, תשע״ח.
- עומר שפרן, ״לחוש את הזמן: סוגיות בלשניות בשו״ת מהרשד״ם, חושן משפט, סימן ה״, מסורות טז-יז, תשע״ד, עמ' 239–278.
- דב ספטימוס, ״אידאולוגיה לשונית והגמוניה תרבותית: תשובה לר' שמואל די מדינה, מקורותיה והשלכותיה״, בתוך: יוסף הקר, ב״ז קדר ויוסף קפלן, עורכים, ראשונים ואחרונים: מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תש״ע.
קישורים חיצוניים
- שו״ת מהרשד״ם, באתר היברובוקס
- פסקי הגאון מוהר״ר שמואל די מדינה, שאלוניקי, דפוס דוד בן אברהם אזוביב, ש״מ-שמ״ב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- פסקי הגאון שמואל די מדינה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ יעקב שמואל שפיגל, ״מבוא נרחב לתולדותיו ושיטתו של רבינו המהרשד״ם״, בתוך: שו״ת מהרשד״ם, מהדורת זכרון אהרן, ירושלים תשע״ה; לאה בורנשטיין מקובצקי, מפתח לשו״ת ר' שמואל די מדינה משאלוניקי כולל מבוא על המחבר, אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ט.
- ↑ יוסף הקר, החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה במאות הט״ו והט״ז, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל״ט; שפיגל, שם.
- ↑ Morris S. Goodblatt, Jewish Life in Turkey in the XVIth Century: As Reflected in the Legal Writings of Samuel de Medina, New York, 1952; מיכאל מולכו, ״רבי שמואל די מדינה - מהרשד״ם״, סיני מא, תשי״ח, עמ' לו-מח.
- ↑ בורנשטיין מקובצקי, שם; אהרן נמדר, ״פרשנות תקנות הקהל בתשובות הרשד״ם״, ממזרח וממערב א, תשל״ד, עמ' 331-295.
- ↑ עובדיה שוחט, ״ענייני מיסים והנהגות ציבור בקהילות יוון במאה הט״ז״, ספונות יא, תשל״א - תשל״ח.
- ↑ בורנשטיין מקובצקי, שם; עמיחי רדזינר, ״מעגנת את עצמה: על התניית מתן הגט ועל חדשנות הלכתית״, בתוך: הלכה ומשפט: ספר הזיכרון למנחם אלון, צפרירים: נבו, תשע״ח.
- ^ 7.0 7.1 7.2 שפיגל, שם.
- ↑ שפיגל, שם; וראו הקדמת רבי משה די מדינה לדפוס השני של שו״ת מהרשד״ם.
- ↑ מולכו, שם; שפיגל, שם.
- ↑ Goodblatt, שם; יוסף הקר, החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה במאות הט״ו והט״ז, תשל״ט.
שו"ת מהרשד"ם43266668