שיחה:הדס מצוי/ארכיון

ההדס מלווה את מעגל החיים היהודי: בברית המילה נוהגים לברך על ההדס, נוהגים לשמח את החתן והכלה ביום נישואיהם עם הדסים, וכך גם לאחר הלוויה. המהדרים מביאים אגודות של הדסים בערב שבת לביתם ולבית הכנסת בכל שבת. במדרש מדמים את בני ישראל לארבעת המינים; על ההדס נאמר: מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה (ויקרא רבה, אמור, פרשה ל).

הלשון נראה שנוהג בכל מקומות ישראל כדבר ברור,, ולא ידוע לי שנוהג אצל האשכנזים כלל וכלל

בזמן הגמרא זה ודאי היה נהוג אצל כולם.

מנין

חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת (שבת לג:)

אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה. רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת (כתובות, יז ע"א).

ואם יש עדים שיצתה בהינומא וכו'. מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר: תנורא דאסא (תנורא דאסא - כמין חופה של הדס עגולה. רש"י) (שם, יז ע"ב)

ויש נוהגים ליטול הדס בידו ומברך עליו ולהריח (שו"ע יו"ד רס"ה א) (הלכות ברית מילה)

נהגו לברך על ההדס כל היכא דאפשר (שולחן ערוך אורח חיים רצז ד) (הלכות הבדלה)

יום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן אפילו למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא (ביצה ו א). וראה עוד בהלכות הבדלה לגבי בשמים של מת שאין לברך עליהם.

תודה שנתת לי לחפש לך. בפעם הבאה אני ממנה אותך שליח לחפש לבד.

נראה לדחות את ראיותך

א. מזה שרשב"י שאל מה זה ההדסים הללו מוכח שלא היה זה מנהג ידוע ומפורסם ומקובל אצל כולם.

ב. אמרו עליו על ר' יהודה בר' אלעאי משמע שהוא בלבדו נהג כן.

ג. בגמרא שם עצמה יש מחלוקת בזה שרבי יוחנן אמר קריתא דמנמנה בה כלתא ואין ראיה שכולם נהגו כן

ד. השו"ע בעצמו אומר שיש נוהגים ומבואר שיש שלא נוהגים.

ה. הערך שציינתי לא מדבר על הבדלה ושם באמת אכן נוהג אצל כולם.

ו. לא כתוב שם שכולם נהגו בזה אלא כתוב שאם הם נוהגים מותר להם לגוז לצורך המת כי יום טוב שני לגבי מת כחול שוויהו רבנן.

לא מפריע לי שתדחה את ראיותי. שבת שלום.

אשריך!

תדע לך שזה מוכיח שאתה מחפש את האמת,

אשרי המכלול שיש בתוכו כאלה עורכים

והאמת שזה לא דבר חדש עליך כפי אשר ניכר פעלך המבורך בהמכלול,

כך צריך להיות שלא יפריע לאדם מה שדוחים את הראיות שלו,

והלואי שאני יזכה למידה הזו,

בברכת שבת שלום

לכבוד

מיעוט שיחה

תודה על המקורות שהוספת בדף הערך

וכן על התיקונים שעשית היום כפי הנראה בעקבות מה שהערתי כאן

אמנם בשמחת חתונה השארת ולא תיקנת ולפי מה שכתבתי כאן הרי אין לנו ראיה אלא שר' יהודה נהג כן ולכ' אין מכאן מקור לומר שכך הוא המנהג היה בעם ישראל אמנם אין בזה ברירות דשמא כוונת הגמ' לומר שר' יהודה לא חש לכבודו ואדרבה זה מצוה.

ראה במקור המצוין ממסכת שבת, דף קי עמוד א וברש"י שם ד"ה דכי נח נפשיה.

לכבוד

מיעוט שיחה

אתה צודק !!!

אך דע, כי מי שירצה להתווכח אתך [לא אני] עדיין יכול לטעון דברים דלהלן

שהמקור שהבאת הוא רק מוכיח שכן נהגו בבבל, אבל בארץ ישראל אין לנו ראיה, וכן משמע קצת מר' יהודה הנ"ל שהיה בארץ ישראל וכן משמע מדברי ר' יוחנן שגם היה בארץ ישראל שהסביר שהינומא אין זה הדס[כמו שהסביר האמורא שלפניו בריש כתובות] אלא דבר שמנמנת בו ויש לפרש משום שבארץ ישראל לא נהגו כן אך כאמור כל זה לחוקרים ולמחקרים אבל הפשטות הגמורה היא כדבריך ולכן כתבתי שאתה צודק.

למה לחפש תיאוריות ולהקשות קושיות? הפשטות היא דרך חיים יעילה.

גאון הירדן

אתה צודק במיליון אחוז, הפשטות היא דרך חיים יעילה.

חג שמח.