תנועת חמשת הכוכבים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנועת חמשת הכוכבים
Movimento 5 Stelle
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
מייסד בפה גרילו, ג'אנרוברטו קזאלג'ו
מנהיגים לואיג'י די מאיו
תאריך ייסוד 2009
אידאולוגיות פופוליזם
דמוקרטיה ישירה
אירוסקפטיות
אנטי-הגירה
סביבתנות
מטה רומא, איטליה
מיקום במפה הפוליטית מרכז
צבעים רשמיים צהוב ולבן
www.movimento5stelle.it

תנועת חמשת הכוכביםאיטלקית: Movimento 5 Stelle) היא מפלגה פוליטית באיטליה שהוקמה ב-4 באוקטובר 2009 על ידי בפה גרילו, קומיקאי ובלוגר ידוע, ואסטרטג התקשורת ג'אנרוברטו קזאלג'ו.[1][2] לאחר מותו של קזאלג'ו באפריל 2016, הונהגה המפלגה על ידי גרילו[3] ודירקטוריון של חמישה חברי פרלמנט, וזאת עד אוקטובר 2016,[4] אז התגלו מספר שערוריות וסקנדלים,[5] וגרילו הכריז על ביטול הדירקטוריון והכתיר את עצמו ל"מנהיג הפוליטי" של התנועה.[6]

התנועה נחשבת פופוליסטית,[7][8][9][10] אנטי-ממסדית,[7][11][12][13] סביבתנית, אנטי-גלובליזציה ואירוסקפטית[14][15]. גרילו עצמו התייחס בעבר באופן פרובוקטיבי לתנועה וכינה אותה "פופליסטית".[16] חבריה מדגישים כי תנועת חמשת הכוכבים אינה מפלגה אלא "תנועה", ועל כן היא אינה יכולה להימצא בחלוקה הפוליטית המסורתית לשמאל-ימין. "חמשת הכוכבים" מתייחסים ל-5 סוגיות מפתח עבור המפלגה: מי שתייה, תחבורה בת קיימא, פיתוח בר-קיימא, זכות הגישה לאינטרנט (אנ'), ואיכות הסביבה. הנושאים העיקריים בתוכנית חזון התנועה:

  • אנרגיה - מעבר לאנרגיה חופשית/ירוקה, שימוש באנרגיה מתחדשת.
  • חופש המידע - גישה חופשית באינטרנט וביטול קשרים ממשלתיים/תאגידים לערוצי תקשורת.
  • כלכלה - הפרטת המערכת הבנקאית וביטול מונופולים דה פקטו.
  • תחבורה - חיזוק והוזלת רשת התחבורה הציבורית.
  • בריאות - איסור על תמריצים כלכליים לרופאים על מכירת תרופות.
  • חינוך - ביטול הדרגתי של ספרי לימוד מודפסים ונגישות לפורמט דיגיטלי שלהם.

המפלגה גם תומכת בדמוקרטיה אלקטרונית, דמוקרטיה ישירה,[17] העיקרון של "פוליטיקה באפס-עלות",[18][19] ואי-אלימות.[20] בתחום מדיניות החוץ, בתנועת חמשת הכוכבים גינו התערבויות צבאיות של המערב במזרח התיכון הגדול (אפגניסטן, עיראק,[21] לוב), כמו גם כל רעיון של התערבות אמריקאית בסוריה.[22]

בבחירות הכלליות באיטליה בשנת 2013 זכתה התנועה במקום הראשון במספר הקולות לבית הנבחרים,[23]  אבל השיגה רק 109 צירים מתוך 630 בשל שיטת הבחירות אשר מעדיפה מפלגות הפועלות בתוך הקואליציה.[24] בפרלמנט האירופי התנועה היא חלק מקבוצות אירופה של חופש ודמוקרטיה ישירה (EFDD), יחד עם מפלגת העצמאות הבריטית. ב-2016 נבחרה וירג'יניה ראג'י מתנועת חמשת הכוכבים לאישה הראשונה בראשות עיריית רומא.[25]

