תוכנית סיוע
,_deliver_Meals-on-Wheels.jpg)
תוכנית סיוע היא שיטת פעולה הננקטת לרוב מטעם גופים ציבוריים, שמטרתה ליישם מדיניות של הענקת תמיכה לאוכלוסייה נזקקת.[1] התמיכה עשויה להתבטא בהענקת משאבים חומריים, שירותים, הנחות כספיות או סיוע מקצועי, ומיועדת להקל על התמודדות עם מצוקה, מחסור, פערים חברתיים או מצבי חירום.[2]
תוכניות סיוע נבדלות זו מזו בתחומן, בהיקפן ובאוכלוסיית היעד שלהן. חלקן פועלות ברמה המקומית, ואחרות ברמה ארצית או בינלאומית. ישנן תוכניות קצרות טווח שמופעלות בעקבות אסון טבע, מלחמה או מגפה, ולעומתן תוכניות מתמשכות שמטרתן לצמצם פערים חברתיים או לשפר את רווחת האוכלוסייה.
לרוב, מתוקצבות תוכניות הסיוע ומופעלות על ידי ממשלות ורשויות מקומיות, ארגונים בינלאומיים, עמותות וארגוני חברה אזרחית, גופים דתיים או קהילתיים.
מטרות נפוצות
מטרות משותפות לתוכנית סיוע רבות הן שיפור איכות החיים של אוכלוסיות מוחלשות, צמצום אי-שוויון כלכלי וחברתי, הגנה על זכויות אדם בסיסיות (כגון ביטחון תזונתי, בריאות וחינוך) וחיזוק סולידריות חברתית.
מאפיינים
לתוכניות סיוע כמה מאפיינים נפוצים:
- קהל יעד – בדרך כלל תוכניות סיוע פונות לקהל מסוים מאוד, שיכול להיבדל במיקום גאוגרפי, גיל, מצב בריאותי ועוד.
- במקרים רבים תוכניות סיוע מוגבלות בזמן – יכול שתוכנית תופעל באופן חד פעמי למשך פרק זמן סופי, או תוכנית שמופעלת לאורך זמן אך השימוש בה על ידי אוכלוסיית היעד מוגבל בזמן.
- התקציב של תוכניות סיוע הוא ייעודי, לעיתים דורש אישור תקופתי, כלומר אינו חלק מהתקציב השוטף של הגוף המממן.
- תוכניות סיוע לרוב לא דורשות חקיקה.
- תוכניות סיוע כרוכות לעיתים ביצירת תדמית ציבורית (סטיגמה) לאלו הנעזרים בהן.
סוגים
סוגים נפוצים של תוכניות סיוע מעניקים:[3]
- חלוקת מזון – תוכניות המספקות מזון לאוכלוסיות מוחלשות.
- סיוע בדיור – תמיכה כספית בשכר דירה, מגורים ציבוריים או דיור זמני לנזקקים.
- סיוע חינוכי – מלגות, תוכניות תגבור לימודי או חלוקת ציוד לימודי.
- סיוע רפואי – מימון טיפולים, ביטוח בריאות מסובסד או שירותים רפואיים חינמיים.
- סיוע כלכלי – קצבאות, מענקים, הלוואות בתנאים נוחים או תמיכה אחרת.
- סיוע הומניטרי – פעולות חירום במצבי אסון, כגון אספקת מים, מחסה וציוד בסיסי.
יעילות
בדו"ח של המרכז הבינלאומי לצמיחה (אנ') של בית הספר לכלכלה של לונדון נטען כי ב-123 מדינות שנבדקו, משתמשים בתוכניות סיוע כ-2.7 מיליארד בני אדם, מתוכם הוצאו ממעגל העוני 7%.[4]
ביקורת
תוכניות סיוע נתפסות בציבור בדרכים מגוונות, התלויות במידת ההזדהות עם אוכלוסיות היעד, במסרים התקשורתיים סביב התוכנית ובעיצוב המדיניות. לעיתים נתפסת התוכנית ככלי חברתי חיובי לשיפור הרווחה וצמצום פערים, אך במקרים אחרים כרכיב המעודד תלות, או כנטל תקציבי. בעוד שחלק מהתוכניות נחשבות כמעין "נדבה", אחרות מוצגות כזכות בסיסית, וההבחנה בין השתיים משפיעה על מידת ההזדהות או הביקורת שהן מעוררות. גם השיח הפוליטי והתרבות הכללית במדינה משפיעים על מידת הלגיטימציה הציבורית הניתנת לתוכניות כאלה.
אחת הטענות המופנות כלפי תוכניות סיוע היא כי אינן נגישות לציבור הזקוק להן.[4][5]
טענה נוספת היא כנגד בזבוז משאבים הנובע מחוסר יעילות בהפעלת תוכניות כאלו. חלקו, למשל, נובע ממידע שגוי המגיע לגופים הציבוריים שכתוצאה ממנו התכנית אינה ממוקדת ביעילות.[6]
לקריאה נוספת
- תכניות סיוע בישראל, מרכז טאוב (באנגלית)
- תוכניות סיוע סוציאלי ברחבי העולם - תנאי זכאות והטבות, הבנק העולמי (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ https://thedocs.worldbank.org/en/doc/74a14b907976dea03d60d86b3394ef4b-0140012022/original/211814-2-pager-At-a-Glance-TargetingSocialAssist-FINAL.pdf
- ↑ https://www.worldbank.org/en/data/datatopics/aspire/indicator/social-assistance
- ↑ https://blog.healthsherpa.com/top-10-government-programs-for-low-income-families/
- ^ 4.0 4.1 https://www.theigc.org/sites/default/files/2020/06/Parekh-and-Bandiera-2020-Growth-Brief.pdf
- ↑ https://webapps.ilo.org/public/english/protection/ses/download/docs/sheet_no3.pdf
- ↑ https://www.povertyactionlab.org/blog/3-10-22/challenges-targeting-social-protection-programs
תוכנית סיוע41337758