שמעון אקהויז
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
שמעון אקהויז (נולד בצ'רנוביץ, אוקראינה, ב-13 במאי 1945) הוא פיזיקאי ויזם בתחומי הרפואה (תוך התמקדות בחברות מכשור רפואי), האינטרנט והתקשורת. חלוץ המכשור לטיפול אסתטי בישראל.
שתי החברות הגדולות ביותר שהקים, לומניס וסינרון, הפכו למובילות עולמיות בתחום האסתטיקה הרפואית ונמכרו במאות מיליוני דולרים.
המציא מעל 100 פטנטים. בין היתר פיתח את ה-ELOS, טכנולוגיית סינרגיה אלקטרו-אופטית. שימוש בטכנולוגיה זו, המשלבת אנרגיה אופטית שמקורה בגלי אור יחד עם אנרגיה חשמלית מבוססת תדרי רדיו הנוצרים ממעבר חשמל דרך מוליך, מאפשר טיפול מדויק ברקמות תוך כדי מדידה בזמן אמת של טמפרטורת העור. על בסיס טכנולוגיה זו הוקמה חברת סינרון.
בשנת 2012 הקים את חממת אלון מדטק ונצ'רס, שבמסגרתה פועלות צבר חברות בתחום הניתוחים הזעיר פולשניים, האסתטיקה הרפואית ורפואת הלב וכלי הדם.[1] בשנת 2016 חתמה החממה על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת צ'ינגחואה, מהמובילות באוניברסיטאות בסין.[2] נכון ליולי 2017, חברות בחממה 13 חברות.
אקהויז הוא אנג'ל ומכהן כדירקטור במספר רב של חברות ישראליות. חבר הוועד המנהל של הטכניון.
נכון לאפריל 2017, הונו נאמד ברבע מיליארד שקל.[3]
ביוגרפיה
שמעון אקהויז נולד להורים ניצולי השואה. אביו היה מנהל חשבונות ואימו עקרת בית. כשהיה בן חצי שנה היגרה משפחתו מאוקראינה לרומניה, וכשהיה בן 5 עלתה לישראל וגרה במעברה בפרדס חנה (סמוך למחנה העולים). במשך שלוש שנים גר עם הוריו ואחותו הבכורה בבדון (מבנה דמוי צריף עשוי בד) ואחר כך עברה המשפחה לשיכון, בו גדל אקהויז.
בתיכון למד בחדרה. הוא בוגר הפקולטה לפיזיקה בטכניון (בשנת 1967) במסגרת העתודה האקדמית. עשה דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה באירוויין (סיים בשנת 1978).
עבד כ-17 שנים בתפקידי פיתוח וניהול צוותים ברפאל – מערכות לחימה מתקדמות. בשנת 1986 החל לעבוד בחברת מקסוול טכנולוגיות בסן דייגו, חברת תעשיות ביטחוניות, כמנהל פיתוח מוצרים, ועסק בהמרת טכנולוגיות צבאיות לשימושים אזרחיים.
בשנת 2012 הוביל את ההתנגדות בדירקטוריון חברת החשמל להסכם הגז עם "תמר". הוא התנגד בעיקר לנוסחת ההצמדה שנקבעה למחיר הגז וטען כי אסור לקבע מראש את מחיר הגז למשך 15 שנה. זמן קצר לאחר ההצבעה בדירקטוריון, שאישר את ההסכם, הודיע אקהויז על התפטרותו.[4]
אקהויז מתגורר בחיפה. נשוי למוסיה, מורה במקצועה, ואב לשלושה. בתו הבכורה, ורדית, היא ד"ר לפיזיקה, מייסדת ומנהלת את חברת הביומד EVA Visual שנכללת בפורטפוליו של חממת אלון מדטק ונצ'רס. הבן, רונן, מהנדס אלקטרוניקה, הקים את חברת הביומד Rapid medical, שבה הוא משמש כמנכ"ל, ואקהויז האב הוא אחד המשקיעים הגדולים בה. בתו הצעירה, עדי אקהויז-ברזילי, היא מנכ"לית חברת רילפלייס המפתחת טכנולוגיית הזדהות מאובטחת באמצעות זיהוי פנים. החברה, שנוסדה בשנת 2014, נמכרה לאפל בפברואר 2017 בשני מיליון דולר.
