לכבוד העורך החשוב והנכבד
בענין מחיקת עריכתי בנימוק מנין שהלשכת פלהדרין היתה משמשת את הכהן הגדול בכל ימות השנה לאיזה צורך שהוא צריך.
הרי המקורות הם כדלהלן.
א. כן מבואר בראשונים ביומא י"ט ב' וכדלהלן אות ה'.
ב. בגמ' ביומא י' ב' מבואר לדעת רבנן שגזרו מזוזה שם בכל השנה ואם נאמר שלא נכנס כלל לא מסתבר שיגזרו כך.
ג.מדרש הגדול ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז פסוק ג
וכי מפני מה מפרישין כהן גדול שבעה כדי לעשות לו מלואים יתירים כדכתבינן לעיל. ומפרישין אותו מאשתו שמא תמצא נדה ונמצא טמא שבעת ימים לכך מפרישים אותו שבעה ללשכת פלהדרין והיא לשכת כהן גדול ומזין עליו שלישי ושביעי שמא נטמא במת ולא ידע ומתקינין לו כהן אחר שמא יארע בו פסול.
ג. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מידות פרק ד משנה ח
[ח] כבר קדם בתחלת מסכתא זו שהשער השלישי משערי העזרה שבדרום נקרא שער המים. ונתבאר בגמר יומא כי מעל השער הזה היה מקוה מים שבו טובל כהן גדול ביום ממעין שהיה שם ושמו עין עיטם, ועל טבילה זו אמרו ביומא שהיא היתה בחול כמו שפירשנו שם. ונתבאר שהיתה לו לכהן גדול לשכה בצד המקוה הזו על פתח העזרה, והוכרע אצלם בתלמוד שזו לשכת העץ שהיתה בצפון היא שהיתה לשכת כהן גדול והיא גם לשכת פלהדרין שנזכרה בתחלת כפורים,
וכן כתבו הרבה מן המפרשים שם.
ד. רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה ז
ובית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כ"ג, ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום, ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם.
ה. אנציקלופדיה תלמודית כרך לז, [לשכות]
ונסתפקו בתלמוד אם לשכת כהן גדול היא לשכת פרהדרין, שבה היתה דירת הכהן גדול, והלשכה שעל גבי שער המים היא לשכת בית-אבטינס, שבה היו מלמדים את הכהן הגדול את מעשה הקטורת בערב יום-הכפורים, או שלשכת כהן גדול היא לשכת בית אבטינס, והלשכה שעל גבי שער המים, היא לשכת פרהדרין, ובירושלמי אמרו שהלשכה שעל גבי שער המים היתה לשכת בית אבטינס להלכה, כתבו ראשונים שלשכת כהן גדול היא לשכת פרהדרין, והלשכה שעל גבי שער המים היא לשכת בית אבטינסויש מן האחרונים שכתבו שלשכת כהן גדול היא לשכת בית אבטינס, והלשכה שעל גבי שער המים היא לשכת פרהדרין
לשכת פרהדרין - או פלהדרין - היא אחת מלשכותיו של כהן-גדול*, והיתה משמשת אותו לבית דירה, לישון בה, והיו מפרישים אותו אליה בשבעה ימים שקודם יום-הכפורים. וכתבו ראשונים שאף בכל השנה היתה משמשת את הכהן הגדול, להיות לו כבית מוכן עבורו. ויש מן האחרונים שפירשו בדעת אמוראים בירושלמי, שאף בכל ימות השנה היה הכהן הגדול לן בלילה בלשכת פרהדרין, אבל מהבבלי נראה שלא היה לן שם אלא קודם יום הכפורים. וכתבו אחרונים שהיה הכהן גדול בונה אותה משלו - ונשתנתה בכך משאר לשכות - וחשובה היא ביתו, ולדעתם זה הטעם שהיתה חייבת במזוזה מן התורה, לסוברים כן, ואף על פי שקודש אינו חייב במזוזה, לסוברים כן.
ו. מחלוקת האחרונים לעיל היא רק לגבי שינה אבל לכולי עלמא היתה משמשתו.
בכבוד רב.
משך חכמה.