פתיחת התפריט הראשי

המכלול β

התפרצות נגיף הקורונה בישראל

Current event warning.svg ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך, והנתונים בו מתעדכנים מוויקיפדיה העברית. מומלץ לא לבצע עריכות מלבד סינון תוכן או תמונות שאינן הולמות.

התפרצות מגפת הקורונה בישראל
Corona virus warning in entrance to clinic in Lod.jpg
תאריך התחלה 21 בפברואר 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
במדינות או באזורים מדינת ישראל
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 11‏ [1]
מקרי הדבקה 3,035‏ [1]
הבריאו 79‏ [1]
קואורדינטות -

מגפת הקורונהנגיף ה-SARS-CoV-2), הגורמת למחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19) החלה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבמחוז חוביי בסין, ומשם התפשטה למדינות רבות ובהן ישראל, שבה התגלו חולים במחלה החל מפברואר 2020.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם משרד האוצר, שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ומשרד הביטחון, שנערך לשילוב צה"ל בטיפול באוכלוסייה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע תכופות באופן אישי על צעדי הממשלה ועל כללי ההתנהגות הנדרשים.

תוכן עניינים

רקע

בעקבות שפעת העופות נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת ארגון הבריאות העולמי להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה חלוקת עבודה בין קופות החולים, מד"א וכדומה.[2]

מערכת הבריאות הישראלית

  ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם מקרי החצבת והשפעת בישראל, מבקר המדינה יוסף שפירא החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.[3]

ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.[4][5]

נגיף הקורונה

  ערכים מורחבים – מחלת נגיף קורונה 2019, SARS-CoV-2

לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל- 14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר.[דרוש מקור] במהלך תקופת הדגירה, תוצאות הבדיקות הרפואיות של הנשאים יכולות להיות בתחילה שליליות.

מצב חירום

  ערכים מורחבים – מצב חירום (ישראל), משק לשעת חירום, רשות החירום הלאומית, העורף במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה

התפשטות הנגיף

מקרי COVID-19 בישראל  
     מקרי מוות        הבריאו        מקרי הדבקה

תאריך

מספר מקרים

2020-02-21
1(n.a.)
2020-02-22
1
2020-02-23
2(+100%)
2020-02-24
2
2020-02-25
2
2020-02-26
2
2020-02-27
3(+50%)
2020-02-28
7(+133%)
2020-02-29
7
2020-03-01
10(+43%)
2020-03-02
12(+20%)
2020-03-03
12
2020-03-04
15(+25%)
2020-03-05
17(+13%)
2020-03-06
21(+24%)
2020-03-07
25(+19%)
2020-03-08
39(+56%)
2020-03-09
50(+28%)
2020-03-10
70(+40%)
2020-03-11
82(+17%)
2020-03-12
109(+33%)
2020-03-13
143(+31%)
2020-03-14
193(+34%)
2020-03-15
213(+10%)
2020-03-16
298(+40%)
2020-03-17
337(+13%)
2020-03-18
433(+27%)
2020-03-19
677(+56%)
2020-03-20
705(+4%)
2020-03-21
883(+25%)
2020-03-22
1,071(+21%)
2020-03-23
1,442(+35%)
2020-03-24
1,930(+34%)
2020-03-25
2,369(+23%)
2020-03-26
2,693(+14%)
מקור: [6]
 
עובד ממוגן בניידת של מגן דוד אדום

ישראלים בחו"ל

בסוף חודש ינואר 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות בבידוד לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף.

ב-18 בפברואר 2020 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."[7][8]

ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום.

ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת צליינים דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף. משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס לבידוד בית.[9] ב-26 בפברואר נטען כי ייתכן והם נדבקו לאחר יציאתם מישראל, כיוון שלא נמצאו מקרי הדבקות באלה שבאו במגע ישיר עימם.

ב-23 בפברואר התגלה שאחד מהישראלים שחזרו מיפן לבידוד נושא את הנגיף, ב-28 בפברואר התגלה עוד מקרה בין החוזרים מיפן.

ב-3 במרץ 2020 שוחררו לביתם הישראלים ששהו בבידוד 14 יום לאחר שנסעו בספינת הנופש דיימונד פרינסס שהתפשט בה הנגיף.

