סינדרום ירושלים
ערך זה עוסק בהפרעה נפשית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סינדרום ירושלים (או תסמונת ירושלים) הוא סוג נדיר יחסית של הפרעה נפשית, בה אדם (לרוב תייר או צליין) הנמצא בירושלים משוכנע שיש לו כוחות על גבוהים ומשיחיים, שמוטלת עליו משימה משיחית, או שהוא התגלמותה של דמות מספרי הקודש. תופעה זו היא מקרה פרטי של מחשבת שווא ושל שגעון גדלות, המופיעות בדרך כלל במחלות פסיכוטיות (כגון סכיזופרניה פרנואידית), ומובילות לעיתים לצורך באשפוזו של הלוקה בה בבתי חולים לבריאות הנפש.
הלוקים בתסמונת זו הם, על פי רוב, אנשים שלקו בהפרעה נפשית פסיכוטית עוד קודם הגיעם לירושלים, וההגעה לעיר החמירה את מצבם באופן משמעותי. הלוקים מגיעים לירושלים לאחר מסע ארוך ברחבי העולם ובהגיעם אליה הם מתנהגים בככרות העיר ובאתרים המקודשים לדתות השונות כאילו יש להם כוחות אלוקיים ומשיחיים. התיאטרליות המאפיינת את התנהגותם מושכת את תשומת לב הסובבים. לעיתים הם מגיעים עד כדי התנהגויות קיצוניות המסכנות אותם או את סביבתם, ויש צורך לאשפזם בכפייה עד שיחלוף השלב המסוכן בהתנהגותם. בין אלו הסובלים מתסמונת זו נצפו עד כה חולים יהודים ולהבדיל נוצרים שהמפגש המיוחל עם המקומות המקודשים להם, כגון מקומות היסטוריים בהם שהה לפי הברית החדשה אותו האיש, מעורר את ההחרפה ההתנהגותית ואת התיאטרליות המאפיינת את התופעה.
חקר התופעה
תיאורים ראשונים של התסמונת ניתן למצוא כבר בספרות עולי הרגל מימי הביניים, כך למשל מופיע תיאור של התסמונת באוטוביוגרפיה של מרג'רי קמפ (אנ') - צליינית אנגלייה מהמאה ה-14 אשר כתביה נחשבים לאוטוביוגרפיה הראשונה בשפה האנגלית. היא מתארת כיצד הופיעו אצלה תחושות של שליחות משיחית בעת שהחלימה במולדתה מפסיכוזה שלאחר לידה, וכיצד מחשבות אלו הבשילו להתנהגות מוזרה ותיאטרלית בהגיעה בתום מסע רצוף תלאות למקומות הקדושים בירושלים. גם בספרות עולי הרגל והתיירים במאה ה-19 ניתן למצוא תיאורים רבים של הלוקים בתסמונת. אחדים מהכותבים, דוגמת התיירת אדה גודריץ' פריר (אנ') הקדישו לכך פרקים שלמים (דוגמת ספרה מ-1904).
הפסיכיאטר הראשון אשר הביא תיאורים קליניים של התופעה היה ד"ר היינץ הרמן, שהיה מנהל בית החולים הפסיכיאטרי היהודי הראשון - "עזרת-נשים", בחיבור מדעי שפרסם בשנת 1937. בשנות השבעים פרסם פרופ' ליאון פרס שעבד במוסד זה סידרה של מאמרים על "משיחים מאושפזים". החל משנת 1979 ועד תחילת שנות האלפיים מרבית התיירים שהזדקקו לאשפוז הופנו לבית החולים כפר שאול, שם נערכו מספר מחקרים בנושא, ובכלל זה גם בעניין ה"תסמונת". כיום תיירים הזקוקים לאשפוז מתקבלים בכל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בעיר. אולם, מקרים רבים כלל אינם מגיעים לאשפוז וניתן לזהותם עקב התנהגותם החריגה והדרמטית באזורי המקומות הקדושים ובבתי המלון במזרח ירושלים. אחדים מהם אף נוהגים להתראיין לרשתות טלוויזיה זרות כדי "להפיץ את דבר שליחותם".
