שמעון קליין
 | |
| לידה |
18 ביולי 1922 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה | 17 בינואר 1984 (בגיל 61) |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים |
| תאריך עלייה | מרץ 1948 |
| מקום מגורים |
ישראל  |
| ענף מדעי | בוטניקה |
| השכלה | האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון |
| מנחה לדוקטורט | מיכאל אבן־ארי |
| מספר ילדים | 2 |
שמעון קליין (18 ביולי 1922 – 17 בינואר 1984) היה בוטניקאי ופרופסור לבוטניקה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון.
ביוגרפיה
ראשית חייו
נולד בווינה,[1] אוסטריה, בשם קורט סימון לתיאודור (מאיר) ופאולה קליין. גדל והתחנך בווינה. בקיץ 1938, לאחר האנשלוס, הצטרף לקבוצת נוער דתי שנשלחה על ידי המוסדות היהודיים לאיטליה להכשרה חקלאית, בכוונה להכינם לעליה לארץ ישראל. בפברואר 1939, הועברה הקבוצה לארצות סקנדינביה בעקבות החלטת איטליה לגרש זרים.
קריירה אקדמית
בעודו בשוודיה, קליין עבד ביערנות ובהמשך השלים תעודת בגרות והחל ללמוד באוניברסיטת לונד, אולם עזב לאחר שנה א' כאשר עלה על הספינה אולואה ב-1947, עליה פיקד אריה אליאב, איתו התיידד.
ב-1950 המשיך את לימודיו כאשר נרשם ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית שחידשה את לימודיה לאחר מלחמת העצמאות. ב-1954 קיבל תואר מוסמך במדעי הטבע, וב-1956 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה על מחקרו "בעיות במטבוליזם של חנקן בזרעים נובטים של חסה, בהתחשבות מיוחדת בחומצות האמינו החופשיות" תחת הנחייתו של פרופ' מיכאל אבן ארי.
ב-1958 חזר לאוניברסיטה העברית לאחר שהשתלם בפוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל וב-MIT. ב-1961 התמנה למרצה במחלקה לבוטניקה, וב-1966 התמנה לפרופסור חבר באוניברסיטה העברית לאחר שבתון באוניברסיטת שיקגו, וב-1972 התמנה לפרופסור מן המניין.
קליין לקח חלק בהכנות לקראת ייסוד הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, והרצה למחזורי הסטודנטים הראשונים.
חיים אישיים
לקליין היו שני ילדים. נפטר מסרטן המעי הגס ב-17 בינואר 1984,[2] והוא בן 61.
הערות שוליים
- ↑ Schiff, J. A., (1984). IN MEMORIAM PROFESSOR SHIMON KLEIN 1922–1984, Israel Journal of Botany 33, 1984, עמ' 59–64
- ↑ GRAVEZ, gravez.me
שמעון קליין41275156Q133550978