הדבקות בישראל

ב-27 בפברואר 2020 התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו.[10] האדם, מנהל סניף תחפושות וצעצועים "הפיראט האדום" באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר.[11] באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.[12]

ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.[13]

ב-5 במרץ 2020 נודע כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בארץ כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף ונזקק להנשמה מלאכותית.[14] בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר.

ב-8 במרץ 2020 חלה עלייה משמעותית במספר החולים המאומתים, כשמשרד הבריאות הוסיף עוד 14 אנשים לרשימת החולים בנגיף.[15]

ב-13 במרץ סך החולים המאומתים הוא 143. צעיר החולים המדווחים הוא תינוק בן חצי שנה.[16][17]

ב-20 במרץ דווח כי המל"ל דורש הטלת הסגר מלא על שכונות במזרח ירושלים. מחלוקת התעוררה בין המל"ל לעיריית ירושלים לגבי החרגת צוותים רפואיים.

ב-20 במרץ 2020 דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, דייר "מגדל נופים" אשר נדבק מעובדת סוציאלית אשר לא הייתה מודעת להיותה נשאית.[18]

ב-24 במרץ דווח על מקרה מוות שני מהנגיף.[19] מאוחר יותר באותו היום דווח על מקרה מוות שלישי.[20]

ב-25 במרץ נפטרו 2 אנשים כתוצאה מהנגיף.[21]

ב-26 במרץ נפטרו 3 אנשים כתוצאה מהנגיף.[22] אחת הנפטרות הייתה בין הנדבקים במוסד "מגדל נופים".

נכון ל-26 במרץ 2020 סך החולים המאומתים הוא 2,693 מתוכם 46 במצב קשה, 67 במצב בינוני, שמונה נפטרו. כמו כן דווח על 70 מחלימים.

הדבקות צוותים רפואיים

ב-13 במרץ דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים. [17]

הרשות הפלסטינית

  ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית

ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון בבית לחם שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה שר הביטחון נפתלי בנט להטיל סגר על העיר.[23]

בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית.

נכון ל-9 במרץ אומתו 20 חולים ודווחו 2,000 מבודדים.[24] ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים.

עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.[25]

טיפול הגופים הממשלתיים

הנחיות לפני גילוי הנגיף

לפני שנתגלה נגיף הקורונה בישראל, נקטו הרשויות בישראל בפעולות מנע למניעת התפשטותו. ב-23 בינואר 2020 הוציא משרד הבריאות הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את תסמיני המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.[26]

על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר ווהאן שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - חום, שיעול, דלקת ריאות - נדרש להגיע לבית חולים.[27]

ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל.[28][29] לאחר מכן נאסרו גם כניסת תיירים מהונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית.

ב-17 בפברואר הורחבה הוראת הבידוד לא רק לחוזרים מסין, אלא גם לשבים מסינגפור, מקאו, תאילנד והונג קונג.[30]

ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר ווהאן שבסין, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע למחוז חוביי כולו.

הנחיות לאחר גילוי הנגיף

  ערך מורחב – תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה

ב-27 בפברואר נדרשו גם החוזרים מאיטליה לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, קוריאה הדרומית (אנ') ויפן.

 
שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בחתימה על צו בריאות העם

ב-27 בפברואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף הקורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.[31] הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ".[32] בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות.[33] ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.[34] צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:[35]

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.[36][37][38]

במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה.[39] בסוף חודש פברואר החלו בבית החולים רמב"ם שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה,[40] ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים.

הבחירות שנערכו ב-2 במרץ חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אהלי הצבעה מיוחדים שאוישו על ידי אנשי מגן דוד אדום.[41][42]

ב-4 במרץ 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות צרפת, אוסטריה, גרמניה (אנ'), שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים בחו"ל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד בחו"ל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה משטרת ישראל על פתיחת שמונה חקירות פליליות נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.[43]

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.[44]

ב-6 במרץ 2020 נכנסה לתוקף פקודה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת לחו"ל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים לרבות לטקסי סיום קורסים.[45][46]

בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול במגפה שבה יש תחלואה נרחבת עובר למשרד הביטחון. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון נפתלי בנט, לקראת מעבר כזה.[47]

ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.[48]

ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.[49]

ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד בתי ספר, בסיסי צה"ל ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר בבתי אבות בכדי למנוע הידבקות של קשישים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה לבתי חולים שלא לצורך. וכן הומלץ למעסיקים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית.

