שיקום גריאטרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיקום גריאטרי מתייחס לשיקום במגוון רחב של מחלות בגיל הזקנה. בעקבות שינויים גופניים המתרחשים עם הגיל, הקשיש נמצא בקבוצת סיכון למחלות כרוניות, נטייה לנפילות, שברים וחולשה גופנית. הגדרת קשיש מתייחסת לאדם מעל גיל 65. גם בקרב בני הגיל השלישי ניתן לשפר ירידה בתפקוד על ידי שיקום. קשישים רבים חזרו לתפקוד עצמאי לאחר פגיעה או מחלה. היעדר שיקום עלול לגרום לאדם שתפקודו נפגע להזדקק לעזרה סיעודית בפעולות יום-יומיות ואף לאשפוז ממושך במחלקה סיעודית.

תהליך השיקום נועד לאפשר למטופל לחזור לתפקוד מרבי מבחינה פיזית, קוגניטיבית, חברתית ונפשית. המצבים השכיחים בהם נדרש שיקום לקשישים הם לאחר אירוע מוחי ובעיות נוירולוגיות אחרות, בעקבות בעיות אורתופדיות כגון שבר בצוואר הירך ובשל ירידה חדה בתפקוד הנגרמת ממחלה קשה או כרונית הכוללת ריתוק למיטה.

לעיתים, לאחר השיקום, ישוב הקשיש לשגרת חייו ולעיתים יזדקק לעזרה. שיפור איכות חייו של המשתקם, מצבו התפקודי והבריאותי תלוי באופי הפציעה או המחלה אך גם במידת שיתוף הפעולה והתמיכה מצדו ומצד משפחתו.

מסגרות שיקום גריאטריות

קיימות שתי מסגרות שיקום עיקריות, האחת אשפוז בבית חולים או ביחידת אשפוז המיועדת לשיקום והשנייה שיקום ביתי או שיקום בקהילה.

אשפוז בבית חולים

האשפוז יכול להיות במחלקה שיקומית או במחלקה גריאטרית שיקומית, במרכז לשיקום יום ובמכון ייעודי. היתרון המרכזי למסגרת האשפוז הוא הדגש הרב על צוות רב מקצועי הכולל בתוכו רופא גריאטרי, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, עובד סוציאלי, דיאטנית, מרפא בעיסוק, פסיכולוג וצוות סיעוד העוזר למשתקם בפעולות שאינו יכול לבצע בעצמו ומלמד אותו אסטרטגיות פעולה חלופיות. יתרון נוסף הוא קיום סדר יום קבוע בהתאם לתוכנית שנקבעה מראש. החיסרון הבולט הוא העלויות הגבוהות שמחייב האשפוז לתקופה ממושכת. כמו כן, יש הסוברים כי מושם דגש מועט על ייעוץ למשפחות וחשיבות מעורבות המשפחה בתהליך השיקומי.

שיקום ביתי

שיקום ביתי יכול להינתן על ידי בני המשפחה, צוות מקצועי או עובד זר שמסייע בטיפול בקשיש. השיקום מלווה לעיתים בהשלמת הטיפול במסגרת מרכז יום. היתרונות בשיקום בביתו של הקשיש הם האווירה הביתית וסביבת הטיפול האישית. עלות הטיפול נחשבת בדרך כלל לפחותה מעלות של אשפוז. עם זאת, הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה ביכולתם של בני המשפחה להבין את פרטי השיקום השונים ולעמוד בהם על ידי הפעלת משמעת כלפי המשתקם ובכך להבטיח את ההתקדמות השיקומית. כמו כן, קיימים קשיים לוגיסטיים הכרוכים בהגעת הצוות המקצועי לביתו של המשתקם.

בשוודיה, נערך ניסוי שהשווה בין קבוצת מטופלים שעברה שיקום ביתי על ידי צוות מיוחד לבין קבוצת מטופלים שעברה שיקום שגרתי במסגרת בית חולים. ממצאי הניסוי הצביעו על שיפור רב יותר בתפקוד היום יומי ובמידת ההשתחררות מתלות בקרב אלה ששוקמו בביתם. לשיקום פיזיותרפי בבית החולה ובבית החולים היו תוצאות דומות. שיעורי התמותה היו 24% בקרב המטופלים בביתם לעומת 44% בקרב המאושפזים בבתי החולים.

זכויות וחקיקה

שיקום רפואי הוא זכות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשנ"ד 1994) ונמצא באחריות קופת החולים בה מבוטח המטופל. השיקום נעשה בהתאם לחוזר מנהל רפואה "אמות מידה למתן טיפול שיקומי בקשישים" (4/2009). כל מטופל זכאי לכך שכל טיפול הכלול בסל הבריאות על פי חוק וניתן במרפאת קופת החולים יינתן לו גם בביתו, באמצעות ביקור בית של בעל מקצוע. זאת כאשר מצבו הבריאותי והתפקודי יוצר צורך ממשי בקבלת הטיפול בביתו. במצבים בהם קיימת המלצה לשיקום רפואי אך קופת החולים אינה מאשרת את השיקום, ניתן להגיש קבילה לנציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות.

