שרלרואה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרלרואה
Charleroi
בניין העירייה בשרלואה
בניין העירייה בשרלואה
מדינה בלגיהבלגיה בלגיה
אזור ולוניהולוניה ולוניה
מחוז אנו
שטח 103.12 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במטרופולין 500,000
 ‑ צפיפות 2,201.97 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 50°24′42″N 4°26′40″E / 50.411622°N 4.444555°E / 50.411622; 4.444555
אזור זמן UTC +1
http://www.charleroi.be

שרלרואהצרפתית: Charleroi, בוולונית: Tchålerwè) היא העיר הגדולה באזור ולוניה שבבלגיה. נכון ל-1 בינואר 2008 מנתה העיר 227,067 תושבים, וביחד עם פרבריה כחצי מיליון תושבים.

גאוגרפיה

העיר ממוקמת באזור "הארץ השחורה" של מכרות הפחם שבדרום בלגיה, על הנהר סאמבר, שמקורו בצפון צרפת. היא נמצאת 46 ק"מ דרומית לבריסל, במרכזה של רשת תחבורה מסועפת הכוללת כבישים מהירים, קווי מסילות ברזל ושדה תעופה. תעלת המים המתחילה בשרלרואה עוברת דרך בריסל ומחברת את הנהרות סאמבר וסכלדה.

היסטוריה

תחילתה של העיר בכפר קטן בשם שרנואה. ב-1666 הפכו הספרדים, שחששו מהכנותיו הצבאיות של לואי הארבעה עשר מלך צרפת, את הכפר למקום מבוצר ושינו את שמו משרנואה לשרלרואה, על שם קרלוס השני מלך ספרד שהיה אז בן חמש שנים, ושנה אחר כך כבש הצבא הצרפתי את המקום. וובאן, שהיה המהנדס הצבאי של לואי הארבעה עשר, השלים את הביצורים והרחיב את חומות העיר. בשנת 1678 עבר המקום שוב לידי ספרד על פי הסכמי ניימכן.

הצבא הצרפתי כבש שוב את שרלרואה ב-1693, 1746 ו-1794. נפוליאון שהה בעיר יומיים לפני קרב ווטרלו (1815). ההולנדים הקימו במקום מבצר חדש שהותקף ונכבש על ידי תושבי העיר בעת מהפכה הבלגית של 1830.

ב-1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה, התחוללו בשרלרואה קרבות כבדים, והעיר נפלה בידי הגרמנים.

כלכלה

תעשיית זכוכית קיימת בשרלרואה מאז המאה ה-16. פני העיר השתנו במהלך המהפכה התעשייתית במאה ה-19. מרבצי הפחם המצויים סביבה הביאו להתפתחותה המהירה, והוקמו בה בתי יציקה למתכות, ייצור ועיבוד פסי מתכת, בתי חרושת לסכינים, מסמרים וחוטי פלדה, וכיום ניתן למצוא בה גם בתי דפוס ותעשיות כימיקלים ותרופות.


ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרלרואה בוויקישיתוף


Belgium stub.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של בלגיה ובנושא יישובים באירופה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0