מבחר חברות שייסד
עם שובו לישראל, בשנת 1991, הגה אקהויז רעיון של שימוש בטכנולוגיות שהכיר, לצרכים רפואיים-קוסמטיים כגון: הסרת שיער באמצעות אלומת אור ממוקדת, לייזרים להסרת כתובות קעקע ובשנת 1992, בגיל 47, ייסד את ESC מדיקל, שפיתחה מערכות לטיפולים קוסמטיים.
את הרעיון שבבסיס החברה אקהויז מייחס לסרנדיפיות ומספר כי הרעיון להקים את החברה התחיל בכך שקר מאמר על שימוש בלייזרים לצורכי פתיחה של כלי דם, התחיל לראות מה אפשר לעשות בתחום. אחרי בדיקה של הנושא בחר בכיוון אחר לחלוטין - של שימושים בלייזר ברפואת עור.
בשנת 1996 החברה, ששינתה את שמה ללומניס, הונפקה בנאסד"ק. בשנת 1999 לאחר מאבק שליטה מול אריה גנגר (שהיה אז בעל מניות קטן בחברה), הודח אקהויז מתפקידו.
בשנת 2000 ייסד את סינרון והיה יושב הראש שלה. החברה מפתחת ומייצרת מכשירים לטיפוח וטיפולים אסתטיים בטכנולוגיות המאפשרות לרופאים לספק פתרונות מתקדמים לחיטוב הגוף וטיפול בצלוליט, הסרת שיער, הפחתת קמטים, הסרת קעקועים, הצערת מראה העור, טיפול בפיגמנטציה, הבהרת כתמים, טיפול באקנה, וורידים ברגליים. החברה, שמתחרה בלומניס, מוכרת את מוצריה תחת שלושה מותגים שונים: סינרון, קנדלה ו-CoolTouch. לחברה, נכון לשנת 2017, יש מרכז פיתוח וייצור בישראל ובארצות הברית, והיא משווקת את מוצריה ל-86 מדינות. החברה הונפקה בשנת 2004. בשנת 2013 מונה אקהויז למנכ"ל החברה. בין השנים 2008 ל-2014 סינרון רכשה 7 חברות, המשמעותית ביניהן הייתה קנדלה, שנרכשה בשנת 2010 ב-65 מיליון דולר.
אקהויז היה מעורב בהקמת כעשרים חברות. הקים, בין היתר, את החברות הבאות:
- Epitomee (לשעבר טוליפ מדיקל), המייצרת גלולה להפחתת תיאבון
- נבוטק, המפתחת מוצר לשימוש ברפואת קרינה
- קרדיודקס, המייצרת התקן לסגירה של כלי דם לאחר צנתור
- ננוסייט, המפתחת טכנולוגיה חדשנית אשר מבוססת על פטנט שלו להטמעת תרופות לעור על ידי שימוש במנגנון ההחדרה לעור של המדוזות
- ואורסנס, המפתחת מד־סוכר לא חודרני
- קולורצ'יפ (2001), המייצרת טרנסיוורים ומפצלים שמאפשרים לשנע ביעילות את רוחב הפס הדרוש למידע הרב ב-Data Centers גדולים. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על החלפת יונים בזכוכית על גבי פרוסות זכוכית (Ion-Exchange)
- תרניקה (2016), המפתחת מכשיר לביש המוצמד לזרוע במהלך התקף מיגרנה אקוטית. המכשיר מתחבר לאפליקציה, שמנטרת את עוצמת הכאב של המטופל ומשחרר פולסים אלקטרוניים המדמים עצבי חישה ומיועדים להקל על הכאב בזמן התקף.
אקזיטים שביצע
נכון ליולי 2017, אקהויז ביצע אקזיטים בסכום מצטבר של כ-2 מיליארד דולר:
- אומריקס, שפיתחה דבק ביולוגי (תכשיר המיוצר מנוזל הדם ומשמש לעצירת דימומים קשים ולקרישת דם), נמכרה בשנת 2008 לתאגיד האמריקאי ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 438 מיליון דולר
- ונטור, שפיתחה שסתום לאבי העורקים שאפשר להחליפו בהליך לא פולשני, נמכרה בשנת 2009 לחברת המכשור הרפואי מדטרוניק תמורת 325 מיליון דולר.[5] שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2012, סגרה מדטרוניק את פעילות ונטור בישראל.
