שלום שטרייט
 | |
| שלום שטרייט |
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
חייו
שטרייט נולד בשנת 1888 בעיר טלומאץ' שבגליציה המזרחית, בן ליעקב שטרייט ולצביה לבית הבר ואחיו הצעיר של ישעיהו שטרייט.[1]
למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן נבחן בבחינות בגרות אקסטרניות.
בשנת 1908 עלה לארץ ישראל וכאן עבד בחקלאות. הוא היה ממייסדי עין-חי, שנקרא אחר כך כפר מל"ל. בנה את ביתו בפתח תקווה. ביתו היה בית מכניס אורחים, חם ופתוח לכל סופרי העלייה השנייה וכן לבני משפחה שהיגרו לארץ ישראל.
ייסד יחד עם ברוך גורדון[2] את תיכון אחד העם, בית הספר התיכוני הראשון בפתח תקווה, ושימש גם כמנהלו. הוא עודד סופרים ומשוררים צעירים שבקשו ממנו ביקורת על יצירתם.
בשנת תרפ"ט נישא לשרלוטה (לוטה) לבית גולדשלגר, והיה אב לשניים: אסתר שטרייט-וורצל (1932–2013), סופרת, ושמואל יריב (נולד ב-1934), פרופסור לכימיה ומשורר.
על שמו ועל שם אחיו ישעיהו שטרייט (פעיל "צעירי ציון") נקרא רחוב האחים שטרייט בפתח תקווה.
כתביו
כן כתב מאמרי ביקורת בעיתוני התקופה – "גליונות", "מאזנים", "דבר".
קישורים חיצוניים
- כתבי שלום שטרייט בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "שלום שטרייט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1259
- רשימת הפרסומים של שלום שטרייט, בקטלוג הספרייה הלאומית
- י. פיכמן, לזכר שלום שטרייט, דבר, 26 ביולי 1946
- ג. קרסל, "הלבביות המחייה", דבר, 12 ביוני 1966
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "ישעיהו שטרייט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1184. ראו גם פתח-תקוה | ישעיהו שטרייט, דבר, 30 בינואר 1947.
- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם ברוך גורדון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1180
