תסמונת האנטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.

הפאראן גופרתי

תסמונת האנטראנגלית: Hunter syndrome או mucopolysaccharidosis type II) היא תסמונת גנטית נדירה השייכת לקבוצת מחלות האגירה הליזוזומליות. התסמונת נגרמת עקב פגם באנזים בשם iduronate-2-sulfatase אשר המחסור בו מתבטא בחוסר יכולת פירוק מולקולות גליקוזאמינוגליקן כגון הפאראן גופרתי. כתוצאה מכך, מולקולות מסוג זה נערמות ברקמות הגוף ואינן מפורקות, דבר הגורם לסיבוכים רבים.

תסמינים

ישנו ספקטרום רחב של סימפטומים ולא כל האנשים החולים בתסמונת האנטר מושפעים ממנה באותו האופן. בדרך כלל תסמיני הסינדרום אינם מופיעים בלידה וניתן לשים לב אליהם רק בסביבות גיל שנה.[1] בדרך כלל, הסימפטומים הראשונים יכללו היווצרות בקע, דלקת האוזן החיצונית, והצטננות. ככל שהאגירה של מולקולות הסוכר סביב תאי הגוף מתמשכת, הסימפטומים הופכים ליותר נראים לעין. מאפייני פנים ייחודים לילדים שלוקים בתסמונת כוללים מצח מובלט, גשר אף שטוח ולשון גדולה יחסית. חלק מהחולים יכולים להיות בעלי בטן מוגדלת ומבנה ראש גדול מן הרגיל. במקרים חמורים של התסמונת, האבחנה תתבצע בדרך כלל בין גיל 18 ל36 חודשים. במקרים קלים יותר, ניתן יהיה לאבחן את התסמונת בין גיל 4 ל8 שנים.[2]

ההצטברות המתמשכת של מולקולות הרב סוכר עלולה להוביל לפגיעה במספר מערכות איברים. לאחר גיל 18 חודשים, חולים עלולים לסבול מפגיעה התפתחותית ואיבוד כישורים.[3] התעבות מסתמי הלב וקירות הלב עלולים להוביל לירידה משמעותית בפעילות הלבבית. קירות נתיבי האוויר עלולים גם כן להתעבות, דבר היכול לגרור לקושי בנשימה ומחלות הקשורות למערכת הנשימה. הכבד והטחול גדלים עם הזמן, דבר המגדיל את חלל הבטן ועלול להחמיר את גודל הבקעים. המפרקים המשמעותיים בגוף מושפעים מהמחלה הגורמת לנוקשות ולהגבלת הגמישות המפרקית. הפחתת התנועתיות במפרקי אצבעות כף היד ובמפרק האגודל מגבילה את היכולת להרמת חפצים קטנים ועלולה להתפתח לתסמונת מנהרת שורש כף היד. בעיות נוספות הקשורות לשלד עלולות להפריע לגדילה, להגביל את התנועה ולגרום לכאבים.[1] הצטברות המולקולות במוח עלולה לגרום להתפתחות מאוחרת ועלולה להידרדר לפיגור שכלי.

גנטיקה

גנטיקה של סינדרום האנטר

תסמונת האנטר נמצאת בתאחיזה לכרומוזום X ולכן תופיע בתדירויות גבוהות יותר בגברים. גן הIDS נמצא על כרומוזום X ותפקידו לקודד לאנזים בשם iduronate-2-sulfatase האחראי לפירוק מולקולות סוכריות פולימריות כגון גליקוזאמינוגליקן.[4] מכיוון שגברים בעלי כרומוזום X אחד, המחלה תבוא לידי ביטוי עבור אלל פגום אחד. המחלה מופיעה כמעט בלעדית בזכרים בתדירות של 1:120,000 לידות זכרים.[5] נשים בעלות שני כרומוזומיי X ולכן גם אם אלל בכרומוזום אחד אינו תקין, רוב הסיכויים שהאלל השני תקין ויפצה על התפקוד הפגום של הראשון. במקרה מסוג זה, האישה אינה חולה במחלה אך מסוגלת להעבירה לצאצאיה ועל כן נחשבת נשאית מחלה. על מנת שאישה תהיה חולה במחלה, שני האללים צריכים להיות בעלי פגם גנטי. אולם, במקרים נדירים יותר הנקראים השתקה של כרומוזום X, אישה עלולה ללקות במחלה עם אלל אחד פגום בלבד.

