שמעון גפשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. שמעון גפשטיין (נולד ב-1944) הוא נשיא המכללה "האקדמית כנרת" ופרופסור אמריטוס בפקולטה לביולוגיה בטכניון.

ביוגרפיה

גפשטיין נולד וגדל בפתח תקווה. סיים תואר ראשון בביולוגיה בשנת 1969, תואר שני בפיזיולוגיה של הצמח (1973) ודוקטורט בפיזיולוגיה של הצמח (1979), כולם מאוניברסיטת תל אביב. את השתלמות הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז. עם שובו לישראל התקבל כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון. בין השנים 1994–1997 שימש דִּקָאן הפקולטה לביולוגיה ובין השנים 2002–2003 שימש סגן דקאן הפקולטה לביולוגיה לענייניי הוראה ויו"ר ועדת ההוראה בפקולטה לביולוגיה. בהמשך, בין השנים 2003–2006 שימש כראש המרכז הקדם אקדמי של הטכניון. גפשטיין כיהן כחבר בוועדת הקבע (סנאט) ללימודי הסמכה ומוסמכים, חבר בוועדות מכינות (אקדמיות) של הפקולטות ביולוגיה, הוראת המדעים והטכנולוגיה ולימודים הומניסטיים ושל הפקולטה ללימודי חוץ של הטכניון. חבר ועדה לשיפור ההוראה בטכניון, יו"ר הוועדה הכלל טכניונית של סגל וסטודנטים וכן יו"ר בית הדין המשמעתי (לערעורים) לסטודנטים בטכניון. כיהן בוועדת רוזן לשיפור ההוראה בטכניון מטעם מוסד נאמן והיה חבר בוועדות מרכזיות הקשורות במחקר ופיתוח כמו ועדת הפיתוח של סנאט הטכניון, חבר במכון המים ע"ש גרנד בטכניון, חבר במכון גרנד לאנרגיה בטכניון, וחוקר במסגרת מרכז המצוינות למחקר בישראל – ICORE בנושא של אנרגיה חליפית (קונסורציום בין הטכניון, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב).

בין תפקידיו החוץ אקדמיים ניתן למצוא: נשיא האגודה הישראלית למדעי הצמח 1994–1996, יו"ר מכהן של וועדת ההיגוי הלאומית לביוטכנולוגיה של המדען הראשי של משרד החקלאות, חבר מכהן בוועדה האקדמית והוועד המנהל של מדעטק – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, חבר מכהן בוועדת ההיגוי והייעוץ המקצועי של פארק המדע בבאר שבע ופיתוח תערוכת הגנטיקה, חבר בוועדות שיפוט של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הקרן הדו לאומית ישראל–ארצות הברית קרן קמח למחקר חקלאי (דו לאומי ישראל ארצות הברית), של משרד המדע, סגן יו"ר כנס גורדון הבינלאומי היוקרתי, וחבר ועדת פרס ישראל לחקר החקלאות ומדעי הסביבה בשנת 2020.

בשנת 2012 נבחר לנשיא מכללת "האקדמית כנרת" והוביל את המכללה להישגים רבים בעיקר בתחום החדשנות. בשנת 2020 נבחר ליושב ראש ועד ראשי המכללות הציבוריות. מסגרת תפקידו זה הוביל בהצלחה את המשא ומתן עם הסגל הזוטר במכללות הציבוריות, שפתחו בשביתה במחאה על תנאי העסקתם.

לאורך השנים זכה גפשטיין במספר פרסים למצוינות בהוראה ובמחקר, בניהם: פרס הרשל ריץ לחדשנות ופיתוח מחקר יישומי (1997), פרסי הוראה במשאל המרצה המצטיין בטכניון (ברציפות החל משנת 1983), מרצה מצטיין מתמיד טכניוני (10 שנים ברציפות מרצה מצטיין טכניוני), פרס ג’קאנו להוראה מצטיינת בטכניון (2002), פרס מאני להוראה מצטיינת בטכניון (1993, 2005) ופרס ינאי לתרומה מיוחדת להוראה באקדמיה (2011).

גפשטיין כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות: סטנפורד, ווטרלו (קנדה), ברן (שווייץ), ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס ואוניברסיטת סידני (אוסטרליה).

מחקריו

מחקריו של גפשטיין עוסקים בהבנת תהליכי התפתחות והזדקנות צמחים. יישומי מחקרים אלו באים לידי ביטוי בשטח הביוטכנולוגיה החקלאית. פיתוחים בולטים שנובעים ממחקרים אלו קשורים בפיתוח טכנולוגיות המבוססות על הנדסה גנטית לדחיית הזדקנות צמחים, הארכת חיי מדף של ירקות ופירות וכן של צמחים חסכני מים שיכולים לגדול באזורים צחיחים.

בנוסף לכך פיתח גפשטיין גישה ושיטה חדשה ללימודים קורסים רבי משתתפים. שיטה זו אומצה על ידי קורטריון הטכניון (2010) כמודל מומלץ לכל הקורסים הבסיסיים בטכניון. בעקבות פיתוח זה, פורסמו מספר מאמרים בכתבי עת בינלאומיים להוראה אקדמית ובכנסים לאומיים ובינלאומיים על פיתוח שיטות חדשניות בהוראת הביולוגיה באקדמיה.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0