 
קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

ב-12 במרץ הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון, וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 מרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית.

בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט המשרד לשירותי דת לסגור את מקוואות הגברים – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של כלור.

ב-16 במרץ הוחלט להפעיל סגר מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את המגזר הציבורי למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.[50]

ב-17 במרץ, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף".[51] פרופ' יורם לס,[52] פרופ' מייקל לויט וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.[53]

 
מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.[54]

הגבלות תנועה ותחבורה

 
מושבים חסומים בקרבת הנהג באוטובוס של חברת אגד, על מנת למנוע הדבקה של הנהגים.
 
קרונות הרכבת הקלה בירושלים בזמן המגפה. על מחצית מהמושבים נתלה שלט: "בכסא זה אסור לשבת"

ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי.[55] ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ.[56]

ב-9 במרץ יצא משרד התחבורה בהנחיות חדשות למפעילי התחבורה הציבורית, לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.[57]

ב-11 במרץ נסגרה תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון לבאים מחו"ל.[58]

ב-16 במרץ הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית.[59]

ב-17 במרץ הודיעו במשרד התחבורה שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי הסטודנטים והתלמידים, ותופסק פעילות התחבורה הציבורית בסופי השבוע, בימות השבוע התחבורה הציבורית תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן בתחבורה הציבורית.[60]

ב-19 במרץ נאסר על נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.[61]

ב-19 במרץ, הממשלה אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, ספורט, הפגנה, ותרומת דם). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.[62]

החל מ-23 במרץ תנועת הרכבות תצומצם בכמחצית עד להודעה חדשה, לאחר ירידה של 80% בביקושים ועקב הנחיות משרד הבריאות להימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית. ברוב קווי השירות תפעל רכבת אחת בלבד בשעה לכל כיוון. כמו כן הרכבת תפעל בין השעות 6:00 בבוקר עד 21:00 בערב בלבד, ולא תפעל בימי שישי ובמוצ"ש.[63]

ב־25 במרץ הורה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.[64]

מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה

ב-13 במרץ, הופסקו הלימודים בבתי הספר בעקבות התפשטות המחלה. עם זאת לא הושבתו גני הילדים והחינוך המיוחד.[65] ביום ראשון שלאחר מכן הושבתו גם גני הילדים והחינוך המיוחד.

ב-14 במרץ, הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון. בפועל, גני ילדים רבים הושבתו עקב היעדרות גננות וסייעות רבות. ב-14 מרץ הורחבה ההחלטה, והמערכת תושבתה עד הודעה חדשה ללא החרגות. בחינות הבגרות שהיו אמורות להתקיים באנגלית בעל פה ובאומנות מעשית בוטלו. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה.

לאחר שמוסדות חינוך חרדיים לא צייתו להחלטה לסגור את מערכת החינוך, ב-18 במרץ הודיע משרד הבריאות שמנהלי מוסדות חרדים שלא ייסגרו, מאוימים במאסר או קנס, הצו חל על כל המוסדות ללא תלות בגודל המוסד או במספר התלמידים.[66]

לאחר פרק זמן קצר של הפעלת למידה מרחוק, הלימוד מרחוק הופסק ונתגלעה מחלוקת על העסקת המורים בתקופה זו.

ב-18 במרץ 2020 משרד האוצר והות"ת הסכימו על המשך פעילות המוסדות להשכלה גבוהה בלמידה מרחוק והארכה של סמסטר ב'.[67]

מערכת הבריאות

בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים שיבא, איכילוב, קפלן, הדסה, וולפסון, פוריה ובתי חולים נוספים.[68] נכון ל-21 במרץ 2020, שהו 3030 אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים.

עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות.

נכון ל-20 במרץ כ-200 עובדי צוות רפואי מבין הצוות באיכילוב נמצאים בבידוד. כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה.

