תמר בורנשטיין-לזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמר בורנשטיין-לזר
לידה עין גנים, פתח תקווה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה עין גנים, פתח תקווה, ישראל ישראלישראל
יצירות בולטות "קופיקו", "צ'יפופו"
תקופת הפעילות 19502020 (כ־70 שנה)

תמר (תמרה) בּוֹרְנְשְׁטֵיין-לָזָר (1 במאי 192716 ביוני 2020) הייתה סופרת ילדים ישראלית, שנודעה בעיקר בזכות סדרות ספריה שהציגו את הקופים קופיקו וצ'יפופו.

ביוגרפיה

לזר נולדה וגדלה בעין גנים, למדה בתיכון "אחד העם" בפתח תקווה, ומאוחר יותר למדה בבית המדרש למורים בגבעת השלושה. בעת מלחמת העצמאות שירתה בלהקה צבאית והייתה מורה בבית הספר "גורדון" בפתח תקווה.

בשנת 1950 החלה לזר בקריירה ספרותית, ומשנה זו פרסמה מאות סיפורים המיועדים לגיל הרך, כמעט בכל עיתוני הילדים בישראל, סיפורים שמאוחר יותר קובצו לספרים רבים. בשנת 1955 זכתה בפרס יציב על פועלה הספרותי[1]. בנוסף החלה לפרסם שורה של קובצי סיפורים שנושאם תקופות חגי ישראל.

סיפורה הראשון של תמר בורנשטיין פורסם ב"דבר לילדים", בכרך כ"א, ב-2 בפברואר 1951. שם הסיפור היה "הילדה מהמעברה והכוכב ממרום". עלילתו מספרת על כוכב שמביא עז למעברה כדי לרפא ילדה חולה בחלב העז. שלושה חודשים לאחר מכן הופיע סיפורה השני, "למה שחורות כנפי העורב".

בשנת 1957 החלה לפרסם את ספריה ההומוריסטיים המפורסמים על הרפתקאות קופיקו וצ'יפופו, שמתארים את הרפתקאות שני הקופים (הרפתקאות קופיקו בישראל, וצ'יפופו מחוצה לה). הסדרות כללו עשרות ספרים וזכו להצלחה רבה מאוד בישראל. חלקם אף תורגמו לאנגלית. דמויותיהם של קופיקו וצ'יפופו הומחזו במספר הצגות לילדים. הספרים זכו לביקורות שליליות מסוימות מצד מורים ומבקרים ספרותיים עקב מה שכונה בפיהם "רמת כתיבה נמוכה".

משנת 1965 החלה לכתוב סדרה נוספת של ספרים לילדים, שגיבורה הוא ילד אמריקאי בשם צ'ארלי לץ, והיא מתארת את עלילותיו בישראל. משנת 1968 החלו להופיע ספריה על הרפתקאות קונדסי, ומשנת 1969 סדרת הספרים המציגה את עלילות סולימאן ודני, שתיארה את הרפתקאותיהם של שני חברים, הראשון ערבי והשני יהודי.

ב-2008 הוענק לה אות יקירת פתח תקווה[2].

כתבה ספר יחיד למבוגרים תחת שם העט ב. ל. אנז (ראשי התיבות של שמות בנותיה ושם המשפחה: בורנשטיין לזר אודליה נגה זהרה).

ב-16 ביוני 2020 נפטרה בגיל 93[3], ונטמנה בבית הקברות סגולה שבפתח תקווה. לזר הייתה נשואה לשלומק'ה (שלמה) עד למותו ב-2011 ואם לשלוש בנות: נגה ותאומות בשם אודליה חנה וזוהר. שמות בני משפחתה (כולל ארנה ויורם, אחייניה של לזר) הם גם שמות הדמויות של סדרת ספרי "קופיקו".

ארכיונה האישי שמור בספרייה הלאומית[4].

יצירותיה (רשימה חלקית)

לזר הייתה אחת מסופרות הילדים הפורות ביותר במדינת ישראל. כ-330 ספרים פרי עטה יצאו לאור. כתיבתה הייתה מגוונת מאוד ויצירותיה כללו אגדות, אוספי סיפורים, סדרות ספרים, וספרים חינוכיים לימודיים.

אוספי סיפורים ואגדות

  • "גבעת הכלניות", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ב, 1951.
  • "לילי הרועה", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשט"ז, 1956.
  • "אגדת החצב", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ח, 1957.
  • "כתר ורוד", תשי"ט, עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, 1958.
  • "סיפורי האהובים", צייר מ. אריה, הוצאת א. זלקוביץ, תש"ך, 1959.
  • "גן השעשועים", תשכ"א, 1960.
  • "סיפורים לילדי", צייר מ. אריה, הוצאת זלקוביץ, תשכ"א, 1961.
  • "סיפורי תמר", תשכ"ב, 1962.
  • "סיפורים לשעות הפנאי", הוצאת עופר, 1975.

ספרים

  • "במדינת הילדים המאושרים", הוצאת יבנה, תש"ך, 1959.
  • "אלה בניך, מולדת", תשכ"א, הוצאת ניב, 1960.
  • "ידידות בקרקס", איירה זיוא שישא, הוצאת יבנה, תשכ"ב, 1961.
  • "הבריחה מהארמון, הוצאת יבנה תשכ"ד, 1963.
  • "עלילות יואש", צייר מ. אריה, הוצאת יניב, קיים גם כתקליט, תשכ"ח, 1967.
  • "ישראלה: קורותיה של ילדה במלחמת ששת הימים", צייר מ. אריה, הוצאת טברסקי, הושמע גם כסדרה ברדיו, 1968.
  • "צמד חמד - התאומים העליזים", הוצאת עופר.
  • "גילי וגילה: סיפורה של טיפה", הוצאת עופר, 1973.
  • "גילי וגילה-כמה טוב בשלולית", איירה תרצה תנאי, הוצאת עופר.
  • "זהירות בדרכים : חברה כדאי להיזהר", הוצאת גרפאור –דפטל, 1992.
  • "המצעד שלא ישכח"
  • "הצייר הקטן ועוד סיפורים" הוצאת ניב. תשכ"ו .
  • "הכנר הקטן ונסיך הצללים", איורים על ידי צבי קלינגר. הוצאת ניב.
  • "חבורת שומרי הפרחים"
  • "מיהו אדי?"
  • "ספריקה, הספרית הבדרנית"
  • צ’יפופו
  • "שר החיטה ושר הטבע"
  • "קופיקו"

ספרים למבוגרים

  • "אהובתי העיתונאית", תחת שם העט ב. ל. אנז, ספרית עופר, 1976.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0