שמעון גפשטיין
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
תבנית מדען ריקה שמעון גפשטיין (1944 - יוני 2026) היה פרופסור בפקולטה לביולוגיה בטכניון ונשיא המכללה האקדמית כנרת.
ביוגרפיה
גפשטיין נולד וגדל בפתח תקווה. סיים תואר ראשון בביולוגיה בשנת 1969[1], תואר שני בפיזיולוגיה של הצמח בהצטיינות (1973)[2] ודוקטורט בפיזיולוגיה של הצמח (1979), כולם מאוניברסיטת תל אביב. את השתלמות הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז. עם שובו לישראל התקבל כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון. בין השנים 1994–1997 שימש דִּקָאן הפקולטה לביולוגיה ובין השנים 2002–2003 שימש סגן דקאן הפקולטה לביולוגיה לענייני הוראה ויו"ר ועדת ההוראה בפקולטה לביולוגיה. בהמשך, בין השנים 2003–2006 שימש כראש המרכז הקדם אקדמי של הטכניון. גפשטיין כיהן כחבר בוועדת הקבע (סנאט) ללימודי הסמכה ומוסמכים, כחבר בוועדות מכינות (אקדמיות) של הפקולטות לביולוגיה, להוראת המדעים והטכנולוגיה, ללימודים הומניסטיים וללימודי חוץ של הטכניון, כחבר ועדה לשיפור ההוראה בטכניון, כיו"ר הוועדה הכלל טכניונית של סגל וסטודנטים וכן כיו"ר בית הדין המשמעתי (לערעורים) לסטודנטים בטכניון. כיהן בוועדת רוזן לשיפור ההוראה בטכניון מטעם מוסד נאמן והיה חבר בוועדות מרכזיות שהיו קשורות במחקר ופיתוח כמו ועדת הפיתוח של סנאט הטכניון, היה חבר במכון המים ע"ש גרנד בטכניון ובמכון גרנד לאנרגיה בטכניון וחוקר במסגרת מרכז המצוינות למחקר בישראל – ICORE בנושא של אנרגיה חליפית (קונסורציום בין הטכניון, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב).
במסגרת פעילותו החוץ אקדמית היה נשיא האגודה הישראלית למדעי הצמח בשנים 1994–1996, יו"ר ועדת ההיגוי הלאומית לביוטכנולוגיה של המדען הראשי של משרד החקלאות, חבר בוועדה האקדמית והוועד המנהל של מדעטק – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, חבר בוועדת ההיגוי והייעוץ המקצועי של פארק המדע בבאר שבע ופיתוח תערוכת הגנטיקה, חבר בוועדות שיפוט של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, סגן יו"ר כנס גורדון הבינלאומי היוקרתי וחבר ועדת פרס ישראל לחקר החקלאות ומדעי הסביבה בשנת 2020.
בשנת 2012 נבחר לנשיא מכללת "האקדמית כנרת" והוביל את המכללה להישגים רבים בעיקר בתחום החדשנות. בשנת 2020 נבחר ליושב ראש ועד ראשי המכללות הציבוריות. במסגרת תפקידו זה הוביל בהצלחה את המשא ומתן עם חברי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות, שפתחו בשביתה במחאה על תנאי העסקתם. באוגוסט 2025 סיים את תפקידו במכללה והוחלף על ידי פרופסור דוד מנדלוביץ'.
לאורך השנים זכה גפשטיין במספר פרסים למצוינות בהוראה ובמחקר, ביניהם: פרס הרשל ריץ לחדשנות ופיתוח מחקר יישומי (1997), פרסי הוראה במשאל המרצה המצטיין בטכניון (ברציפות החל משנת 1983), מרצה מצטיין מתמיד טכניוני (10 שנים ברציפות), פרס ג’קאנו להוראה מצטיינת בטכניון (2002), פרס מאני להוראה מצטיינת בטכניון (1993, 2005) ופרס ינאי לתרומה מיוחדת להוראה באקדמיה (2011).
גפשטיין כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות: סטנפורד, ווטרלו (קנדה), ברן (שווייץ), ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס ואוניברסיטת סידני (אוסטרליה).
מחקריו
מחקריו של גפשטיין עסקו בהבנת תהליכי התפתחות והזדקנות צמחים. יישומי מחקרים אלו באים לידי ביטוי בשטח הביוטכנולוגיה החקלאית. פיתוחים בולטים שנובעים ממחקרים אלו קשורים בפיתוח טכנולוגיות המבוססות על הנדסה גנטית לדחיית הזדקנות צמחים והארכת חיי מדף של ירקות ופירות וכן של צמחים חסכני מים שיכולים לגדול באזורים צחיחים.
בנוסף לכך פיתח גפשטיין גישה ושיטה ללימודי קורסים רבי משתתפים. שיטה זו אומצה על ידי קורטריון הטכניון ב-2010 כמודל מומלץ לכל הקורסים הבסיסיים בטכניון. בעקבות פיתוח זה, פורסמו מספר מאמרים בכתבי עת בינלאומיים להוראה אקדמית ובכנסים לאומיים ובינלאומיים על פיתוח שיטות חדשניות בהוראת הביולוגיה באקדמיה.
גפשטיין נפטר ביוני 2026. בנו הוא פרופ' ליאור גפשטיין[3].
קישורים חיצוניים
- אבי בליזובסקי, הידען, בטעות: חוקר גילה צמחים עמידים לבצורת, באתר ynet, 29 ביולי 2013
- אבי בליזובסקי, תגלית מקרית של חוקר בטכניון עשויה לחזק את עמידות צמחי המזון נגד בצורת, באתר "הידען", 28 ביולי 2013
- עמית המאירי, ההייטק פורח בפריפריה: מרכז החדשנות הגדול בארץ יוקם בצפון, באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2020
- שירה קדרי-עובדיה, כחודשיים אחרי שהסגל הזוטר החל לשבות, ראשי המכללות הודיעו על עזיבת המו"מ, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2020
הערות שוליים
- ↑ בוגרי אוניברסיטה בפאקולטה למדעי הטבע, הארץ, 18 ביוני 1969
- ↑ מקבלי התוארים והתעודות באוניברסיטת ת"א תשל"א, דבר, 25 ביוני 1971
- ↑ התפוח והעץ, כלבו, 9 במאי 2014
שמעון גפשטיין43374883Q96062696