בדיקות

 
הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[69] ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.[70] בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.‏[71] בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות.

ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות.[72] משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.

ב-16 במרץ נודע כי עובדים במעבדה הרפואית של משרד הבריאות בתל השומר, אחת משתי מעבדות במתחם זה, נדבקו בנגיף והוכנסו לבידוד ולכן מעבדה זו תושבת, בעוד מעבדת המרכז הרפואי תמשיך לפעול.[73]

כחלק מהמאמצים להגביר את קצב הבדיקות הרפואיות, מד"א יזם פיילוט של מתחם בדיקות "דרייב אין" שיאפשרו למבודדים לגשת לבדיקות באמצעות רכבם הפרטי. היוזמה מתעכבת עקב מחסור במטושים (מקלות בדיקה).[74]

לפי ד"ר רחל אדטו, לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.[דרוש מקור]

ב-20 במרץ דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בארץ לא פעלו בסוף השבוע.[75]

ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.

ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.[76]

ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של הרבנות הצבאית בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חולי קורונה המשרתים בצה"ל.[77]

ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב כי נערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

ב-26 במרץ בוצעו כ-5,200 בדיקות.

ביקורת על קריטריונים נוקשים לביצוע בדיקות

בעקבות הדבקת הדיירים במגדל נופים, בה 12 חולים ו-2 נפטרים (נכון ל-25 במרץ) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין שלא הייתה מודעת למצבה.[דרוש מקור]

בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר.[78] כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.

לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים[79] הוחלט להקל את הקריטריונים.[80]

חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים.[81]

ציוד ורכש

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, צפוי ייצור מטושים בישראל החל מ-22 במרץ. ייצור מסכות צפוי להתחיל באפריל. חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחו"ל.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות.

המוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.[82]

עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.

חברת מלאנוקס תרמה 8 מכונות הנשמה[83] וחברת אינוויטק תספק עוד אלף, הצפויות להיות זמינות במאי.[84]

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.[85]

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.[86]

הכשרת מתקנים רפואיים

בית החולים השרון הוסב כבית חולים ייעודי לחולי קורונה.[87]

בשיבא הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.

מידע והסברה

 
מודעה שהופצה בבני ברק בעיצומה של ההתפרצות

בידוד

בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי.[88] מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.[89]

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.[90] לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.[91]

אכיפה ואיכון סלולרי

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,[92][93] והוחלט לפתוח תיקים פליליים[94] כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.[95][96][97]

ב-16 במרץ 2020 אישרה ממשלת ישראל את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020, המאפשרות איכון סלולרי של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות.

בנוסף אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020,[98] שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו.

המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.

נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת.

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות.[99]

ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות.

צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי

ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר בטמרה לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.[100]

ב-22 במרץ פורסמו תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה:

  • תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:[101] התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית).
  • תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020[102]

פיתוח חיסון

ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל."[103] לשם כך הובאו בחשאי ובאופן מאובטח על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי בנס ציונה, מיפן, מאיטליה וממדינות נוספות.[104] משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.[105]

טיפול רפואי

הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית.

בבית החולים פוריה הוחל טיפול ראשון בחולה הקורונה המאושפז שם, באמצעות תרופה בשם כלורוקווין (אנ'), המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה.[106] החולה טופל בתרופה נוספת בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיוויר (אנ').[107]

חברה אזרחית

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.[108] לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן ממפלגת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים.

בשל עצירת אירועי התרבות בישראל גברה התופעה של שידור הופעות דרך רשתות חברתיות, מטעם אמנים כדוגמת רן דנקר ועידן רייכל. כפי שעשו אמנים ברחבי העולם כמו רובי ויליאמס. בהמשך קבוצת קשת, זאפה ושורה של חברות פרטיות השיקו פרויקט לשידור הופעות של אמנים ישראלים בולטים לציבור הרחב.

בעקבות המשבר התאחדה חבורת זהו זה! ב-26 במרץ.

פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות

מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים ערירים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.[109]

משבר פוליטי

  ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)

משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה.

בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[110] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה.

טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי הממשלה עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, אם לא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.

המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[111] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה, שבראשותה עומד ח״כ עפר שלח.

