בקשר לעריכה זו, מהיכן המקור? בספר המובא בקישור מובא כמה פעמים שזה היה עם רבי דוד יצחק ברומברג?
שיחת משתמש:ספרי קודש/ארכיון זרימה
מראה
עדיין לא ענית לי, בהקדמה לספרו לא כתוב ביוגרפיה מלאה
כלומר גם אני ראיתי שישנם בלבולים ביניהם, אבל מהיכן אתה קובע שכן הוא
כעת כתבי את הערך רבי דוד יצחק בוכנר ובספרו לא מובא שהלך מפיעטרקוב אחרי המחלוקת, אדרבא הוא נפטר שם כשהיה רב העיר.
אין לנו שום ראיה שאחד מהם הלך מהעיר בעקבות מחלוקת (ואין נחיצות להזכיר מחלוקת). יתכן מאוד שהכותב חיבר יחד ב' עובדות, היינו היה מחלוקת, א' היה באויאזד, ושיער דהיינו הך ועזב בעקבות המחלוקת. בכל אופן אין לי ראיה מודפסת לדברי.
רק זאת אעיר שלא בטוח שהרב ברומברג היה ראב"ד (הסכמת הרבי מאסטרובצה חשוב פחות מהסכמות תושבי המקום כמו הרב מאטיל הורוויץ והרב שמחה יאיר), והסיפור מודבק יותר טוב על ראב"ד מעל "ר' דוד מפיעטרקוב"
יש תבנית עבור "ערך זה עוסק ב... אין להחליף עם..."
ייש"כ גדול, דברים של טעם!. לגבי התבנית נראה לי שכאן זה שונה כי הבלבול ביניהם הם בהרבה ספרים
יתכן שמקומו בהערה
מקובל לכתוב כך וזה גם נראה לי די נחוץ לאדם שרוצה לאסוף מידע על נשוא הערך. אם אתה רוצה אתה יכול לשנות
בקשר לעריכה זו, מאין המידע?
עיין במסמכים הרשמיים באשכול על נשוא הערך באייוועלט
חסום לי. תוכל להוסיף איזשהו מקור? יש עוד פרטים?
שם האשכול "רבי יעקב בלומענזאהן מווידאמא זצ"ל". מציין שם לספר נפלאות הסבא קדישא, בית שמחת עולם תולדות צדיקי בית פשעדבורז, עלים לתרופה משפטים-שקלים תשע"ח, גליון כרם בית שמואל אלכסנדר.
עוד כתב שם ניק אחד: ברשומות פשעדבורז יש כל מיני חידושים מול הביוגרפיה בעלים לתרופה,
למשל בשנת תקצ"ו רבי יעקב מווידאמע כבר נשוי לאשה אחרת, ושמה לאה (אברמוביץ', כנראה בת ר' אברהם), וגם ממנה צאצאים ומשפחות. למשל, הבנות מלכה פייגא (רובינשטיין), חווה זילברשיין, בלימא (גנצרסקי?), חנה פרל (פייגנבוים) והבן ר' אברהם - הם מזוו"ש.
עוד מעניין ברשומות, כי בשנת תרכ"ח נמצאת באינדקס רשומת הפטירה של האשה בריינדל בלומנזהון בת "שלמה ו-העשא", ומותירה את הילדים "ישראל" ו-"לייב". יתכן שמדובר ברישום פטירה מאוחר של בלימא, שלכאורה נפטרה שנים רבות קודם לכן(??). או שהיו שני "יענקיל בלומנזאהן" בפשעדבורז/ווידאמע?
ולבסוף, ברשומות וורשא יתכן ואנו מוצאים זיווג שלישי של רבי יעקב מווידאמע. בשנת תרי"א נולד שם הבן "לייבוש" (Lewek) להורים יענקיל בלומנזאהן, בן 48, ורחל (בת משה), בת 42. ובשנת תרכ"ב נישאה שם בתם של יעקב ורחל, גולדא, לר' שלמה לייב גולדברג. ואם ההשערה נכונה, הרי שכאן נמצא הבן "לייבוש", ויש להבחין בינו לבין "לוי יצחק" שהוא מזוו"ר.
תודה
כתבתי רק מעט, וכמובן זה לא תחליף לעיון בגוף האשכול והמסמכים הרשמיים הנמצאים שם (עם העתקה).
בקשר לעריכה זו באגרון מופיע שנולד באתיופיה, אך זה נשמע לי מאוד מוזר. וגם אם זה כן נכון, כנראה היה זה איכשהו בדרכם מפולין לארץ ישראל ולכן איני יודע אם כדאי לציין זאת, כי כשרואים כך נשמע שמדובר במישהו אתיופי.
אפשר לברר בקלות אם זה נכון. ואפשר לכתוב במפורש שנולד בדרכם מ? לארץ ישראל
אדרבה. תברר.
בל"נ לא אברר.
למה?
מעריך מאוד את העבודה שעשית, אם היה שבת היית עובר על מלאכת בורר😉 (בין השאר)
יישר כח.
