תסמונת סטנדל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים מטעים, חסרה הגדרה מסויגת הכוללת את ההתייחסות המדעית לתופעה והוויכוח אודותיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים מטעים, חסרה הגדרה מסויגת הכוללת את ההתייחסות המדעית לתופעה והוויכוח אודותיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

תסמונת סטנדל או "תסמונת פירנצה" היא מצב פסיכוסומטי הכולל פעימות לב מהירות, עילפון, בלבול ואפילו הזיות, לכאורה המתרחשים כאשר אנשים נחשפים ליצירות אמנות, לחפצים או לתופעות של יופי רב.

היסטוריה

מקור השם

אנרי בייל, הסופר צרפתי המוכר בשם העט "סטנדל", היה סופר צעיר כאשר יצא עם פמלייתו של נפוליאון לראשונה בחייו בשנת 1800 לאיטליה. רבים מספריו הגדולים ביותר נכתבו באיטליה ועליה. באחד מביקוריו באיטליה בשנת 1817 תיאר סטנדל חוויה שלימים העניקה לתסמונת את שמה: בביקורו בבזיליקה של סנטה קרוצ'ה בפירנצה, תיאר הסופר הנרגש כיצד חש "תחושת אקסטזה" בעת שהתבונן ביצירות האומנות הפזורות בה. ביציאתו נפעם מהבזיליקה מתאר סטנדל באוטוביוגרפיה שלו כיצד חש דפיקות לב חזקות, קוצר נשימה, וסיפר כיצד חשש שהוא עומד ליפול מרגליו.

זיהוי והגדרה

התופעה לא אופיינה מבחינה מקצועית כתסמונת פסיכיאטרית עד 1979, אז פרסמה גרציאלה מגריני, פסיכיאטרית בבית החולים סנטה מריה נובה בפירנצה, תצפיות על 106 מבקרים שנזקקו לאשפוז חירום, חלקם במחלקה פסיכיאטרית, ואשר רובם הובאו באלונקה לבית החולים ישירות מן הגלריות והמוזיאונים של העיר. התסמינים שאפיינה כללו סחרחורות, דפיקות לב, הזיות, בלבול, אובדן זהות, ותשישות גופנית. את מסקנותיה פרסמה בספר בשם ״תסמונת סטנדל״, בו ניתחה את התופעה ואפיינה את התסמינים לפי ארץ מוצאם של המאובחנים.

תסמונת סטנדל מאופיינת באירוע של התקף חרדה. החוויות כוללות גם אירועי דיסוציאציה (תחושת ניתוק ממודעות מלאה לעצמי, לזמן או לנסיבות), תחושת בלבול ועד כדי הזיות, בעקבות חשיפה ליצירות אומנות. התסמונת נגרמת בדרך כלל לאחר חשיפה לכמות רבה של יצירות אומנות במקום אחד, שגורמת לאנשים מסוימים לחוויה עוצמתית כל כך, שיכולה להוביל לתופעה המתוארת ואף להשחתה של יצירות האומנות[1].

התסמונת מכונה לעיתים גם היפר-קולטורמיה (אומנותיות-יתר) או תסמונת פירנצה. בדרך כלל, תסמונת סטנדל היא תופעה שחולפת מעצמה. בחלק מהמקרים יש צורך בהתערבות תרופתית על מנת להקל על התסמינים. יחד עם זאת, לרוב לא נגרמים סיבוכים נפשיים חמורים ממנה ולא נדרשת התערבויות טיפולית קבועה פרט לתמיכה בעת האירוע עצמו. אף על פי שעבור חלק מהאנשים אין רקע פסיכיאטרי קודם, עבור אחרים קיים רקע של בעיות נפשיות, של הפרעת אישיות גבולית וכן כאלה שחוו כבר התקפים פסיכוטיים בעברם[2].

דיווח עדכני יותר על תסמונת סטנדל היה בשנת 2018, שם אורח בגלריית אופיצי בפירנצה קיבל התקף לב בעת שהתפעם מהיצירה "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי[3].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מירי פרקס, ‏מחלות הנפש המוזרות ביותר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 באוגוסט 2012‏
  2. ^ עידן גורן‏, נפלאות הגוף: תסמונת סטנדהאל - כשהנפש לא עומדת ביותר מדי יופי, באתר וואלה!‏, 6 במרץ 2016
  3. ^ Jones, Jonathan (2018-12-18). "Stendhal syndrome: can art really be so beautiful it makes you ill?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-05-09.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0