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[112]

השפעות

כלכלה

בעקבות התפשטות הנגיף בישראל חברות רבות נפגעו כלכלית. חברת אל-על ביטלה מספר רב של טיסות, וההערכה כי הפסדיה יעמדו על 200 מיליון דולר. בעקבות כך החלה החברה בהליך פיטורים של 1,000 עובדים, וכן קיצצה את שכר העובדים הבכירים ב-20%.[113] חברות תעופה נוספות ביטלו את טיסותיהן לישראל.[114]

ב-8 במרץ 2020 הודיעה רשות שדות התעופה כי היא מוציאה כ-70% מהעובדים הזמניים לחופשה ללא תשלום.[115] ככל שנמשך המשבר נהגו כך מעסיקים נוספים.

בדומה לחברות בעולם, גם חברות בישראל אפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.[116][117]

ב-9 במרץ 2020 הודיעו חברות התעופה ארקיע וישראייר על הפסקת טיסותיהן לחו"ל.[118]

ב-16 במרץ 2020 הודיעה ארקיע על השעיית הטיסות הפנימיות לאילת. ארקיע הודיעה על ביטול קו התעופה חיפה-אילת ועל הגבלת קו התעופה נתב"ג-אילת.[119][120]

בערב ה-16 במרץ הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת, והנחיית המגזר הפרטי לצמצם אף הוא נוכחות עובדים במקומות העבודה ב-70%, בכפוף ליכולת לשמור על מרווח של שני מטרים בין עובד לעובד. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום.[121]

במהלך המשבר חקלאים ביקרו את התנהלות רשתות השיווק והמדינה על המשך ייבוא פירות וירקות מחו"ל ובפרט מטורקיה, מה שאילץ אותם להשמיד תוצרת רבה.

עקב הנחיות ההתקהלות, עסקים רבים נאלצו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום או לפטר עובדים. שירות התעסוקה צמצם את הפעילות בסניפיו והפנה אנשים להירשם כדורשים דמי אבטלה דרך האתר, אשר קרס בשל העומס. נכון ל-26 במרץ מספר הנרשמים לשירות התעסוקה עלה על 600 אלף, שיעור אבטלה של 21%.

הקלות וסיוע

מובטלים

המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 יום לפחות, יהיו זכאים לדמי אבטלה ותקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה צומצמה ל6 חודשים, אך התקנות אינן חד משמעיות לגבי כלל ציבור העובדים.[122][123] ב-26 במרץ הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי על הקדמת המקדמה לפני הפסח.

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ על צמצום הפעילות במשק, הודיע כי הוחלט לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המשבר לשישה חודשים במקום שנה,[124] זאת בכדי לאפשר לעובדים חדשים יחסית לקבל גם הם את הקצבה.

עסקים

ב-8 במרץ הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שתיפתח קרן סיוע לחברות שנפגעו מהשלכות הנגיף, סכום הקרן יעמוד על היקף של 4 מיליארד ש"ח. לאחר מכן הודיע משרד האוצר כי סכום הקרן יעמוד על היקף של 2.5 מיליארד שקל ורק במידת הצורך תורחב ל-4 מיליארד, עוד סוכם כי לא תפתח קרן סיוע חדשה, והאוצר ישתמש בקרן להעמדת הלוואת לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.[125][126] ב-11 במרץ 2020 הוגדל היקף הקרן ל-10 מיליארד שקלים.

ב-15 במרץ הודיע נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי הבנק יקים קרן הלוואות ייעודית בריבית מופחתת כדי לסייע לעסקים המתקשים להתמודד, וכן כי הבנק הגדיל את האפשרות להיכנס לאוברדרפט ואת מסגרות האשראי. מעבר לכך, קרא לסיוע ממשלתי ואף קרא לממשלה להרחיב את התקציב כדי להתמודד עם משבר הקורונה, אף מעבר למגבלות הפיסקליות ולתקציב ההמשכי (שחל מתחילת 2020 בשל אי היכולת להעביר תקציב חדש על רקע שלושת סבבי הבחירות ב-2019-2020).[127]

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ הודיע שר האוצר כחלון כי הממשלה מגבשת תוכנית תמריצים בשווי 5 מיליארדים לעידוד לעסקים קטנים ובינוניים, וכי עסקים יוכלו להיות מפוצים בעד 6,000 שקלים בגין הפסדים שנגרמו מהמשבר.[121]

במסגרת צעדי האוצר לשמירה על יציבות המשק, העניקה המדינה סובסידיה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז בבניית קו צינור גז למצרים.[128]

ביטול אירועים

בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים.

התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע העדלאידע שהיה אמור להתקיים בפורים בחולון, מסיבות הרחוב השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות בנחלאות, בשוק מחנה יהודה ובכיכר ספרא שבירושלים בוטלו,[129] וכן הטישים והתפילות בחסידות גור.

בפעם הראשונה מזה 103 שנים הוכרז כי הבימה תיסגר עד 30 באפריל 2020.[130]

התרגיל הצבאי ג'וניפר קוברה של מערך ההגנה האווירית עם כוחות מפיקוד אירופה של ארצות הברית, שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.[131]

מצעד החיים, שתוכנן להיערך בפולין ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.[132] לראשונה בתולדותיו, יריד "חבר" לקראת פסח בוטל.[133]

ספורט

בעקבות ההנחיה לאסור התקהלות של יותר מ-5,000 איש, משחקי ספורט התקיימו ללא קהל. קבוצת מכבי תל אביב שחזרה מספרד כמה ימים לפני הנחיית הבידוד לחוזרים משם, הפרה את הצו וננזפה על ידי ראש הממשלה; לאחר מכן אושר לשחקני הקבוצה לטוס למשחק בחוץ לארץ.[134]

מרתון ירושלים שאמור היה להתקיים בחודש מרץ נדחה לחודש אוקטובר.[135]

פעילות ההכנה לאולימפיאדה בטוקיו שהייתה אמורה להתקיים בקיץ 2020 הופרעה עקב ביטול אירועי ספורט ברחבי העולם, עצירת התנועה האווירית והמגבלות על ההתקהלות שגרמו לסגירת מתקנים, בתוכם האימונים במכון וינגייט, אצטדיון הדר יוסף (בו אושר רק ל-10 ספורטאים להגיע לאימון) והמרכז האולימפי הלאומי לקליעה.

פוליטיקה ועבודת השלטון

עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת הכנסת ה-23 התנהלה במתכונת שונה.

מספר חברי כנסת, ביניהם יועז הנדל, צחי הנגבי ובצלאל סמוטריץ', נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת במקום להימצא בבידוד.[136][137] כמה מחברי הכנסת, כמו רם בן ברק נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק.

דיוני הוועדה המסדרת למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות ועידת וידאו. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית.

שמועות וחדשות כוזבות

במהלך המשבר רואיינה אישה שהפרה בידוד שטענה כי בעקבות התבטאות של יאיר לפיד היא יצאה מהבידוד, ובהמשך הוצגו צילומים מתוך קבוצת וואטסאפ כי נאמר לה להגיד זאת בדיעבד.

עלייה בדיווחי אלימות

עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות.

ב-25 במרץ דווח כי השר לביטחון פנים גלעד ארדן הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק.

עליית צריכת האינטרנט מהבית

עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון זום. כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית[138][139]

בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת לנטפליקס להוריד את איכות השידור.

סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות

בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.[140][141][142]

מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע. כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים.

אזרחית הגישה תלונה למשטרה לאחר שקיבלה הודעה כוזבת לפיה נדבקה בנגיף והשב"כ בדרך לביתה.[דרוש מקור]

ד"ר תהילה שוורצמן אלטשולר התריעה כי אפליקציית שיחות הוועידה זום שהשימוש בה גבר בעקבות המשבר, יכולה לאסוף מידע פאסיבי כגון כתובת מגורים בעזרת קובצי עוגיה.

פתרונות טכנולוגיים

חוקרים ממכון ויצמן הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.[דרוש מקור]

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.[143]

ב-24 במרץ חברה ישראלית שפיתחה ב-2017 פתרון המהווה חלופה לשימוש במכונת הנשמה, הודיעה כי היא נערכת להנפקה בבורסה בתמיכת רשות החדשנות.[144]

יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה אפליקציית "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה בקוד פתוח ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.[145] האפליקציה נבדקה על ידי מומחי אבטחה ונמצאה בטוחה.