בבחירות 2018 סיימה שוב במקום הראשון לאחר שגרפה למעלה מ-30% מהקולות[26]. לאחר הבחירות הקימה קואליציה יחד עם מפלגת הליגה הצפונית ודי מאיו מונה לתפקיד השר לפיתוח כלכלי וכן לתפקיד המשנה לראש הממשלה, במשותף עם מתאו סלביני.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תנועת חמשת הכוכבים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "NOTIZIE IN DUE MINUTI". Corriere della Sera. 5 באוקטובר 2009. p. 64. נבדק ב-27 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "המפלגה שהוקמה על ידי קומיקאי עם בלוג - ורוצה להפוך את איטליה". nana 10 - חדשות. נבדק ב-2017-11-28.
  3. ^ "המפלגה שהוקמה על ידי קומיקאי עם בלוג - ורוצה להפוך את איטליה". nana 10 - חדשות. נבדק ב-2017-11-28.
  4. ^ This party structure has no official name, but was quickly nicknamed Direttorio ("Directorate") by the Italian press.
  5. ^ Luigi Di Maio, la mail che lo incastra.
  6. ^ Svolta di Grillo: «Sono il capo politico»
  7. ^ 7.0 7.1 Donatella M. Viola (2015). "Italy". In Donatella M. Viola (ed.). Routledge Handbook of European Elections. Routledge. p. 113. ISBN 978-1-317-50363-7.
  8. ^ Alec Charles (2013). Media/Democracy: A Comparative Study. Cambridge Scholars Publishing. p. 77. ISBN 978-1-4438-5008-7.
  9. ^ John Foot (2014). Modern Italy. Palgrave Macmillan. pp. 223–226. ISBN 978-1-137-04192-0.
  10. ^ Emilie van Haute; Anika Gauja (2015). Party Members and Activists. Routledge. p. 18. ISBN 978-1-317-52432-8.
  11. ^ Walter Kickert; Tiina Randma-Liiv (2015). Europe Managing the Crisis: The Politics of Fiscal Consolidation. Routledge. p. 263. ISBN 978-1-317-52570-7.
  12. ^ Mackenzie, James (2014-11-29). "'Tired' Grillo overhauls leadership of Italy's 5-Star Movement". נבדק ב-2015-05-14.
  13. ^ Lord John Eatwell; Mr Pascal Petit; Professor Terry McKinley (2014). Challenges for Europe in the World, 2030. Ashgate Publishing, Ltd. p. 313. ISBN 978-1-4724-1925-5.
  14. ^ Professor Davide Torsello (2013). The New Environmentalism?: Civil Society and Corruption in the Enlarged EU. Ashgate Publishing, Ltd. p. 130. ISBN 978-1-4094-9511-6.
  15. ^ Tom Lansford (2013). Political Handbook of the World 2013. SAGE Publications. p. 716. ISBN 978-1-4522-5825-6.
  16. ^ "Grillo, confessione a eletti M5S: 'Finzione politica l'impeachment di Napolitano'". Il Fatto Quotidiano. נבדק ב-2015-05-14.
  17. ^ "Beppe Grillo's Blog". Beppegrillo.it. נבדק ב-2013-06-18.
  18. ^ "Zero-Cost Politics". Beppegrillo.it. נבדק ב-2014-06-25.
  19. ^ Redazione La Fucina (2013-11-20). "La denuncia di Latouche: "Vogliono delegittimare Grillo e il M5S"". Lafucina.it. נבדק ב-2014-06-25.
  20. ^ "Grillo, il Movimento 5 stelle, e la Nonviolenza". Pressenza.com. נבדק ב-2014-06-25.
  21. ^ "Processo per l'Iraq". Beppegrillo.it. 2010-08-18. נבדק ב-2014-06-25.
  22. ^ "La Siria e "l'ora delle decisioni"". Beppegrillo.it. 2013-08-27. נבדק ב-2014-06-25.
  23. ^ "Risultato elezioni 2013: con i voti degli italiani all'estero il Pd è il primo partito alla Camera". huffingtonpost.it. 2013-03-21. נבדק ב-2015-06-08.
  24. ^ Ministero dell'Interno - Scrutini Camera: Italia
  25. ^ Rosie Scamell (20 ביוני 2016). "Anti-establishment candidates elected to lead Rome and Turin". The Guardian. נבדק ב-20 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Ynet, מפלגת חמשת הכוכבים האיטלקית זכתה בכ-30% מהמושבים בפרלמנט, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2018ֿ
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0