תור צווארון
 תור צווארון
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יונאים |
| משפחה: | יוניים |
| סוג: | תור |
| מין: | תור צווארון |
| שם מדעי | |
 Streptopelia decaocto
| |
| תחום תפוצה | |
| |
תור צווארון (שם מדעי: Streptopelia decaocto) הוא עוף ממשפחת היוניים. מקור השם הוא בפס השחור שעל צווארו.
תפוצה עולמית: משתרעת על פני מרבית אירופה ואסיה.
התורים אוכלים מזון צמחוני, כגון זרעים ועלים, ולפעמים גם רכיכות וחרקים שהם מלקטים על פני הקרקע. אורך הגוף כ30 ס"מ. משקל נע בין 120 ל235 גרם. קל לזהותו על פי הקולר השחור בעורפו. צבעו הכללי אפרפר חום וורדרד בגחון במבט במעופו מבחינים כי נוצות האברה כהות לעומת הסוככות אפרפרות תכלכלות בהירות. הזנב הארוך יחסית גם כן בהיר ובסיסו כהה.
המין יציב בארץ. קולם מוכר מאד באזורים כפריים (הו-טו-הו) טריטוריאלי מאד בעונת הקינון, מעוף הראווה של הזכר כולל נסיקות תלולות מעמדה בולטת, וצלילה מטה במסלול מעגלי בכנפיים פרוסות. מקימים את קינם על עצים, במיוחד עצי מחט וברושים. בתטולה שתי ביצים עליהן דוגרים שני הזוויגים. מואכלים ב'חלב יונים' (מזון מומס שמקיאים ההורים מהזפק) ופורחים בגיל 18 יום בערך.
ביהדות
הוא שייך לסוג (טקסונומיה) תורים. גם ביהדות ישנה הבחנה בין התורים ליונים.
התורים הם אחד משני מיני העופות הכשרים לקרבן בבית המקדש, שגוזליהם אינם כשרים לקרבן, לבין היונים, שדוקא הגוזלים (בני יונה) כשרים. ישנה סברה כי מקור השם תור הוא חיקוי של קול העוף, (תּוּררר) בשונה מהיונים (הוּוּוּם)[1].יתכן ששמו של העוף תור מבטא את נדידתו (תייר). קיימים הבדלים נוספים ביניהם, התורים צרים ומעודנים יותר מהיונים.
מסתבר שהתור המקראי הוא התור המצוי, כעולה מהפסוקים ותור וסיס ועגור שמרו עת בואנה(ירמיה ח) וקול התור נשמע בארצינו (שה"ש ב) שכן הוא המין היחיד בסוג שאינו יציב בארץ.[2] אך יש הסבורים שדווקא תור הצווארון היציב הוא המוזכר שכן התור המצוי מגיע בשלב מאוחר יותר ולא כשהנצנים נראו בארץ(שה"ש שם).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זוהר עמר בספרו 'מסורת העוף'
- ^ להרחבה, https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15885 ד"ר משה רענן באתר: פורטל הדף היומי
