תסמונת עבודת המשמרות
תסמונת עבודת המשמרות (באנגלית: Shift Work Sleep Disorder או SWSD) היא הפרעה במחזור השינה המתבטאת בנדודי שינה וישנוניות יתר. ההפרעות משתנות ותלויות באופי העבודה, בזמני המשמרות ובמחזוריותן.
אבחנה
התסמינים הבולטים של תסמונת עבודת המשמרות הם נדודי שינה, ישנוניות יתר ושינה בשעות לא שגרתיות. ישנוניות מתבטאת ברצון לנמנם, בהירדמות לא רצונית, תגובות איטיות, רגזנות וירידה בתפקוד. תסמין נוסף הוא שעות שינה מועטות למרות מיטוב סביבת השינה. תסמין נוסף של תסמונת עבודת המשמרות, אשר נגרם משעות עבודה ארוכות הוא לאות. ברוב המקרים התסמונת חולפת עם מעבר לשגרת ערות-שינה סדירה. עם זאת, הגבול בין תגובה נורמלית לבין תגובה חמורה המאובחנת כהפרעה עדיין לא ברור.
סיבות
אינסומניה וישנוניות קשורות לחוסר ההלימה בין תבנית ערות-שינה לא סטנדרטית לבין השעון הביולוגי. כמו כן רעש, מחויבות חברתית וגורמים נוספים עלולים לפגום בניסיון לישון בשעות לא שגרתיות ולהכשילו. לבסוף, קיימים מקרים בהם הימנעות משינה מובילה לשינוי פתאומי במחזור השינה. לדוגמה: עובד לילה שביום עבודתו הראשון נשאר ער במשך 24 שעות מסיים את משמרתו בחסר שינה אקוטי.
מחקרים רבים הצביעו על הסיכון הבריאותי שבעבודת משמרות. לדוגמה, ב-2007 מחקר שביצעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן מיסודו של ארגון הבריאות העולמי, הצביע על קשר בין עבודת משמרות לתחלואה בסרטן. מחקרים אחרים דיווחו שלעובדי לילה סיכון גבוה ללקות במחלות לב והפרעות במערכת העיכול. היות שדיאגנוזה רשמית לתסמונת עבודת המשמרות לא בוצעה במחקרים אלה, לא ברור האם על קבוצת הסיכון נמנים עובדי משמרות שעונים על הגדרות תסמונת עבודת המשמרות או שכל עובדי המשמרות נמנים עם קבוצת הסיכון.
טיפול
תזמון מעגל השינה והערות
נמצא כי דחיית זמני המשמרת פעם בשבועיים קלה יותר להתמודדות מאשר הקדמתם. בתנאי מעבדה, נמצא כי דחייה הדרגתית של תחילת המשמרת בקצב של שעה בכל יום משמרת את ההלימה בין מהלך השינה למהלך הצירקדי האנדוגני, אולם פתרון זה איננו מעשי ברוב מקומות העבודה. מספר מומחים ממליצים על ימי מנוחה אחרי ליל עבודה אחד או שניים, אולם בתעשיות הכבדות המסורתיות עדיין נהוגים מחזורים של 5–7 משמרות לילה רצופות. קביעת שעות העבודה נסמכת לרוב על מקסום שעות הפנאי וחוקי ההעסקה ולא על התחשבות בשעון הביולוגי. עובדי לילה רבים נוהגים לנמנם בזמן ההפסקה. נמנום לפני תחילת המשמרת מומלץ, אבל נמנום ארוך מ20–30 דקות עלול להוביל לתחושת אי-יציבות שפוגעת בתפקוד. תנומה ארוכה עלולה לפגוע ברצף השינה הראשי של היום, לכן נמנום קצר, בין 10 דקות לחצי שעה, עדיף על תנומה ארוכה יותר. בענף התחבורה, בטיחות היא מהנושאים המרכזיים ולכן חוקים של שעות עבודה ומנוחה נועדו לאכוף זמני מנוחה בין משמרת נהיגה אחת לשנייה.
טיפול באור יום מלאכותי
תאורת אור יום מלאכותית נפוצה בצפון אמריקה ובאירופה להתמודדות ולטיפול בדיכאון בעונת החורף. חשיפה לאור מלאכותי פותחה כשיטה לשיפור הסתגלותם של עובדי לילה למעגל הצירקדי. קיימת חשיבות לתזמון החשיפה: כדי למקסם את העיכוב בשעון הפנימי יש להיחשף לאור המלאכותי בשעות הערב או בשעות הלילה המוקדמות ולהימנע מחשיפה לשמש בשעות היום. בסיום משמרת הלילה מומלץ לחבוש משקפיים בעלי עדשות כהות שחוסמות את אור היום כדי לשפר את ההסתגלות למעגל הערות. טיפול זה לא מומלץ לסובלים מרגישות לאור או לחולים במחלות של הקרנית.
טיפול במלטונין
מלטונין הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח בשעות הלילה. מלטונין משמש כטיפול להשראת שינה ובכך הוא מסייע להסתגלות לעבודה בשעות הלילה: נטילתו בזמן מעודדת את פעילות מנגנון השינה
תרופות שמעודדות ערנות
קפאין הוא הסם המעורר הנפוץ בעולם והוכח כמשפר ערנות בעבודת לילה. מודפיניל (משווק בישראל תחת השם פרוביג'יל) היא תרופה מעוררת שפותחה לטיפול בנרקולפסיה, ואושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (הFDA) ועל ידי משרד הבריאות הישראלי לטיפול בישנוניות יתר הנגרמת מעבודת משמרות.
תרופות שמעודדות שינה בשעות היום
שינה מספקת בשעות היום מהווה בעיה גדולה עבור עובדי לילה רבים. מתן תרופות היפנוטיות בבוקר עשוי להאריך את משך שנת היום. עם זאת, מספר מחקרים הראו שטיפול זה לא משפיע על ישנוניות בשעות לילה.
קישורים חיצוניים
- מידע באתר אוניברסיטת גיסן ומרבורג (בגרמנית)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
