תלוליות הענבים בנגב
תלוליות הענבים בנגב (ידוע גם כ"תלילאת אל עינב") היא תופעה של תלוליות הבולטות סביב אתרים נבטיים בנגב. התלוליות הן שרידים לחקלאות עתיקה בנגב, הנראים עד היום סביב שש הערים הנבטיות: שבטה, ניצנה, חלוצה, רחובות בנגב, עבדת וממשית. שרידים אלה באים לידי ביטוי כמדרונות הבנויים מאלפי גלי אבנים שנערמים באופן מסודר. פירוש המילים "תלילאת אל עינב" הוא תלוליות הענבים (מערבית). שם אחר: רג'אם אל כרום.
מראה
התלוליות נראות כגלי אבנים הדומים לעציצים הפוכים, הנערמים במערך מסודר על מדרונות הגבעות. קוטר של תלולית אופיינית הוא כמטר אחד וגובהה כחצי מטר. המרחק בין תלולית אחת לשנייה הוא כ-2–3 מטרים. בנוסף לתלוליות עצמן, במקרים מסוימים נערמים פסי חצץ ארוכים על גבי המדרונות. חוץ מפסי החצץ, ישנן אבנים הנאספות על התלוליות, והן יוצרות פני שטח נוחים לזרימת מים על גבי המדרונות. האבנים שנאספו הן אבנים שהיו על פני השטח ונערמו שם בגלים, ללא כל פינוי.
תולדות המחקר
בשנת 1870 סיירו בנגב המזרחן אדוארד הנרי פאלמר והזואולוג ובוטנאי ריצ'רד דרייק במטרה למפות את הנגב, לתעד את החי והצומח ולמפות אתרים ארכאולוגים. בהיותם ליד ניצנה שהיתתה ידועה אז בשם "עוג'ה אלחפיר" הם שמו לב לשורות שורות של ערמות אבנים קטנות שהיו מפוזרות על פני מדרונות החמרה. הם הבינו שהשורות הן מעשה ידי אדם אבל לא הצליחו להבין את המטרה לה נוצרו. הבדואיים במקום אמרו להם ששמן של התלויות הן "תולילות – אל – ענב". מכאן הניחו פלמר ודרייק שהמטרה של התלוליות הייתה לדליית גפנים. בספרו כתב ”... מדרונות אלה, אילו היו מטופלים בכלי עבודה ובאמצעי השקייה, כפי שבוודאי היו בידי תושבי עוג'ה, התאימו מאוד לגידול גפנים. כיסוי הקרקע הצורני השחור הקרין את חום השמש כשהערמות הקטנות אפשרו לגפנים להתפשט מבלי שהאשכולות יגעו באדמה.”
מסקנותיו של פלמר ודרייק היו מקובלות בקהילה המדעית ונושא זה לא נחקר עד שנות ה-50 של המאה ה-20, אז החל מחקר ארכאולוגי וגאומורפולוגי על חקלאות עתיקה בנגב. בשטח לא נמצאו כל שרידים הקשורים בגפן או בענבים. פרופסור יהודה קידר החל לחקור את הנושא. בין השנים 1961–1964 כתב את הספר המקיף "החקלאות הקדומה בהרי הנגב", שכולל סקר יסודי, של כל שרידי החקלאות הקדומה בהר הנגב שיצא בשנת 1967. במחקרו הגיע למסקנה שהמקום לא מתאים לגידול גפנים בגלל מיעוט מי גשמים. במחקרו הוא הגיע למסקנה שמטרת שורות התלוליות הייתה לגרום לגידול בסחיפת קרקע הלס מהמדרון לוואדי, שם התקיימה חקלאות. מי השיטפונות שירדו במורד בין שורות האבנים והקרקע שנסחפה יצרו בתחתית הואדי תשתית טובה של קרקע לגידול חקלאי ומים להרוות את השדות. במחקרים נוספים שנעשו על ידי פרופסור מיכאל אבן-ארי הוא הגיע למסקנות דומות. פרופסור משה שחק שיער שהמטרה של התלוליות הייתה להגדיל את כמות מי הנגר שירדו במדרון וכך להעלות את פוריותו עבור צמחיית בר שתשמש למרעה העדרים. הגרופומרפולוג פרופסור חנוך לביא הגיע למסקנה דומה.[1]
קישורים חיצוניים
- תלוליות הענבים המסתוריות בנגב, יגאל גרנות, באתר מסע אחר
- yoaview תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ באתר yoaView
- בעקבות חידת התלוליות – יומיים באזור עבדת ושבטה באתר שדה בוקר
- החקלאות הקדומה בנגב פרסום של יד בן-צבי, עמ' 198
- הפתעה נגבית- סקירה בנושא, עם צילומי אוויר.
הערות שוליים
- ^ תלוליות הענבים המסתוריות בנגב, יגאל גרנות, באתר מסע אחר
