תחמיץ

הכנת תחמיץ בשווייץ. התחמיץ בתמונה נשמר בשקים.

שופלים מהדקים את הירק הקצוץ בבור לפני כיסויו

תחמיץ הוא מזון למעלי גירה שהוכן תוך החמצה, שיטת שימור שנועדה לאפשר שמירת מזון לתקופות ארוכות.

הפקה

התחמיץ הנפוץ בישראל הוא תחמיץ חיטה ותחמיץ תירס, המיועדים להזנת בקר לחלב. ברפת החלב הישראלית משמש בדרך כלל תחמיץ החיטה כרכיב המזון הגס המרכזי במנת המזון של הפרות החולבות וכיוון שהוא מיוצר פעם אחת בלבד בשנה, נודעת חשיבות מרכזית לאופן ולאיכות הכנתו.

ייצור התחמיץ מתבצע במספר שלבים:

הקציר בשדה - החיטה נקצרת ונאספת על ידי קומביין אל תוך משאיות. עיתוי הקציר הוא בעל השפעה מכרעת על איכות החומר. מקובל לקצור את החיטה לפני שהגרעינים מתמלאים ומתיבשים, בעת שהגרעין נמצא במצב שבין הבשלת חלב להבשלת דונג. הקדמת הקציר תביא לשיפור איכות החלבון ולעלייה ברמת הנעכלות של התחמיץ, אך תפגע בכמות היבול שתיקצר מהשדה.
אחסון - השלב השני הוא הבאת החומר לבורות גדולים שם נפרק החומר. הירק הקצוץ נפרק בבור, ומהודק על ידי שופלים למניעת היווצרות כיסי אוויר, לעיתים בתוספת חומרים מונעי חימצון או משפרי תסיסה. לאחר ההידוק מכסים את החומר ביריעות פלסטיות. המטרה של תהליך זה הוא למנוע נוכחות אוויר, שתאפשר פעולת חיידקים מחמצנים שגורמים לקלקול החומר.

לאחר הכיסוי הירק עובר תהליך תסיסה אנאירובית ולאחר שבועיים החומר מוכן לשימוש. במהלך השימוש בחומר חושפים כל פעם מעט חומר כדי לא לקלקל את החומר בבור. התחמיץ יכול להישמר בתנאי אחסון אופטימליים למשך שנים.