פתחה (תשכיל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סימן הפתחה

פַתְחַה (בערבית: الفَتْحَة או الفَتْح) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית. הגייתהּ דומה להגיית הפתח בעברית.

הגייה

פתחה מציינת תנועה פתוחה לא מעוגלת, /a/, קצרה, בדומה לפתח העברי. היא מסומנת כקו אלכסוני קצר מעל האות. הפירוש המילולי של המילה "פתחה" הוא "לפתוח". האות המאריכה של הפתחה היא אליף (ﺍ), ובהופעתה גורמת לביטוי /aː/. כאשר מתעתקים מערבית נהוג להחליף פתחה בפתח, וכאשר היא מלווית באליף - בפתח שלאחריו א.

לאחר פתחה יכולות להופיע גם האותיות המאריכות של התנועות האחרות, יא (ﻱ) וואו (ﻭ), כדי ליצור את הדיפתונגים /ai/ ו-/au/, בהתאמה. בניבים הרבים מתרחשת במקרים רבים מונופתונגיזציה של תנועות אלה לכדי /eː/ ו-/oː/, בהתאמה. את צליל ה/eː/ עשויים לסמן גם בפַתְחַה מקלובה, דהיינו בתמונת המראה של הפַתְחַה.

בפרסית

בפרסית, הפתחה נקראת ברדה והיא מבוטאת /æ /, והגייה זו שונה מהגיית התנועה בערבית ספרותית, אך דומה להגייתה בכמה ניבים ערבים.

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0