שלום לך דודי
שלום לך דודי
|
|---|
|
שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי / הַצַּח וְהָאַדְמוֹן[1], לִקְרַאת אֲחוֹתָךְ[3] רוּץ / צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ, מַה לָּךְ יְפֵה פִיָּה / כִּי תְעוֹרֲרִי אַהְבָה, הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ / אַהְבָה — אֲחִישֶׁנָּה |
שלום לך דודי הוא פיוט שחיבר רבי שלמה אבן גבירול. תוכנו של הפיוט הוא תפילה לגאולה, והוא מבוסס על מגילת שיר השירים. כנסת ישראל, הרעיה, משתוקקת לגאולה ולמשיח בן דוד, ומעוררת את רצון הדוד, הקב"ה, להביא גאולה לישראל.
בדומה למגילת שיר השירים הפיוט הוא דו-שיח, את שני הבתים הראשונים אומרת הרעיה, כנסת ישראל, לדוד, הקב"ה, את הבית השלישי אומר הקב"ה לכנסת ישראל, והבית הרביעי חציו דברי הרעיה וחציו דברי הדוד.
השיר שקול במשקל שתי תנועות, יתד, שתי תנועות — בדלת ובסוגר. שם המחבר (שלמה) רמוז באקרוסטיכון.
השיר מושר בין היתר בשירת הבקשות, וזכה לביצועים רבים.
לעיתים מכונה השיר בטעות שלום לבן דודי[5].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: שלום לך דודי |
- השיר עם ביאורים, באתר הזמנה לפיוט
- שלום לך דודי באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י': "דודי צח ואדום".
- ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ז'. "כפלח הרמון רקתך". רומז גם לדרשת חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז עמוד א' שאפילו ריקנין שבישראל מלאים מצוות כרימון.
- ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק ב' בו מכונה עם ישראל אחות "אחותי רעיתי", ורומז לדברי שמות רבה, פרשה נ"ב, פסקה ה' אמר לו: הן. משל למלך שהייתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי. והיה קורא אותה 'בתי'; לא זז מחבבה עד שקראה 'אחותי'... כך הקב"ה.
- ^ על פי הפסוק בספר תהלים, פרק קל"ג, פסוק ג': כטל חרמון שיורד על הררי ציון.
- ^ ראו למשל כאן. בספר הזמירות "אביע רננות" גרס "שלום לבן דודי", וביאר הרב אדיר עמרוצי שהכוונה למשיח בן דוד (=בן דודי), ודוד כונה בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב "אדמוני", לכן מתאים לו התואר "האדמון".
