שלמה גל (איש המוסד)
 | |
| שלמה גל | |
| לידה |
15 ביוני 1935 אנטוורפן, בלגיה |
|---|---|
| פטירה | 2 במאי 1994 (בגיל 58) |
| תאריך עלייה | 1949 |
| השתייכות | המוסד |
| תקופת הפעילות | 1962–1994 (כ־32 שנים) |
| תפקידים בשירות | |
| ראש אגף קיסריה | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
שלמה גל (15 ביוני 1935 - 2 במאי 1994) היה מבכירי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, זכה לעיטור העוז על פעולתו בקרב על משטרת קלקיליה.
ביוגרפיה
שלמה גל (גודלביץ) נולד באנטוורפן שבבלגיה, בנם של שרה וחיים. בעקבות פלישת הנאצים נאלץ להימלט עם משפחתו לשווייץ, בה שהה בזמן מלחמת העולם השנייה ולמד בבית ספר יסודי בציריך. לאחר מות אביו ב-1949 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער, נקלט בנהלל ואחר כך הצטרף לאמו בתל אביב בה למד בתיכון גאולה.
ב-1954 התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים, השתתף בפעולות התגמול ונפצע מספר פעמים. בקרב על משטרת קלקיליה (מבצע שומרון) שנערך ב-10 באוקטובר 1956 הצטרף גל לכוח של סיירת צנחנים כקצין טיווח קדמי. במהלך הקרב נפגעו רבים מחיילי הכוח בהם מפקדו, את הפיקוד נטל סג"ם דב תמרי שהנחה את גל לטווח את הארטילריה על מנת לבלום את החיילים הירדנים שכיתרו את הכוח. גל טיווח את ההפגזה ביעילות, למרות התנאים הקשים והחשכה, כך שהפגזים נפלו במרחק עשרות מטרים בודדים מהלוחמים עד לחילוצם. על פעולתו זכה בעיטור העוז. במלחמת סיני פיקד על סוללה בגדוד 403. לאחר חמש שנות שירות בקבע השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן.
ב-1962 גויס למוסד, שירת בתפקידים מבצעיים כסוכן וכלוחם, שימש מדריך לוחמים, מנהל הדרכה רמ"ח מבצעים וסגן מפקד יחידת קיסריה, אגף המבצעים של המוסד.[1]. הוא פיקד על יחידת "ביצור" שעסקה בהעלאת יהודים מארצות ערב ומדינות מוסלמיות אחרות ובאבטחת מוסדות יהודים ברחבי העולם,[2] לאחר מכן שימש ראש אגף "קיסריה". אחד המבצעים הבודדים שהותרו לפרסום בהם היה מעורב גל, היה השתתפותו בצוות בדיקת ההתכנות לקראת מבצע יונתן ב-1976. בין השאר ארגן המוסד טיסת צילום אוויר של נמל התעופה באוגנדה שהראתה כי הפעולה אפשרית והעבירה מידע על סימון המסלולים שהיה חיוני לצוותי מטוסי התובלה.[3][4] פעילות אחרת הייתה מבצעים חשאיים לחילוץ יהודים מסוריה.[5] כראש אגף "קיסריה" היה גל מעורב בתכנון וביצוע מבצע הצגת תכלית לחיסולו של אבו ג'יהאד.[6] החל מ-1989 ריכז את הפעילות החשאית להעלאת שארית יהודי תימן.[7]
ב-1994 נפטר גל בעודו משרת במוסד. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. אשתו דפנה, אשר שירתה יחד עמו כסוכנת המוסד, נפטרה ב-2001 לאחר סיבוך במהלך ניתוח שעברה.
לקריאה נוספת
- ברוך קורות, פרשת קרב: פעולת קלקיליה - חיל התותחנים מתבלט ומצטיין בפעולת התגמול, בטאון תמיד תותחן, 1, ספטמבר 1997, עמ' 26–28.
- שלמה גל - לוחם ואמן; עריכה אמנותית: ז'אק מוטולה; [הקדמה:] ירי הראל, חוף השרון: המרכז למורשת מודיעין – אתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין, 1999. (עם מאמרים על האמן ויצירתו)
- שבתי שביט, "ראש המוסד", ידיעות ספרים, 2018, עמ' 317–320
קישורים חיצוניים
- שלמה ודפנה גל באתר המרכז למורשת המודיעין
- שלמה גל באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
- עיטור העוז שהוענק לשלמה גל, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
הערות שוליים
- ^ שבתי שביט, "ראש המוסד", ידיעות ספרים, 2018, עמ' 317
- ^ יוסי מלמן, הזרוע הארוכה: האם המוסד יחזור להגן על קהילות יהודיות בעולם?, מעריב השבוע
- ^ שרון רופא-אופיר, חשיפה: המוסד צילם, מבצע אנטבה יצא לדרך, באתר ynet, 1 ביולי 2006
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, עמ' 141
- ^ דוד בר גיורא, ערב לזכרו של שלמה גל ז"ל - אמן ולוחם, מבט מל"מ 22, יולי 1999, עמ' 23
- ^ רונן ברגמן, סופר צללים, ידיעות אחרונות מוסף "7 ימים", 20.12.2013, עמודים 38–46, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ גיל קיסרי, לזכרו של שלמה גל, ידיעון המרכז למורשת המודיעין, דצמבר 1995
