תעודת מחלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעודת מחלה היא אישור שנותן רופא לאדם שנבדק על ידו ונמצא חולה. תעודת המחלה מציינת את התקופה שבה נמשכה המחלה או צפויה להימשך, ומשמשת את מקבל התעודה להנמקת היעדרותו מפעילות שהוא נדרש להיות נוכח בה, כגון עבודה או לימודים.

תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, מפרטות את הפרטים הנדרשים בתעודת מחלה, שאותה נדרש עובד להציג לשם קבלת דמי מחלה בתקופת מחלתו:

  • שם החולה ומספר זהותו;
  • התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה; ואם עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודה, התקופה המשוערת שבה לא היה מסוגל לעבודה;
  • שם הרופא ומענו;
  • תאריך הוצאת התעודה.

בתקנות המקוריות, שהותקנו בשנת 1976, נקבע שתעודת המחלה תכלול גם את אבחון המחלה,[1] אך בעקבות עתירה לבג"ץ[2] ובתמיכת ההסתדרות הרפואית בישראל[3] הושמט פרט זה בתיקון משנת 2015,[4] משום שיש בו פגיעה בפרטיות של החולה.[5] במצבים מסוימים יידרש העובד בכל זאת להציג תעודת מחלה הכוללת אבחון.[6] כך, למשל, קובע חוק עבודת נשים שעובדת רשאית להיעדר מעבודתה בתקופה שבה היא עוברת טיפולי פוריות, "אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר".[7]

דרך המלך במתן תעודת מחלה היא מפגש פנים אל פנים בין הרופא לחולה, שבו ניתנת תעודת מחלה לאחר בדיקה של החולה. לפעמים ניתנת תעודת מחלה לפי פנייה של החולה, בלי שהרופא ראה אותו. נוהל של משרד הבריאות בעניין זה קובע: "ככלל, רופא רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת תעודת מחלה למטופל שלא הגיע למרפאה. תעודת מחלה הניתנת ללא מפגש בין הרופא למטופל, תהיה לתקופת מחלה של עד 4 ימים למעט במצבים בהם ידוע על פי הפרטים ברשומת המטופל כי נדרשים עבורו ימי מחלה נוספים (למשל לאחר שעבר ניתוח)."[8]

ב-4 בפברואר 2020, בתחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הוציאה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות תעודת מחלה גורפת לכל מי שחלה עליו החובה לשהות בבידוד בית.[9] ביולי 2020 הורה בג"ץ על בטלותה של תעודת מחלה זו החל מ-30 בספטמבר, בנימוק שבידוד בית אינו מחלה ושתעודת המחלה הגורפת, איננה בגדר "תעודת מחלה" כהגדרתה בתקנות דמי מחלה.[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0