ראיתי שכתבת שאביו לא היה רב בעיר אלא מו"צ, אכן בחלק מהמקורות קראתי שהיה מו"ץ, אך במסמך שמצאתי באוצר החכמה, נמצא בטיוטה של הערך, בקישורים חיצוניים, שם כתוב כן שהוא היה המרא דאתרא, איך אפשר לברר זאת באופן מדוייק,
על רבי אפרימל עצמו שהיה הממשיך של אביו כתוב שהיה מנהל דיני תורה, משמע שהתפקיד של אביו בכל אופן היה גם דיין, גם אם הוא לא היה המרא דאתרא, אשמח לשמוע ממך מה שאתה יודע על כך,
אי אפשר לכתוב בהמכלול שאביו היה דיין מתוך דיוק. מומלץ לכתוב ערך עפ"י מקורות ראשוניים לא מכלי שלישי, כלומר האם עיין כבודו בהקדמה לספר עונג שבת?
בקשר לעריכה זו, היכן המקור? (אני מצאתי רק שמדובר ביאנוב דליטא)
"תולדות המחבר וספריו", בתוך: אור התורה לרבי שלום תאומים, הערה ז', ירושלים תשנ"ט. "ישנן כמה עיירות בשם יאנוב וכנראה הכונה ליאנוב שליד לבוב".
אין לי מושג איך מארכבים וגם לא מה המטרה.
יישר כח על המשוב, אבל במחילה עברתי את גיל הכוכבים וכדומה. גם תרבות ומנהגי ויקיפדיה לא מדברים אלי. יישר כח רגיל גם טוב:).
בדפי שיחה מהסוג בו הרב ספרי קודש משתמש, אין צורך או תועלת בארכוב.
אם כבר נדרשנו לברכת התודה, אביע את הערכתי להדרכות הקולעות של כבודו. תודה גם על הסגנון הייחודי...
לגבי הכוכבים אותי לימדו "נותנים לך תיקח"
ולגבי הארכוב רק "מפעילי מערכת יכולים לעשות זאת בדפים כמו שלך והתועלת שתבוא בזה היא למבקרים בדף שיחה שזה יותר נעים לעין וכן שאפשר לערוך יותר בקלות הודעות שכותבים (כשיש טעויות וכדו')
אני יכול להבין שזה מטריד אותו.
זה כבר עניין של טעם אישי. ניתן לערוך תגובות בלחיצה על שלושת הנקודות שמצד שמאל לתגובה.
לא נכון אי אפשר למשל למחוק נושא שהתחלתי לכתוב בטעות
אפשר להסתיר נושא בלחיצה על שלושת הנקודות שמצד לשמאל לכותרת הנושא.
הסיבות מופיעות במקום המתאים המכלול:דף_שיחה#ארכוב
הסיבה הראשונה רלוונטית בעיקר לדפי שיחה של ערכים. הסיבה השנייה לא רלוונטית בדפי זרימה כפי שהוסבר לעיל.
הוספת הבהרה בדף משתמש:רפול ברלינר/סידור אזור אליהו, כאשר הזכרנו את תלמידי הגר"א, האם נשארו בחיים תלמידי הגר"א.
כאשר המונח מוזכר, הכווונה היא לא בהכרח לתלמידים של ממש, אלא לנוהגים במנהג הגר"א.
אמנם היינו יכולים לכתוב נוסח מסורבל כמו "קבוצות מהנוהגים את מנהגי הגר"א בארץ ישראל" או נוסחים אחרים, אבל בחרנו בניסוח זה, המקל על הקריאה.
אם ברצונך לערער על ניסוח זה, ניתן לפנות אלי בדף השיחה האישי, או בדף השיחה של הערך.
שימוש בתבניות עריכה שלא לצורך, אינו ראוי ואינו אמור להתבצע, התבניות אינן מיועדות לחלוק על הניסוח, אלא לברר לגביו.
הערתך תימחק, ונא לא לחזור עליה, חזרה על ההבהרה תגרור פתיחת דיון לגביך ופנייה למפעילי המערכת.
בתודה
השימוש
ברלינר, ההגהות והתיקונים של ספרי קודש הם לטובת שיפור הערכים והוא אחד העורכים המועילים ביותר במכלול.
בבקשה תפנה אליו ביתר כבוד ותשקול את הערותיו בכובד ראש.
הגדה של פסח, פניתי בכבוד. (אולי לא ביראת כבוד, ועל כך התנצלותי)
הוא עשה שימוש בתבנית עריכה באופן הנוגד את מטרתה.
כאשר חולקים על תוכן/ניסוח, לא מוסיפים תבנית הבהרה, אלא עורכים או פונים בדף שיחה.
קושיית הליצנות "נשארו בחיים תלמידי הגר"א", היא עשיית בדיחה ממני ומהעורך שניסח, גם הוא מהפעילים ביותר במכלול, ולא הגון ולא ראוי לפעול כך.
עם זאת, יתכן שדיברתי באופן זועם לחינם, ואני מתנצל שוב.
בנוסף, פעם הבאה כשיש לך הערה לגבי, נא לפנות אלי בדף השיחה שלי, ולא בדפי שיחה של משתמשים אחרים.
מה שכתבת "אלא להנוהגים מנהג הגר"א" הוא פתרון טוב, ובמקום "קבוצות מתלמידי הגר"א", אפשר לכתוב בלי סרבול "קבוצות מהנוהגים מנהג הגר"א".
האיומים שבסוף דבריך, תמוהים.
אשנה, תודה.
לא איימתי. כבודו עשה שימוש פסול בתבנית עריכה, (עיין בתשובתי להגדה של פסח), ואני מתנצל אם השתמע מדברי איום.
ביקשתי לפעול על פי הכללים, ואני מלא הערכה על תרומתך הגדולה למכלול, כפי שהיא משתקפת רבות.
בנוסף, אפשר לערוך בעצמך, לא קניתי את הערך.