תנווין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנווין (ـٌ ـٍ ـً)
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
סימנים נוספים
ء ال
אותיות חיצוניות
ژ ڨ
תשכיל
ـَ ـِ ـُ ـًا ـٍ ـٌ
ـْ ـّ ـٰ آ ٱ

תַנְוִּיןערבית: تَنوِين) הוא אחד מסימני התשכיל. הוא מסומן על ידי הכפלה של אחד הסימנים (פתחה, כסרה או דמה) ומסמן שצריך להוסיף נון לאחר התנועה. הוא מסומן רק בסופי מילים ולרוב מעל אליף או תא מרבוטה.

בערבית

ספרותית

כאשר כותבים בערבית ספרותית עם תשכיל, ישנן שלוש וריאציות לתנווין: פתחתן (פתחה כפולה) ـً, כסרתן (כסרה כפולה) ـٍ ודמתן (דמה כפולה) ـٌ, המבוטאות כ-/an/‏ ,/in/ ו-/un/, בהתאמה. התנווין יבוא רק בסופי מילים, בדרך כלל בתצורת اً (על גבי אליף), ةً (על גבי תא מרבוטה) או ءً (על גבי המזה).

פתחתן
כסרתן
דמתן

מדוברת

בערבית מדוברת, התנווין קיים רק במילים וביטויים השאולים מהערבית הספרותית, (בעיקר הפתחתן).

דוגמאות בערבית
סֵמֶל
תַעתִיק /un-/ /in-/ /an-/
דוגמה על המילה بيت (בית)   بيتٌ بيتٍ بيتً
תעתיק בֵּיְתֻנְ בֵּיְתִנְ בֵּיְתַנְ

כתב ערבי סיני

כתב ערבי סיני הוא כתב פרסו-ערבי שאומץ לכתיבה של שפות סיניות כמו מנדרינית (במיוחד הניבים באזור לנין, זונגיואן ומנצ'וריה) או בדונגאן. מערכת כתיבה זו ייחודית (בהשוואה למערכות כתיבה אחרות המבוססות על ערבית) בכך שכל התנועות, ארוכות וקצרות, מסומנות במפורש בכל עת בסימני תשכיל (לא אבג'ד). בכתב זה, נעשה שימוש נרחב בשלושת וריאציות התנווין לייצוג צליל /-n/, ולפעמים גם לייצוג צליל /ng-/.


דוגמאות בכתב ערבי סיני
סימן ـًا ـٌ ـٍ ْـٍ
תנועה /-an/ /-un/ /-en/ /-eng/
דוגמה בכתב ערבי סיני بًا جٌ مٍ مٍْ
בכתב סיני
בפין-יין bàn zhǔn mén méng

באכדית

תנווין היה בשימוש באכדית לסימון זוגיות (עד שהיא נכחדה בתקופה הבבלית העתיקה).

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0