גבעת השלושה
 שלט הכניסה לקיבוץ
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 30 מטר |
| תאריך ייסוד | 1925 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 922 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.4% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   גבעת השלושה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
גִּבְעַת הַשְּׁלֹוֹשָׁה (הַשְּׁלֹשָׁה), קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית, ממוקם כארבעה קילומטר מזרחית לפתח תקווה, ליד מקורות נחל הירקון. הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה - מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג - אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העות'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בקיבוץ עינת.
במהלך שנת 2018 נמצא הקיבוץ במרכזה של ביקורת ציבורית חריפה, זאת על רקע החלטת הקיבוץ לאפשר הקמת תחנת כח על אדמות הקיבוץ. טענת המבקרים היא כי הקמת תחנת כח לייצור חשמל תגרום לפגיעה סביבתית חמורה ותהווה סכנה ממשית הן לתושבי הקיבוץ והן לתושבי היישובים הסמוכים לו.
היסטוריה
הקיבוץ נוסד ב-1 במאי 1925 על ידי גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר' (שאנשיה ברובם היו אף הם יוצאי 'אחווה'). בסוף שנות ה-20 וראשית ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מ"קיבוץ חוצבי האבנים" בקלוסובה שבפולין. מיקומו המקורי של הקיבוץ היה ממערב לפתח תקווה, באזור שנמצא כיום בתוך העיר (בסביבות קרן הרחובות ארלוזורוב וצה"ל). ליד מתחם הקיבוץ פעל בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן - בית ספר חקלאי על יסודי - כיום החווה החקלאית העירונית שברחוב קפלן וכן סמינר למורים. כיום פועל בשטח הקיבוץ הישן מוסד גריאטרי השייך לעירית תל אביב-יפו. בקיבוץ פעל אחד מחדרי האוכל הגדולים ביותר בארץ ישראל שהיו קיימים באותה העת, שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, שתכנן בקיבוץ עוד מספר מבנים. מבנה חדר האוכל הוכרז כמבנה המיועד לשימור.
בשנת 1932 על רקע של תחרות קשה על עבודות עפר באזור פתח תקווה, הקיבוץ היה בין יוזמי הקמת חברת חריש שהייתה חברה לעבודות עפר יהודית ראשונה בארץ.
בתקופה שקדמה להקמת המדינה היה גבעת השלושה אחד הקיבוצים שבהם התאמנו ועבדו הכשרות הפלמ"ח, ובסליקים שבקיבוץ הוסתר נשק של ההגנה. לפיכך הבריטים פשטו עליו, ועל קיבוצים נוספים, באירועי ה"שבת השחורה". עם עליית שארית הפליטה קלטה גבעת השלושה חברות נוער רבות במסגרת מפעל עליית הנוער. בשיאו (חצי יובל להיווסדו) מנה הקיבוץ כ-900 חברים.
בראשית ימי מדינת ישראל, התרחבה פתח תקווה וסגרה על הקיבוץ, שנחשב לאחד הקיבוצים הגדולים בישראל, מכל עבריו. עקב כך הוחלט באמצע שנת 1950 לעזוב את המקום ולעבור לאדמות החקלאיות של הקיבוץ ב"נזלה" בין פתח תקווה וראש העין. לקראת המעבר, על רקע של מתיחות בין חברי מפא"י שהיו מיעוט בקיבוץ, לחברי מפ"ם שהיו הרוב, הודיעו חברי מפא"י שבמהלך המעבר הם דורשים לחלק את הקיבוץ לשניים. ההודעה זעזעה את הקיבוץ. האספה הכללית דחתה את הדרישה. מזכירות הקיבוץ המאוחד הביעה גם היא התנגדות לפילוג[3]. אולם בעקבות התעקשותם של חברי מפא"י מונתה בדצמבר 1950 ועדה לפיצול הקיבוץ[4]. מזכירות הקיבוץ המאוחד לא ויתרה והודיעה שהיא תוציא משורותיה את חברי הקיבוץ אשר יתפצלו[5]. במאי 1951 החליטה מועצת הקיבוץ המאוחד על הוצאה משורותיה של המתפלגים בגבעת השלושה ובאשדות יעקב ובעקבות זאת אירע הפילוג בקיבוץ המאוחד, ובין דוברי מפ"ם ומפא"י התנהל ויכוח האם פרשת גבעת השלושה הייתה תירוץ או הגורם לפילוג[6].
במרץ-אפריל 1952 הונחו אבני פינה ליישובים החדשים של שתי הקבוצות[7], גבעת השלושה של חברי מפ"ם שנשארו בקיבוץ המאוחד והקיבוץ שלימים קיבל את השם עינת של חברי מפא"י, שלאחר הפילוג השתייכו לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. בשנת 1953 עברו חברי הקיבוץ ליישוביהם החדשים. במסגרת הפילוג פוצל גם מפעל הנעליים וכל קיבוץ הקים מפעל נעליים משלו[8].
תוכנית המיקום החדש של הקיבוץ נעשתה על ידי האדריכל שמואל ביקלס, אשר תכנן בו גם את מבני הציבור המרכזיים: חדר האוכל ובית התרבות ע"ש בנדורי.
חברי קיבוץ ידועים
- פרופ' זאב הדרי
- המשורר נתן יונתן, כותב השיר הידוע על "האיש ההוא"
- בני מרשק, פוליטרוק (קצין חינוך) הפלמ"ח
- ישראל חצקביץ'
- אורי ליפשיץ
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- האתר של קיבוץ גבעת השלושה
- גבעת השלושה - באתר המועצה האזורית דרום השרון
- גבעת השלושה - קיבוץ - באתר תנועת העבודה הישראלית
- מיכאל יעקובסון על מבנה חדר האוכל הנטוש
- כתבת טלוויזיה על ההרס במבנה חדר האוכל המיועד לשימור
- נועם דביר, בטעם רע: פתח תקוה הפנתה עורף לפיסת היסטוריה אדריכלית, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
- "מתפללים לגורלו של חדר האוכל", קשת רוזנבלום, הארץ, 28 בפברואר 2013
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מ. מייזלס, הקבוץ המאוחד בסכנת פילוג, מעריב, 9 בנובמבר 1950
- ^ גבעת השלושה בחרה ועדה לחלוקת שטחיה לשתי נקודות, דבר, 12 בנובמבר 1950
- ^ פרשת אשדות יעקב וגבעת השלושה, דבר, 1 בפברואר 1951
המשך
האמנם ייבצר לגול אבן מעל פי הבאר, על המשמר, 20 במאי 1951 - ^ מרדכי אורן, פ. לבון גילה את האמת, על המשמר, 11 ביוני 1951
- ^ גבעת השלושה מתחלקת, מעריב, 27 במרץ 1952
- ^ מפעלי הנעליים התבססו בשוק, דבר, 29 ביולי 1964
בית התרבות ע"ש בנדורי (כיום נטוש) בתכנון האדריכל שמואל ביקלס בלב הקיבוץ, נובמבר 2006
חדר האוכל המיועד לשימור באתר קיבוץ גבעת השלושה במצבו כיום, ינואר 2013
מגדל המים בקיבוץ
הגבעה בפתח תקווה ממנה נגזר שמו של קיבוץ גבעת השלושה. בראש הגבעה ניצב מבנה חדר האוכל ושלט הסבר של המועצה לשימור אתרים.
| ||||||||||||||
