שלום קסאן
| לידה |
מאי 1901 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1982 (בגיל 81) ישראל |
| תפקידים בולטים | שופט, עורך דין |
שלום קסאן (קזרנובסקי) (שבועות תרס"א, מאי 1901 – טבת תשמ"ג, 20 בדצמבר[1] 1982) היה עורך דין, שופט ופעיל ציבור בימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.
ביוגרפיה
קסאן נולד בירושלים למשפחת קזרנובסקי. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ובבית הספר למל. בהמשך למד בבית מדרש למורים ואחר כך בבית הספר המנדטורי למשפטים[2]. במקביל עבד במשרד הטאבו. בשנת 1928 יצא ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובמקביל לימד עברית[3] ותנ"ך[4] וכיהן כסגן מנהל[5] ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר[6]. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו[7]. בשנת 1935 חזר לארץ ישראל[8] מוכתר בתואר דוקטור. הוא התמחה אצל מרדכי עליאש והוסמך כעורך דין בשנת 1937[9]. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום[10] בחיפה, עם ביקורים עתיים בחדרה[11], תפקיד בו כיהן עד שנת 1942[12], עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית[13]. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן בארץ ישראל לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי[14]. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני[15].
ביולי 1942 עבר לכהן כשופט שלום בתל אביב[16] וכיהן לעיתים כרשם בית המשפט המחוזי בעיר[17]. החל מיולי 1947 כיהן במינוי רשמי כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב[18].
במסמך השופטים החסוי נכתב עליו: "שופט ישר. חלש מבחינה משפטית". למרות זאת, קסאן היה אחד מששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה[19].
קסאן ישב בהרכב הראשון של בית המשפט הגבוה לצדק עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב[20]. משפט זה עסק במעצרם של עצורי אלטלנה, וקסאן כתב בדעת מיעוט שתקנות ההגנה (שעת חירום) בטלות[21]. קסאן ישב במשפטי רצח ועוד הספיק לדון רוצח למוות[22]. לעומת זאת, במשפטה של אם שהטביעה את שני ילדיה המפגרים גזר קסאן עונש קל על האם[23]. בשנת 1955, עם הקמת בית המשפט המחוזי בנצרת, עבר קסאן לכהן כשופט בנצרת[24].
בשנת 1955 שב קסאן לבית המשפט המחוזי בחיפה, והפעם כנשיא תורן.
במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה[25], היה פעיל בארגון בני ברית,[26] שכיהן כנשיאו מ-1952 ועד 1956, וכן כנשיא מסדר הבונים החופשיים בישראל[27].
הוא המשיך לכהן בבית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1970[28].
על שמו נקרא רחוב בחיפה.
פרסומיו
ספרים
- הורשעו וזוכו: חמישים ושלוש הרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט העליון, תל אביב: דביר, תש"ך.[29]
- דוד ילין המחנך והמנהיג, תל אביב: מיסדר בני ברית בישראל, תש"ם 1980.[30]
בעריכתו
- פסקים נבחרים של גד פרומקין, לוקטו, תורגמו ונערכו, בצרוף מבוא ואילו הערות על -ידי שלום קסאן, עם הקדמה מאת שמעון אגרנט, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשכ"ב.[31]
מאמרים
- "פרופסור יוסף יואל ריבלין", מורשת, 5 (קיץ תשל"א), עמ' 51–59.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2013
- President Of Haifa And Nazareth District Courts Attended Recent Triennial Confab, שיקגו סנטינל, 7 ביוני 1956
- עמוס כרמלי, 25 שנות עבודה כשופט, דבר, 2 בספטמבר 1962
- א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה: השופט קסאן ממלא שליחות, מעריב, 7 בספטמבר 1962
- מת השופט קסאן, מעריב, 22 בדצמבר 1982
מפרי עטו:
- פרקליט העם ושופט עליון: (עשר שנים לפטירתו של בראנדייס), דבר, 5 באוקטובר 1951
- Shalom Kassan, The United States Supreme Court Personal Aspects, Palestine Post, June 11, 1935
על ספרו "הורשעו וזוכו":
- פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960
- ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960
הערות שוליים
- ^ קברו של שלום קסאן בבית הקברות הר הזיתים.
- ^ 24 more lawyers, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928
- ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 6 בפברואר 1931
College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses, שיקגו סנטינל, 20 בספטמבר 1934 - ^ Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21, שיקגו סנטינל, 5 ביוני 1931
- ^ Congregational schools hold graduation exercises, שיקגו סנטינל, 9 באוקטובר 1931
- ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 17 בפברואר 1933
Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach, שיקגו סנטינל, 14 באפריל 1933 - ^ א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה, מעריב, 7 בספטמבר 1962
- ^ בין החוזרים, דואר היום, 22 במאי 1935
- ^ Seven new advocates called to bar, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1937
- ^ continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937
- ^ Fines for tree cutting, פלסטיין פוסט, 22 במרץ 1940
- ^ שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה, הבוקר, 1 בפברואר 1942
- ^ המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה, הבוקר, 30 באוקטובר 1940
- ^ Damages for Personal Injuries, פלסטיין פוסט, 4 בנובמבר 1937
- ^ Back to Turkish Days, פלסטיין פוסט, 26 בנובמבר 1937
- ^ The Haifa Magistrate, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1942
- ^ בעתון הרשמי, הצופה, 2 בספטמבר 1943
- ^ מוסדות ואישים, הצופה, 3 ביולי 1947
- ^ הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 3, עמ' 11
- ^ הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון, מעריב, 8 ביולי 1948
היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור, המשקיף, 8 ביולי 1948 - ^ ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור, מעריב, 17 באוגוסט 1948
השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו, המשקיף, 18 באוגוסט 1948 - ^ ערבי יפואי נידון למוות, חרות, 4 בינואר 1950
- ^ מה דין רצח מתוך רחמים?, הצופה, 1 במאי 1964
- ^ בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית, חרות, 2 במרץ 1955
- ^ סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה, הצופה, 1 באוקטובר 1939
- ^ בחברה ובמשפחה, הבוקר, 4 בנובמבר 1942
השופט שלום קסאן, על המשמר, 7 במרץ 1950
השופט קסאן חזר, מעריב, 7 במאי 1950 - ^ הנשיא התורן, על המשמר, 1 בדצמבר 1967
- ^ דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5707
- ^ סקירה: ידיעות ספרותיות | "הורשעו וזוכו", הבקר, 27 במאי 1960. ביקורות: פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960; ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960.
- ^ סקירה קצרה: סיכום ביניים, מעריב, 29 באוגוסט 1980.
- ^ ביקורות: ד. י. זכאי, בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן, הצופה, 20 ביולי 1962; י. בן-ישראל, מורשתו של שופט, על המשמר, 18 במאי 1962; שמחה רז, פסקי דין של שופט בתקופת המנדט, הצופה, 15 בפברואר 1963.