אחד האירועים הידועים של סינדרום ירושלים במאה העשרים היה מקרהו של מייקל רוהאן, תייר אוסטרלי נוצרי אשר ניסה בשנת 1969 להצית את המסגדים בהר הבית. לדבריו מטרתו הייתה לשרוף את המסגדים משום שהדבר יאפשר ליהודים לבנות את בית המקדש, דבר שיביא גאולה לעולם. מעשהו עורר זעם ומהומות בכל רחבי העולם המוסלמי וגם מיקד את תשומת הלב של הפסיכיאטרים בתסמונת ירושלים.
ממצאים חדשים
המחקרים המודרניים מצביעים על כך שמרבית הלוקים בתסמונת הם בעלי רקע מוכח של הפרעות נפשיות משמעותיות עוד טרם הגיעם לירושלים. לרוב הם צעירים ממדינה מערבית, בעלי רקע דתי, חיים לבדם וביקרו בעיר לבדם. מרבית הלוקים בתסמונת אף היו בטיפולים נפשיים לפני שלקו בתסמונת. קיימים נתונים סותרים על מספר הלוקים בתסמונת שמאושפזים מדי שנה במרכז לבריאות הנפש ירושלים, והמספרים נעים בין 3–4 אנשים לבין 50 איש בשנה[1][2]. אלה הנזקקים לאשפוז מתאוששים בדרך כלל תוך זמן קצר ובסיוע טיפול תרופתי הולם. במידה שניתן לקיים עימם שיחות טיפוליות, מנסים להגיע איתם להבנה אודות השתלשלות האירועים שהוליכו לאשפוז. לרוב מומלץ להם לשוב למולדתם ולהמשיך טיפול בסביבתם הטבעית ובשפת אמם.
תסמונות דומות
בין התסמונות הקרויות על שם מקומות גאוגרפיים, ישנן עוד תסמונות הפורצות במהלך ביקור בהם, ולהן דמיון מוגבל לתסמונת ירושלים:
- תסמונת סטנדל (אנ'), על שם הסופר סטנדל, שנתקף בה בביקורו בפירנצה, מכונה גם תסמונת פירנצה. תסמונת זו מתפרצת במקומות שבהם ריכוז גדול של יצירות אמנות מרשימות. היא אינה כוללת שיגעון גדלות אלא רק חרדה עם ביטויים גופניים ותשישות מעודף גרייה, והיא דומה במידה מסוימת להתקף פאניקה.
- תסמונת פריז דומה לתסמונת פירנצה אך מופיעה כמעט רק אצל תיירים יפניים.
- תסמונת גן העדן מתחוללת באיים טרופיים. תיירים הלוקים בה מאמינים שהם בגן העדן. גם תסמונת גן עדן אינה כוללת שגעון גדלות וייתכן שהתפרצותה מושפעת גם משימוש בסמים פסיכואקטיביים[3].
בתרבות
- בפרק The Greatest Story Ever D'ohed מהסדרה המצוירת הסימפסונים, הומר מגיע עם משלחת לישראל וחולה בסינדרום ירושלים.
- אחד הספרים של הסופרת הישראלית דינה רובינה נושא אותו שם.
- ג'רוזלם (סרט) הוא סרט קולנוע משנת 2016 שבמרכז עלילתו עומדת התגשמות נבואות אחרית הימים בעיר במהלך יום כיפור וכוללת מתקפת זומבים ושדים ומלחמה בינם לבין צה"ל. בימים שלפני יום כיפור היו מספר אנשים שהזהירו מהרעה המתקרבת, אך התאשפזו בכפייה בגלל שהרשויות האמינו שהם לוקים בסינדרום.
- בספר 'הנורמלי האחרון' של רות קפלר מתוארת דמותו של צדוק, שאשתו משתייכת לקהילת נשות השאלים, הסובל מסינדרום ירושלים.
