תנועת האטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנועת האטה מקדמת שינוי תרבותי שמבקש להביא להאטה בקצב החיים בעולם המערבי. תחילתה של תנועת ההאטה במחאה של הסופר קרלו פרטיני נגד פתיחת סניף מקדונלד'ס בפיאצה די ספניה ברומא ב-1986. אירוע זה הוביל להקמת תנועת מזון איטי. ההתרחבות של תנועת המזון האיטי לתחומי חיים נוספים צברה תאוצה עם השנים והביאה להתנהלות איטית יותר בהיבטים שונים של החיים כגון עבודה, צריכה, הרחבת הפנאי ועוד. תנועת ההאטה משיקה בחלק מרעיונותיה לתנועות הסביבתיות.

לתנועה האיטית אין מבנה ריכוזי והיא אינה מנוהלת על ידי ארגון אחד. מאפיין בולט של תנועת האיטיות הוא שהרעיונות המרכזים מועברים על ידי יחידים שמהווים את הקהילה הגלובלית המתרחבת של התנועה. הפופולריות של התנועה גדלה במידה ניכרת בעקבות תנועת המזון האיטי והתפתחותן של ערים איטיות (Cittaslow) באירופה ועם התפשטות הרעיון לאוסטרליה וליפן.

תפיסת עולם

תנועת ההאטה יוצאת נגד האובססיביות של העולם המערבי להישגיות, רווחים ומיצוי הזמן ומעלה שאלה עקרונית בנוגע לצורה הטובה ביותר לשימוש בזמן. איטיות ומהירות הן תכונות פיזיולוגיות, אולם, הן קבלו גם משמעותיות ערכיות: עובד מהיר נחשב כמי, שבדרך כלל מספיק יותר בפחות זמן ומשיג את העובד האחר או המתחרה. על כן, לעיתים קרובות, עובד איטי נשפט כמי שהשיג פחות. הרבה ומהר הם תיאורים מוערכים וחיוביים בתפיסה כלכלית המבוססת צמיחה ונתפסות על ידי הרוב כתכונות חיוביות ורצויות[1].

תנועת ההאטה אינה קוראת לחזרה אחורה, לצורת חיים פשוטה ללא טכנולוגיה, אלא לשילוב פרקטיקות של חיים איטיים כמו חלוקת משאב הזמן ומשאבים אחרים באמצעות תשומת לב ושיקול דעת לפרט, לחברה ולסביבה[2]. כך, בישול, ארוחה משותפת וגידול ירקות ופירות מחליפים קנייה של מזון מוכן ואכילה תוך כדי עבודה או תנועה. בנוסף, יש העדפה לרכישה של תצרוכת מקומית על פני קנייה של מוצרים מיובאים; רכיבה על אופניים, הליכה במקום נהיגה והשקעה של זמן בלמידה, בילוי ופעילות לרווחת הפרט[2][3].

הפילוסוף הנורווגי, גוטורם פלויסטאד (Guttorm Fløistad), המצוטט במקומות שונים, מסביר שהאטה היא חלק מאנושיות[4]:

הדבר היחיד שהוא וודאי הוא שהכל משתנה. קצב השינוי מתגבר. אם אתה רוצה להיות חלק, כדאי לך להאיץ. זה המסר של היום. עם זאת, כדאי להזכיר לכולם שהצרכים הבסיסיים שלנו לעולם לא ישתנו. הצורך להראות ולהרגיש מוערכים! הצורך להשתייך. הצורך בקרבה ובטיפוח, ובמעט אהבה! דברים אלה קורים רק באמצעות איטיות ביחסי אנוש. כדי לשלוט בשינויים, אנחנו צריכים לשקם את [ההתנהלות] האיטית, הרפלקסיה ותחושת הביחד. שם נמצא השינוי האמיתי

Botta, M. (2016). Evolution of the slow living concept within the models of sustainable communities. Futures, 80, 3–16.

התפתחות תנועת האטה

החילזון הסמל של תנועת האטה

תנועת ההאטה נולדה באיטליה בשנות השמונים של המאה הקודמת כמחאה להתפשטות מסעדות המזון המהיר באיטליה. ב-1989 נכתב המניפסט של תנועת המזון האיטי הבינלאומית[5]. תנועת המזון האיטי מתנגדת לגלובליזציה ומעלה את החששות של קהילות שונות ברחבי העולם, שכניסתו של אוכל מתועש ואחיד פוגע ואף מחסל מסורות מקומיות של גידולים, זנים, מאכלים וטעמים. המטרה הראשונית של תנועת המזון האיטי הייתה להגן על מסורות אזוריות, על הנאה גסטרונומית ועל קצב חיים איטי[2][6]. בעקבות תנועת המזון האיטי התרחבה הפעילות של תנועת האטה לתחומים נוספים: ערים איטיות, כסף איטי, עיצוב איטי ועוד.

