תסמונת המוליטית-אורמית
 | |
| שברי תאי דם אדומים כפי שניתן לראות בחולי תסמונת המוליטית–אורמית |
תסמונת המוליטית–אורמית (באנגלית: Hemolytic–uremic syndrome) היא קבוצה של הפרעות דם, המאופיינות בכמות כדוריות דם אדומות נמוכה, אי ספיקת כליות חריפה ומספר נמוך של טסיות נמוכות[1][2]. תסמינים ראשוניים כוללים בדרך כלל שלשול דמי, חום, הקאות וחולשה[1][3]. לאחר מכן מתרחשות בעיות בכליות וירידה בכמות טסיות הדם עם התקדמות השלשול[1]. בעוד שילדים נפגעים יותר, מבוגרים עשויים להיות בעלי תוצאות גרועות יותר[3]. סיבוכים עשויים לכלול בעיות נוירולוגיות ואי ספיקת לב[1]. רוב המקרים מתרחשים לאחר שלשול זיהומי עקב סוג ספציפי של E. coli הנקרא O157: H7[3]. סיבות אחרות כוללות Salmonella, Shigella, Streptococcus pneumoniae ותרופות מסוימות[1][3][2]. המנגנון הבסיסי כולל בדרך כלל ייצור של טוקסין השיגה (shiga toxin) על ידי החיידקים[1][3]. תסמונת המוליטית–אורמית שאינה טיפוסית ((באנגלית: Atypical hemolytic–uremic syndrome) נובעת לעיתים קרובות ממוטציה גנטית ומוצגת אחרת[1][3]. עם זאת, שניהם עלולים לגרום לדלקת רחבה ולקרישי דם מרובים בכלי דם קטנים, מצב המכונה מיקרואנגיופתיה תרומבוטית[4].
הטיפול כולל טיפול תומך ויכול לכלול דיאליזה, סטרואידים, עירויי דם או פלסמפרזיס[1][3]. כ-1.5 לכל 100,000 נפגעים בשנה ופחות מ-5% מהסובלים מהמצב מתים. מהיתר, עד 25% סובלים מבעיות בכליות מתמשכות. תסמונת המוליטית–אורמית הוגדרה לראשונה כתסמונת בשנת 1955[1][5][6]. המדינה עם השכיחות הגבוהה ביותר של תסמונת המוליטית–אורמית היא ארגנטינה והיא ממלאת תפקיד מפתח בחקר מצב זה[7][8][9][10]. בארצות הברית, ההיארעות הכוללת של תסמונת המוליטי –אורמית נאמדת ב-2.1 מקרים לכל 100,000 נפשות בשנה, עם שכיחות שיא בגילאי חצי שנה ועד ארבע שנים[11]. תסמונת המוליטית –אורמית וזיהומי E. coli הגורמים לה היו מקור לפרסום שלילי רב עבור ה- FDA, תעשיות הבשר ומסעדות המזון המהיר מאז שנות ה -90, במיוחד בזיהומים הקשורים למסעדות ג'ק-אין-דה-בוקס[11].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 Cody, EM; Dixon, BP (בפברואר 2019). "Hemolytic Uremic Syndrome". Pediatric Clinics of North America. 66 (1): 235–246. doi:10.1016/j.pcl.2018.09.011. PMID 30454746.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Salvadori, M; Bertoni, E (6 באוגוסט 2013). "Update on hemolytic uremic syndrome: Diagnostic and therapeutic recommendations". World Journal of Nephrology. 2 (3): 56–76. doi:10.5527/wjn.v2.i3.56. PMC 3832913. PMID 24255888.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 "Hemolytic uremic syndrome". Genetic and Rare Diseases Information Center (GARD) (באנגלית). נבדק ב-21 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Benz, K; Amann, K (2010). "Thrombotic microangiopathy: new insights". Current Opinion in Nephrology and Hypertension. 19 (3): 242–247. doi:10.1097/MNH.0b013e3283378f25. PMID 20186056. S2CID 25429151.
- ^ Noris, M; Remuzzi, G (2009). "Atypical hemolytic–uremic syndrome". N Engl J Med. 361 (17): 1676–1687. doi:10.1056/NEJMra0902814. PMID 19846853.
- ^ "Hemolytic–uremic syndrome: bilateral necrosis of the renal cortex in acute acquired hemolytic anemia". Schweiz Med Wochenschr (בגרמנית). 85 (38–39): 905–9. בספטמבר 1955. PMID 13274004.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Rivero, MA; Passucci, JA; Rodriguez, EM; Signorini, ML; Tarabla, HD; Parma, AE (2011). "Factors associated with sporadic verotoxigenic Escherichia coli infection in children with diarrhea from the Central Eastern Area of Argentina". Foodborne Pathogens and Disease. 8 (8): 901–6. doi:10.1089/fpd.2010.0800. PMID 21492023.
- ^ Rivas, M; Caletti, MG; Chinen, I; Refi, SM; Roldán, CD; Chillemi, G; Fiorilli, G; Bertolotti, A; Aguerre, L; Sosa Estani, S (2003). "Home-prepared hamburger and sporadic hemolytic uremic syndrome, Argentina". Emerging Infectious Diseases. 9 (9): 1184–6. doi:10.3201/eid0909.020563. PMC 3016759. PMID 14531383.
- ^ Rivero, MA; Padola, NL; Etcheverría, AI; Parma, AE (2004). "Enterohemorrhagic Escherichia coli and hemolytic–uremic syndrome in Argentina". Medicina. 64 (4): 352–6. PMID 15338982.
- ^ "What is HUS?" (PDF).
- ^ 11.0 11.1 "Hemolytic–uremic syndrome". Pediatr Rev. 22 (11): 365–9. בנובמבר 2001. doi:10.1542/pir.22-11-365. PMID 11691946.
{{cite journal}}: (עזרה)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