- לומניס נמכרה בשנת 2015 לקרן הפרייבט אקוויטי XIO תמורת 510 מיליון דולר.[6]
- סינרון נמכרה ב-2017 לקרן ההשקעות אייפקס פרטנרס תמורת כ-400 מיליון דולר.[7]
פרסים והוקרה
- פרס יזם השנה בתחרות של ארנסט אנד יאנג (2006)
- פרס החדשנות לישראל (2009). בין נימוקי חבר השופטים למתן הפרס: "תרומתו הרבה לתעשיית ההייטק הישראלית, החזון העסקי והטכנולוגי שלו אשר יצר תעשיות חדשות ושיפר את איכות החיים של מיליוני אנשים בעולם, הנחלת חשיבה יצירתית ותרומתו ליצירת תרבות של חדשנות בתעשייה הישראלית"
- פרס אואזיס על תרומתו להתפתחותה של תעשיית האלקטרו-אופטיקה בישראל (2011)
- נבחר בין 100 המשפיעים בהייטק הישראלי על ידי בלוג הטכנולוגיה גיקטיים (2015).[8]
- זכה באות התעשיין בבית הנשיא 2018.[9]
קישורים חיצוניים
- הפרופיל של ד"ר שמעון אקהויז, באתר לינקדאין (באנגלית)
- אודות ד"ר שמעון אקהויז, באתר חברת סינרון (באנגלית)
- אודות ד"ר שמעון אקהויז, באתר חברת אלון מדטק (באנגלית)
- עמי גינזבורג, אקהויז כבר לא רודף אחרי אף אחד, באתר הארץ, 19 בינואר 2006
- איתי גודר, חיפה: יזם סדרתי מחפש מלצריות מנוסות, באתר nrg, 13 בינואר 2010
- מאיר אורבך ואסף גלעד, שמעון אקהויז: "ההצלחה אינה מקרית", באתר כלכליסט, 9 ביוני 2009
- ליאת רון, יוזם עצומת השעון אקהויז: "רוצה שהמדינה תהיה מקום כיפי", באתר גלובס, 17 בספטמבר 2010
- דיאנה בחור ניר, אבא הזהיר אותי: "יש לך שלושה ילדים, זה חוסר אחריות להיכנס ללא נודע", באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2011
- נועה זהבי רז, גיק-על-אחד: שמעון אקהויז, יזם סדרתי, באתר גיק-טיים, 22 בפברואר 2012
- גלי וינרב, היזם שמעון אקהויז: "תמיד ידעתי לשלוח את היד לכיס", באתר גלובס, 28 בינואר 2013
- גולן חזני, יזם סדרתי ושמו אקהויז, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2013
- טלי ציפורי וגלי וינרב, "לקחת כסף מהציבור ולשרוף אותו על חברות ביומד - זה בסדר?", באתר גלובס, 30 באפריל 2017
- דיאנה בחור ניר, הלך לו חלק: מסע בנבכי נפשו של היזם הסדרתי שמעון אקהויז, ריאיון עם אקהויז, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2017
- יוסי דהן, אף פעם לא מאוחר להגשים את חלום היזמות (שמעון אקהויז), באתר הפודקאסט יזמות או למות, 24 בפברואר 2018
הערות שוליים
- ^ אתר חממת אלון מדטק ונצ'רס
- ^ גלי וינרב, חממת הביומד של שמעון אקהויז תשתף פעולה עם אוניברסיטה בסין, באתר גלובס, 29 במרץ 2016
- ^ גלי וינרב, "לקחת כסף מהציבור ולשרוף אותו על חברות ביומד - זה בסדר?", באתר גלובס, 30 באפריל 2017
- ^ עמירם ברקת, שמעון אקהויז, דירקטור חב' החשמל לשעבר: "ההחלטה מבטאת כל מה שנלחמתי עליו", באתר גלובס, 22 במאי 2012
- ^ אסף גלעד, אקזיט ענק לשמעון אקהויז: ונטור תימכר למדטרוניק ב-300–325 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2009
- ^ "אקזיט ללומניס - תירכש על ידי XIO ב-510 מיליון דולר". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2015-06-18. נבדק ב-2017-09-13.
- ^ "סינרון מאשרת את חשיפת כלכליסט: תימכר לאייפקס תמורת 397 מיליון דולר". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2017-03-04. נבדק ב-2017-09-13.
- ^ 100 האנשים המשפיעים בהייטק הישראלי, באתר גיקטיים
- ^ "החוצפה הישראלית המבורכת", באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2018
