תבליט פירקטין
.jpg)
תבליט פירקטין הוא תבליט חתי על גבי מצוק סלע, השוכן כ-50 ק"מ דרומית לעיר קייסרי בנפת קייסרי (אנ') במרכז אנטוליה בטורקיה. התבליט, הנושא אופי דתי, זוהה לראשונה ב-1880 בפירקטין (Firaktin) השוכנת על גדות נהר אנזל דיר (Enzel Dere), שהוא יובל של נהר הזמנטי (אנ'). הפילוסוף היווני סטראבון קרא לאתר דסטרקון (Dastarkon).
מיקום התבליט
התבליט נמצא בעמק תלול בין הר ארג'ייס וחלקם הדרומי של הרי האנטי-טאורוס, דרומית-מזרחית לעיר דבלי (אנ'). העמק שכן בעת העתיקה כנראה בשטחה של ממלכת כיזוואתנה ועברה בו דרך מעבר חשובה לקיליקיה ומשם לתוך סוריה, דרך המעברים גזבלי וקוצ'וק-גזבלי (Küçük Gezbeli).[1] העמק הוא בעל אדמה פורייה, כולל מעיינות, והיה כנראה מיושב בצפיפות בתקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל והתקופה הרומית. בסביבת האתר נמצא קנקן מיקני שהגיע כנראה מקיליקיה. בין השנים 1880 ועד 1939 נמצאו באתר חמישה תבליטים מהתקופה החתית, יותר מאשר בכל מקום אחר באנטוליה. ארבעת התבליטים האחרים הם: תבליט האניירי, תבליט אימאמקולו (אנ'), ושני תבליטי טאשצ'י (אנ').
תיאור
גובהו של התבליט הוא 1.3 מטר ורוחבו 3.2 מטר לערך. התבליט נוצר במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת האימפריה החתית. התבליט פונה לכיוון צפון-מערב, לכיוון הרי ארג'ייס. הרים אלה נחשבו הרים קדושים בתקופה החתית. התבליט מחולק לשלושה חלקים.
חלקו השמאלי של התבליט מראה מצד ימין של חלק זה את המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס) נותן מנחת נסך לאליל הסער האנטולי תַרְחֻנְזַס, הנמצא משמאל, במוזגו מים מתוך קנקן מעוקל, לכלי הנמצא על האדמה. ביניהם נמצא מזבח מחורץ. המלך והאליל נושאים על ראשיהם כובעים מחודדים, המסמלים אלילות. המלכים החתים נחשבו לאלילים לאחר מותם. סימול האלילות בכובע מאפשר להניח שהתבליט נוצר לאחר מותו של חתושיליש, בתקופת מלכותו של בנו, תודחליאש הרביעי. מול כל אחד מהראשים נמצאת כתובת הירוגליפית לווית המציינת את שמה של הדמות.
בחלקו האמצעי של התבליט, מצד ימין מופיעה פודוחפה, אשתו המלכה של חתושיליש השלישי. היא לבושה מכף רגל ועד ראש בלבוש של כהנת, נוסכת נסך לאלת השמש חבת, המוצגת משמאל. ביניהם נמצא מזבח שעליו נמצאת ציפור או קנקן המעוצב כציפור. בחלק זה של התבליט רואים רק את קווי המתאר של הדמויות והתבליט חסר פרטים, בניגוד לחלק השמאלי של התבליט. ייתכן והעבודה על חלק זה בתבליט לא הושלמה.[2]
בחלקו הימני השלישי של התבליט מופיעה כתובת גדולה בכתב הירוגליפי בלווית. הכתובת מתייחסת למלכה פודוחפה, שהייתה בתו של כהן מכיזוואתנה. הכתובת אומרת: ”המלכה הגדולה, הבת של ארץ כיזוואתנה, שהפכה לאל”. יופמיזם זה היה נהוג בתרבות החתית לציון אנשים שמתו.[3]
על חלקו העליון של מצוק הסלע נמצאות שקערוריות ששימשו לנסך, המצביעות על כך שהאתר שימש לטקסים דתיים.[4] מעל המצוק נמצאים שרידי מחצבות מהעת העתיקה. מספר מאות מטרים מצפון לתבליט נמצאים שרידי מבנה גדול, כ-30 על 28 מטר. לידו נמצאו גם שרידי שקערוריות נסך, שהיו כנראה קשורים גם הם לתבליט. כ-1.5 ק"מ ממערב - צפון-מערב לתבליט נמצא תל ארכאולוגי ששמו "תל פירקטין". התל שוכן במישור השיטפון של יובל אחר של נהר הזמנטי, ששמו קרה. התבליט נמצא קרוב למקום בו מתחברים שני הנהרות.[3]
העתק מבטון של הכתובת נמצא במוזיאון קייסרי. העתק נוסף עשוי גבס נמצא במוזיאון פרגמון בברלין, גרמניה.
קישורים חיצוניים
- Fraktin Relief באתר .hittitemonuments.com
- תמונות נוספות של התבליט
הערות שוליים
- ^ Of Rocks and Water: An Archaeology of Place, נערך על ידי Omur Harmansah, הוצאת Oxbow Books,, 2014, עמ' 155
- ^ Place, Memory, and Healing: An Archaeology of Anatolian Rock Monuments מאת Ömür Harmanşah, הוצאת Routledge, 2014, עמ' 117
- ^ 3.0 3.1 Of Rocks and Water: An Archaeology of Place, נערך על ידי Omur Harmansah, הוצאת Oxbow Books,, 2014, עמ' 157
- ^ Fraktin Relief באתר .hittitemonuments.com