קשישים הסובלים מבעיות בריאותיות ומוגבלות תפקודית יכולים להסתייע במגוון שירותי בריאות שבאחריות קופות החולים, שירותי בריאות שבאחריות משרד הבריאות ושירותי בריאות נוספים שבאחריות שב"ן (ביטוח משלים).

אדם שהגיע לגיל פרישה ומקבל גמלת הבטחת הכנסה פטור מתשלום השתתפות עצמית עבור ביקור רופא, מרפאות חוץ ומכונים. מעל גיל 75 ישנה הנחה של 10% מההשתתפות העצמית לתרופות מרשם שבסל הבריאות. פירוט נוסף של הנחות ופטורים מתשלום ניתן למצוא בעדכון תשלומים בעד שירותי בריאות ותרופות לשנת 2014 ובחוזר "הגדרת מחלה כרונית לצורך תקרה עבור רכישת תרופות לחולים כרוניים לצורך עדכון" .

סוגיות אתיות בשיקום

אתיקה בשיקום מתייחסת לארבעה תחומים: השתתפות פעילה של המטופל בתהליך השיקום, קבלת חולים לאשפוז, אוטונומיה ומעורבות המשפחה.

השתתפות פעילה של המטופל בתהליך השיקום

על פי נוהלי האתיקה הרפואית, בכל מסגרת טיפולית יש חובה לערב את המטופל בהחלטות בנוגע לטיפולו. בשיקום, האדם צריך להבין את מחלתו, את תהליך השיקום ולבצע את הטיפול באופן פעיל על פי ההנחיות של הצוות המקצועי. כלומר האדם מהווה חבר שותף ומרכזי בצוות הטיפולי. עלולים להיווצר קונפליקטים בין אנשי הצוות לבין המטופל וגם בין אנשי הצוות לבין עצמם. למשל בין הרופא לאחות או בינם לבין העובד הסוציאלי וכדומה. תפקידו של מרכז הצוות הטיפולי לפתור קונפליקטים אלה.

בשיקום, המוטיבציה של המשתקם חשובה כי בלעדיה לא יתרחש השיקום. לכן, חשוב מאוד לפעול בתחום הזה, לעודד את המשתקם ולטפח את המוטיבציה שלו.

קבלת חולים לאשפוז

קבלת חולה לאשפוז תלויה בהערכה קלינית ובפוטנציאל של האדם לחזור לתפקוד תקין. כמו כן, ההחלטה תלויה במשאבים שונים כגון זמינות מיטות, עלות האשפוז הגבוהה מול פוטנציאל התועלת ומשך הזמן שהחולה צריך להמשיך בטיפול. במצב אידיאלי, ההיבט השיקומי אמור להיות ההיבט המרכזי בהחלטה לקבלת חולה לאשפוז. אולם, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על ההחלטה כגון העלות למוסד, העדפה לאדם אמיד או "חשוב" או שחרור מוקדם של חולה אחר כדי להכניס את המועמד בשל מחסור במיטות פנויות.

אוטונומיה של המטופל

הצוות הטיפולי צריך לעודד את המטופל להגיע לעצמאות מרבית וליכולת לקבל החלטות וזאת מבלי לכפות את הטיפול יתר על המידה אם המטופל אינו מעוניין להמשיך.

מעורבות המשפחה

בני המשפחה הם בדרך כלל המטפלים העיקריים. על כן, יש לראותם כשותפים בתהליך השיקומי ולהתחשב בצרכים ובאינטרסים שלהם. לעיתים רצונותיהם של בני המשפחה יכולים להיות מנוגדים לרצונותיו של המטופל באופן שפועל לטובתו או להפך.

שירותי שיקום גריאטרי בישראל

תחום הגריאטריה התפתח מאוד בשנים האחרונות וישנן מסגרות רבות שבהן ניתן לקבל שיקום גריאטרי. יחד עם זאת, נושא הנגישות מבחינה כלכלית וזמינות של מיטות פנויות במחלקות השיקומיות עדיין זקוק לשיפור. המסגרות הקיימות בישראל הן: המרכז הגריאטרי-שיקומי פלימן באזור הצפון, מחלקה גריאטרית בבתי חולים הדסה, שיבא, איכילוב ותל השומר. מרכז רפואי-שיקומי רעות, מרכז שיקום גריאטרי- הרצפלד, מכון בן יאיר, בית חולים גריאטרי שיקומי בית-רבקה, מחלקות שיקום וסיעוד גריאטרי בבית חולים "מאיר", בית חולים "גליל מערבי"- מחלקה גריאטרית ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  1. אתר מרכז שיקומי- רעות.
  2. אתר מרכז גריאטרי-שיקומי "פלימן"
  3. אתר משרד הבריאות.
  4. בריאות בגיל השלישי באתר כל זכות.
  5. סרטון הסברה: "לכל קשיש בישראל יש זכות".
  6. חוזר מנהל רפואה "אמות מידה למתן טיפול שיקומי בקשישים".
  7. שירותי בריאות שבאחריות קופות החולים
  8. שירותי בריאות שבאחריות משרד הבריאות
  9. שירותי בריאות נוספים שבאחריות שב"ן.
  10. עדכון תשלומים בעד שירותי בריאות ותרופות לשנת 2014.
  11. "הגדרת מחלה כרונית לצורך תקרה עבור רכישת תרופות לחולים כרוניים לצורך עדכון"
  12. נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0