לקריאה נוספת
- אליעזר ויצטום ומשה קליאן, "ירושלים של קדושה ושיגעון, צליינים משיחים והוזים". אריה ניר הוצאה לאור, 2013
- אליעזר ויצטום ומשה קליאן, "תסמונת ירושלים", אריאל חוב' 102 - 103, אוגוסט 1994
- אליעזר ויצטום ומשה קליאן, "משתגעים על ירושלים", ארץ וטבע, גיליון 70, נובמבר - דצמבר 2000
- משה קליאן ואליעזר ויצטום, "חוזות והוזות", ארץ וטבע, גיליון 77, ינואר - פברואר 2002
- Witztum E., Kalian M., The "Jerusalem Syndrome" - Fantasy and Reality. Israel Journal of Psychiatry, Vol. 36,4, 1999
- Kalian M., Witztum E., Facing a Holy Space: Psychiatric hospitalization of tourists in Jerusalem. In: Kedar ZB, Werblowsky RJ Eds.: Sacred Space: Shrine, City, Land. MacMillan and The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1998
- Kalian M., Witztum E., Jerusalem Syndrome as reflected in the pilgrimage and biographies of four extraordinary women from the 14th century to the end of the 2nd Millenium. Mental Health, Religion and Culture, Vol.5, 2002
- Witztum E., Kalian M.,The Quest for redemption: Reality and Fantasy in the Mission to Jerusalem. In: Hare PA and Kressel GM Eds.: Israel as Center Stage. Bergin and Garvy, 2001
- (1991) ,Bar-El,Witztum,Kalian,Brom Comprehensive Psychiatry 32:234-244
- Bar-El, Kalian, Eisenberg & Shneider, Medicine and Law 1991,10(5
- Bar-el Y, Durst R, Katz G, Zislin J, Strauss Z, Knobler HY. (2000) Jerusalem syndrome. British Journal of Psychiatry, 176, 86-90.
- Kalian M, Witztum E. (2000) Comments on Jerusalem syndrome. British Journal of Psychiatry, 176, 492.
- Kalian M, Witztum E: (2000)Jerusalem Syndrome or paranoid schizophrenia? Psychiatric Services.
- Kalian M. Catinari S. Heresco-Levi U. Witztum E."Spiritual Starvation in a holy space – a form of Jerusalem Syndrome," Mental Health, Religion & Culture 11(2): 161-172, 2008.
- Van der Haven A., "The Holy Fool Still Speaks. The Jerusalem Syndrome as a Religious Subculture". In: Mayer T, Mourad SA Eds.: Jerusalem. Idea and Reality. Routledge, 2008, 103-122.
- Witztum E., Kalian M., "Overwhelmed by spirituality in Jerusalem" in '"Emotion in Motion"
Tourism, Affect and Transformation Edited by David Picard and Mike Robinson. Ashgate, UK. 2012
- Kalian M., Witztum E., "The Management of Pilgrims with Malevolent Behaviour in a Holy Space: A Study of Jerusalem Syndrome" in Lappkari M., Griffin K., Eds. "Pilgrimage and Tourism to Holy Cities, Ideological and Management Perspectives" CABI International, 2016, 100-113.
קישורים חיצוניים
- רון פלד, ירושלים משוגעים סביב לה, באתר ynet, 14 ביוני 2007
- נרי ליבנה, ירושלים, בטירוף שלנו, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
- אהוד שישון, עיר משוגעת: סינדרום ירושלים עדיין כאן, באתר nrg, 9 במרץ 2011
- כרמית ספיר-ויץ, עיר משגעת: למה ירושלים משגעת תיירים?, באתר nrg, 23 בפברואר 2014
- The Jerusalem Syndrome
- Chris Nashawaty, The Jerusalem Syndrome: Why Some Religious Tourists Believe They Are the Messiah, Wired, February 17, 2012
הערות שוליים
- ^ M. Kalian and E. Witztum ,Comments on Jerusalem syndrome, The British Journal of Psychiatry (2000) 176: 492
- ^ Christelle Evans and Jonathan Behar, Jerusalem syndrome, studentBMJ 2006;14:45-88
- ^ La sindrome di Stendhal, Graziella Magherini, 1989