מניעה וטיפול

משום שקיימת שונות במחלה בין אדם לאדם, אופן הטיפול במחלה מכוון ספציפית לחולה בה. בעבר, רוב ההתערבויות לא טיפלו במחלה עצמה או מנעו את הירידה בתפקוד אלא הפחיתו את הסימפטומים והסיבוכים האפשריים של המחלה. אך עם התקדמות הטכנולוגיה, פותחו מספר טיפולים רפואיים שיכולים לשנות את מהלך המחלה ולמתן את התקדמותה.[1]

  1. השתלת מח עצם - במהלך התהליך, מוחלפים תאי מח העצם של החולה, בהם חסר האנזים, בתאים של התורם שיש לו את האנזים. בחולים אשר עברו השתלה מוצלחת, נצפו לעיתים קרובות שיפור שיפור בתפקוד הלבבי, עלייה בגמישות המפרקים, הפחתה בחסימת דרכי אויר, שיפור בשמיעה והפחתה בפיגור שכלי בשלבים ראשונים של המחלה, במיוחד בחולים צעירים. יחד עם יתרונות הטיפול, השימוש בו מוגבל משום שהוא אינו תורם למניעת הדרדרות קוגניטיבית אצל חולים מבוגרים יותר וכן התערבות מסוג זה כרוכה בסיבוכים נוספים לדוגמה דחיית שתל מח העצם.[1]
  2. מתן תחליף לאנזים - טיפול רפואי בו המטופל מקבל את האנזים שלא מתפקד בגופו, דרך עירוי. הטיפול אפקטיבי במיוחד אם מתבצע בשלבים מוקדמים של התפתחות המחלה ומקל על התסמינים, אך הוא אינו יכול למנוע אותם לחלוטין. על החולים לקבל עירוי מסוג זה פעם בשבוע ועלותו גבוהה מאוד, בין בין 100 אלף ל-400 אלף דולר בשנה.[6] עם זאת, התרופה אינה יכולה לחדור את מחסום הדם והמוח ולכן כנראה לא תוביל לשיפור קוגניטיבי אצל מטופלים עם הפרעות חמורות במערכת העצבים המרכזית. אינה יכולה לסייע במקרים של הפרעות נוירולוגיות חמורות.[7] בנוסף, תגובות אלרגיות עלולות להתפתח בעקבות החלפת האנזים, אמנם תופעות הלוואי עשויות להתמתן לאורך הזמן.[8]
  3. ריפוי גני - תהליך חדשני מאוד אשר נדרש עוד מחקר בו עד שיהיה ניתן להשתמש בו לצורך טיפול במחלה. תאורטית, במהלך הפרוצדורה, מתקנים את הDNA שמכיל את האלל הפגום על ידי החלפתו.

אבחנה

הבדיקה הראשונית להימצאות המחלה הינה בדיקת שתן שבודקת את ריכוז הגליקוזאמינוגליקן בדם. ערכים חריגים של מולקולות סוכר ספציפיות בשתן עלולות להצביע על אותה המחלה. תוצאות בדיקת השתן עלולות להיות בטווח הנורמה על אף שייתכן שהמטופל לוקה במחלה. אבחנה סופית של המחלה נעשית על ידי מדידת הפעילות האנזים בנסיוב, תאי דם לבנים ותאי סיב הנלקחים מביופסיה של העור. עבור מספר חולים עם תסמונת האנטר, אנליזת הגן הפגום יכולה לאמוד את החומרה הקלינית של המחלה. אם ידוע שהנשאות לגן נמצאת במשפחה, ניתן לבצע בדיקת מי שפיר בה ניתן לבדוק את פעילות האנזים. בנוסף, בדיקות DNA יכולות להצביע האם אדם נשא של המחלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • A phase II/III clinical study of enzyme replacement therapy with idursulfase in mucopolysaccharidosis II (Hunter syndrome)
  • The Defect in the Hunter Syndrome: Deficiency of Sulfoiduronate Sulfatase
  • Recognition and Diagnosis of Mucopolysaccharidosis II (Hunter Syndrome)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת האנטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Infomed - פורטל הרפואה של ישראל, [https://www.infomed.co.il/disease-1515/ תסמונת האנטר (Hunter Syndrome, mucopolysaccharidosis (MPS) Type II) ראשי]
  2. ^ J. Edmond Wraith, Maurizio Scarpa, Michael Beck, Olaf A. Bodamer, Mucopolysaccharidosis type II (Hunter syndrome): a clinical review and recommendations for treatment in the era of enzyme replacement therapy, European Journal of Pediatrics 167, 2008-03, עמ' 267–277 doi: 10.1007/s00431-007-0635-4
  3. ^ National Institute of Neurological Disorders and Stroke, Mucopolysaccharidoses Fact Sheet, ‏נובמבר 2017
  4. ^ Joseph Muenzer, James E Wraith, Michael Beck, Roberto Giugliani, A phase II/III clinical study of enzyme replacement therapy with idursulfase in mucopolysaccharidosis II (Hunter syndrome), Genetics in Medicine 8, 2006-08, עמ' 465–473 doi: 10.1097/01.gim.0000232477.37660.fb
  5. ^ פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב, מוטציות בתסמונת Hunter
  6. ^ ד"ר יונת אשחר, הנדסה גנטית: תיקונים מבפנים
  7. ^ J. Edmond Wraith, Maurizio Scarpa, Michael Beck, Olaf A. Bodamer, Mucopolysaccharidosis type II (Hunter syndrome): a clinical review and recommendations for treatment in the era of enzyme replacement therapy, European Journal of Pediatrics 167, 2008-03, עמ' 267–277 doi: 10.1007/s00431-007-0635-4
  8. ^ Mayo Foundation for Medical Education and Research (MFMER), Hunter syndrome diagnosis and treatment
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0