קרל אונורה, עיתנואי קנדי, כתב בשנת 2004 את הספר בשבח האיטיות (In Praise of Slow). בספר בוחן אונרה את החיים בעידן המהירות ומציעה פתרונות להורדת קצב בכל תחומי החיים. הספר מתחקה אחר התפתחות תפיסת המהירות והיעילות מהמהפכה התעשייתית ועד ימינו. אונורה מראה בספרו כי ההאטה תגרום לשיפור בבריאות, באיכות החיים, ביחסים בינאישיים, בעולם העבודה ועוד. אונורה טבע את המונח "תנועת האטה"[7]. ה"פייננשל טיימס אמר שהספר, בשבח האיטיות, הוא לתנועה איטית מה שהקפיטל הוא קומוניזם"[8]. אונורה מתאר את הפילוסופיה של תנועת האיטיות כך[9]:

"זו מהפכה תרבותית נגד הרעיון שהמהיר יותר הוא תמיד הטוב יותר. הפילוסופיה האיטית אינה מכוונת שהפעילות תהייה בקצב של חילזון, אלא לנסות לעשות כל דבר בקצב הנכון [לו]. להתענג על השעות והדקות במקום רק לספור אותן. לעשות הכל, בדרך הטובה ביותר במקום [בדרך] הכי מהירה שאפשר. איכות על פני כמות בכל דבר, החל מעבודה ועד אוכל והורות ".

Rebuilding Sustainable Communities with Vulnerable Populations After the Cameras Have Gone: A Worldwide Study

צרכנות איטית

צרכנות איטית מציעה דרך חדשה לקנות ולמכור, באמצעות תכנון מחדש של חנות כולה, מן סוג השירותים המוצעים, קשרי הלקוחות, דאגה לסביבה פיזית, תמיכה בסחר הוגן. צרכנות איטית שואפת לשנות את הדינמיקה הנוכחית של הצריכה, לקדם מודעות הצרכן לרכישה נדרשת על פני רכישה פסיכולוגית. צרכנות איטית מעודדת תיקון של מוצרים על פני רכישת חדשים, העברת מוצרים שאין בהם שימוש וכן קנייה של מוצרים יד שנייה[10].

מזון איטי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מזון איטי

תנועת מזון איטי מבקשת לשמר תרבות קולינרית מקומית ולעשות שימוש נרחב במזון מן הצומח, בזרעים, בבשר מחיות משק ובגינון מסורתי המתאים לבית הגידול המקומי במטרה לחזק ולשמר מטבחים מקומיים ואזוריים. בנוסף לאכילת מזון מקומי התנועה מעודדת אכילה משותפת סביב שולחן[11][2].

ערים איטיות

ערים איטיות (אנ') היא אסטרטגיית תכנון עירונית, אשר מתעדפת דרך חיים איטית על הדרישות של מהר יותר, זול יותר ונוח יותר. היא קשורה לקיימות, חוסן, תרבות, אופי השכונה ואיכות החיים. חלק גדול של שטח העיר משמש בדרך כלל עבור כבישים, כבישים וחניה. אסטרטגיות עיר איטיות מכוונות בדרך כלל להקצות חלק מהשטח למטרות ידידותיות יותר לקהילה, לתרבות, לבריאות ולסביבה, כגון שטחים ירוקים ואזורי הולכי רגל[12][13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Katarzyna Olga Beilin, [ecozona.eu/article/download/908/1244 Alternative Economies for the Anthropocene: Change, Happiness and Future Scenarios] (עמ' 149-164), ECOZONE, ‏2016
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Wendy Parkins, Out of Time: Fast Subjects and Slow Living, Time & Society 13, 2004-9, עמ' 363–382 doi: 10.1177/0961463X04045662
  3. ^ עמית נויפלד, חלק ראשון: הבעיה עם המהירות, היסטוריה של מהירות, ישראל: slow, 2018
  4. ^ Marta Botta, Evolution of the slow living concept within the models of sustainable communities, Futures 80, 2016-06, עמ' 3–16 doi: 10.1016/j.futures.2015.12.004
  5. ^ SLOW FOOD MANIFESTO: INTERNATIONAL MOVEMENT FOR THE DEFENSE OF AND THE RIGHT TO PLEASURE
  6. ^ עמית נויפלד, מזון, ההיסטוריה של המהירות, ישראל: slow, 2018
  7. ^ Author: wendikae, Cultural Vision: What is the Slow Movement?, Rethinking Prosperity, ‏2014-09-23 (ב־American English)
  8. ^ לוצ ' יה, ון דר פוסט (27 בינואר 2010)
  9. ^ Adenrele A. Awotona, Rebuilding sustainable communities with vulnerable populations after the cameras have gone : a worldwide study, Newcastle upon Tyne: Cambridge Scholars Pub, 2012, עמ' 227
  10. ^ Maria Paula Saba dos Reis & Brigitte Wolf, [https://www.academia.edu/859881/Slow_shopping_-_Creating_meaningful_experiences_and_relationships Slow shopping Creating meaningful experiences and relationships], עמ' 1259 – 1267
  11. ^ עמליה אשד, מזון איטי: התשובה הבריאה לפאסט פוד, באתר ynet, ‏2004-11-17
  12. ^ Parkins, Wendy., Slow living, Oxford: Berg, 2006, עמ' 78
  13. ^ Zanna McKay, Big City Living May Help You Slow Down, Stress Less, and Be Happy. Really!, yes!, Apr 17, 2015
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0