שלמה אלבז
| לידה |
21 באפריל 1921 מרקש, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
26 באוגוסט 2003 (בגיל 82) דורות, ישראל |
| פעילות בולטת | מחקר ספרות ותרבות, וחתירה לשלום |
| השכלה | האוניברסיטה העברית |
| מקצוע | חוקר |
שלמה צבי אלבז (21 באפריל 1921 - 26 באוגוסט 2003) היה מורה ומחנך, פרופסור וחוקר שפה וספרות צרפתית, פעיל חברתי, פעיל שלום, מייסד ומנהיג תנועת "המזרח אל השלום"[1]. עסק בתרבות יהודית, תרבות ערבית, תרבות בֶּרְבֵּרִית והיה מומחה לתרבות צרפתית.
ביוגרפיה
נולד במרקש שבמרוקו למזל וליצחק אלבז ב-21 באפריל 1921 (ה'תרפ"א). בילדותו התחנך במוסדות מקומיים, וכשבגר עבר לפריז שבצרפת כדי ללמוד חינוך והוראה. עם סיום לימודיו חזר למרוקו, ושימש כמורה וכמחנך. בצעירותו התייתם מאביו, ונאלץ לפרנס את אחיו ובני משפחתו[2].
בשנת 1955 עלה לישראל והתיישב בקיבוץ דורות[2]. בשנת 1959 החל ללמוד מקרא ואנגלית לתואר ראשון. בחודש יוני 1966 קיבל מהאוניברסיטה העברית תואר שני בספרות צרפתית ובספרות השוואתית[3] (את חלקו השלים בפריז). בתקופת הלימודים של התואר השני, שימש במקביל כמנהל היחידה לאירופה במחלקת הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית העולמית. מטעם האחרונה יצא גם לשליחות בפריז.
עם חזרתו ארצה, קיבל דוקטורט מהאוניברסיטה העברית במחקר השוואתי על המשורר סן ג'ון פרס וטי אס אליוט[4]. בתקופה זו נישא לאריאן ריינהולד, שהייתה אחת מחניכותיו.
אלבז סייע לפרופסור דוד אוחנה ולקלוד סיטבון להקים את הפורום לתרבויות הים התיכון במכון ון ליר.
פעל לייסד את סדרת "הים שלנו" במסגרת הוצאת כרמל, שמטרתה הייתה חיזוק המודעות של אזרחי ישראל לסביבה התרבותית שבה הם חיים, וייצור תחושת סולידריות עם העמים האחרים השוכנים לחופי הים התיכון.
במסגרת פעילותו לשלום, נפגש עם פלסטינים תושבי השטחים ואנשי אש"ף[5]. הוא תמך ברעיון שתי מדינות לשני עמים כפתרון לסכסוך. בנובמבר 1986 היה בין מארגני מפגש ברומניה[6], במסגרת משלחת שמנתה כ-20 אנשים מישראל, עם אנשי אש"ף[7]. חלק מהמשתתפים (אך לא אלבז) הועמדו לדין, כשנה אחר כך, באשמת הפרה של "חוק המפגשים", שאסר על מגע בין ישראלים לנציגים של ארגון טרור[8]. במרץ 1988 השתתף במפגש ישראלי־פלסטיני בבריסל[9]. ביולי 1989 השתתף בכנס של יהודי המזרח עם פעילים פלסטינים בטולדו, ספרד[10].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 נמנה עם חבר הנאמנים של המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון[11].
אלבז היה דובר עברית, צרפתית, אנגלית וערבית, ולפי פרופסור דוד אוחנה וד"ר עמי בוגנים, אלבז פילס דרך במחקר על התרבות הברברית.
הלך לעולמו בירושלים ב-26 באוגוסט 2003 (ה'תשס"ג), ונקבר בקיבוץ דורות.
המזרח אל השלום
במאי 1983, בעקבות מלחמת לבנון הראשונה ורצח אמיל גרינצוייג ייסד את "המזרח אל השלום" - תנועה אידאולוגית תרבותית שהורכבה בעיקר מאינטלקטואלים, והייתה בעלת השקפה גאופוליטית שראתה במדינת ישראל חלק מהמזרח התיכון הערבי, ופעלה לחתירה לשלום עם הפלסטינים, ותמכה בהקמת מדינה פלסטינית[12].
התנועה גם תמכה בנירמול היחסים עם מרוקו[13]. והייתה מוערבת במגעים שהביאו לביקור של ראש ממשלת ישראל [[שמעון פרס] במרוקו ופגישתו עם המלך חסן השני ב-22 ביולי 1986[1].
לפי המרצה לפילוסופיה דודי מחלב, תנועת "המזרח אל השלום" הקדימה את זמנה בשיח, בפוליטיקת הזהויות וברעיון הרב-תרבותיות, הדגישה את התלות של רעיון אחד במשנהו, ואת הלכידות הפנימית שמתקיימת בין הרעיונות[2].
קישורים חיצוניים
- אורי דרומי, להפסיק להיות מבצר צלבני בתוך המזרח התיכון, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2003
- דודי מחלב, נר זיכרון לד"ר שלמה אלבז, חברי ומורי, באתר "העוקץ", 4 בספטמבר 2003
- יצחק חופי חפוטה, המזרח אל השלום - שיר ודברים לזכרו של פרופ' שלמה אלבז, באתר של מתי שמואלוף, 25 בדצמבר 2009
- מצבת קברו, באתר Billion Graves
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תום שגב, המזרח והשלום, כותרת ראשית, 30 ביולי 1986
- ^ 2.0 2.1 2.2 דודי מחלב, נר זיכרון לד"ר שלמה אלבז, חברי ומורי, באתר "העוקץ", 4 בספטמבר 2003
- ^ האוניברסיטה העברית בירושלים העניקה 445 תארים אקדמיים, מעריב, 23 ביוני 1966
- ^ בין השורות, מעריב, 31 באוקטובר 1975
- ^ אישים מעדות המזרח הקימו ועד לדו-שיח ישראלי־פלשתיני, מעריב, 27 בינואר 1986
- ^ פאר-לי שחר, מנחם שיזף, ס"יצ, משלחת השמאל לרומניה נחקרה בביטחון שדה, חדשות, 3 בנובמבר 1986
- ^ יעל לוטן, יומן רומניה, כותרת ראשית, 12 בנובמבר 1986
- ^ ישראל פרץ, מנחם שיזף, "רוצים להתגלח עלינו עם החוק החדש", חדשות, 9 בפברואר 1987
- ^ ויקטור לוי, מפגש ישראלי־פלסטיני בבריסל קורא לערוך ועידה בינלאומית, חדשות, 20 במרץ 1988
- ^ צבי גילת, 40 רבנים, סופרים ופוליטיקאים לכנס ישראלי-פלטיני בטולדו, חדשות, 28 ביוני 1989
- ^ אבינועם בר-יוסף, ערפאת: "אנו מוכנים לדון בתנאי יישום השיבה", מעריב, 25 בפברואר 1990
- ^ שאול צדקה, תנועה מזרחית....אבל לשלום, דבר, 3 ביוני 1983
מי מחה ואיפה הם היום?, חדשות, 7 ביוני 1985 - ^ הודעת חסן: המרוקאים יאהבו אותו, כותרת ראשית, 27 בנובמבר 1985
אריה בנדר, יחם חיובי לישראל "הוא אינטרס חיוני של העם המרוקני", מעריב, 17 בדצמבר 1986