הערכת הטיפול במגפה

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך חיי שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[146] וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון". עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.[147]

 
מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.[148] כך למשל חולה 269 אשר הגיעה לבית חולים סורוקה לאחר ששהתה בבולגריה ונמנעה ממנה בדיקה. בימים שלאחר מכן בילתה בשתי מסיבות פורים גדולות, מה שהוביל לבידוד של מאות עד אלפי אנשים.[149] ב-13 במרץ דווח על ביקורת שמתח צוות רפואי באיכילוב על אי אישור בדיקה במועד לחולה חשוד עימו באו במגע, עובד רשות שדות התעופה, בנימוק כי לא שהה במדינה זרה. לאחר שהתברר כי החולה אכן נדבק בנגיף, הצוות נדרש להיכנס לבידוד.[17]

בהירות ההנחיות והציות להן

ב-17 במרץ, נעצר אדם שארגן חתונה בה השתתפו משתתפים רבים. באותו יום פורסמו בחדשות 12 צילומים של חתונה רבת משתתפים על אף ההנחיות האוסרות זאת. משטרת ישראל פתחה בחקירה.[150]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 COVID-19 CORONAVIRUS OUTBREAK by WorldDoMeter מתוך אתר WorldDoMeter, נכון לתאריך 27 במרץ 2020, 16:54 שעון ישראל
  2. תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית
  3. מיטל יסעור בית-אור, ‏מגפת החצבת - עכשיו על שולחן מבקר המדינה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2019
  4. התמודדות משרד הבריאות עם מגפות באתר מבקר המדינה, דו"ח מבקר המדינה 70א', 23 במרץ 2020
    הדו"ח בפורמט PDF
  5. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3803025,00.html
  6. "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות". 
  7. מישל מחנין, רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה", באתר חדשות 0404‏, 18 בפברואר 2020
  8. רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס, באתר גלי צה"ל, ‏18 בפברואר 2020
  9. הודעה לציבור – משרד הבריאות משלחת תיירים מדרום קוריאה, משרד הבריאות
  10. סיון חילאי ואמיר אלון, חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  11. סיון חילאי, התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  12. אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור, מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2020
  13. חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
  14. מעריב אונליין, ‏החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית, באתר מעריב השבוע, 6 במרץ 2020
  15. שירות כלכליסט ו-ynet, לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  16. מיטל יסעור בית-אור, ‏המלחמה בקורונה: משרדי הממשלה שוקלים הטלת סגר חלקי; מספר הנדבקים - 143, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  17. 17.0 17.1 17.2 סיון חילאי, 126 חולים, 949 רופאים בבידוד: התינוק מאושפז בבית, באתר ynet, 13 במרץ 2020
  18. יואב אבןN12 - בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, N12, ‏20 במרץ 2020
  19. N12 - נפטרת שנייה בישראל ממחלת הקורונה: בת 67 עם מחלת רקע קשה, N12, ‏24 במרץ 2020
  20. N12 - מקרה מוות שלישי מקורונה בישראל: בן 87 עם מחלות רקע נפטר, N12, ‏24 במרץ 2020
  21. איתי בלומנטל וסיון חילאי, עלה ל-5 מניין הקורבנות: "גם אמא חלתה, הודענו לה בווידאו שאבא מת", ynet, ‏25 במרץ 2020 (בעברית)
  22. 8 ישראלים מתו מקורונה, 2,666 נדבקו בנגיף, N12, ‏26 במרץ 2020
  23. רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג‏, הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  24. אסף גבור, ‏הפלסטינים נערכים להתפשטות הקורונה ולסגר מצד ישראל, בעיתון מקור ראשון, 9 במרץ 2020
  25. ג'קי חוגי, זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון | מעריב, מעריב, ‏20 במרץ 2020 (בעברית)
  26. ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  27. נגיף הקורונה, משרד הבריאות
  28. אריאל כהנא, ‏מגפת הקורונה: ישראל הוציאה אזהרת מסע לסין וממליצה לישראלים לצאת מהמדינה, באתר ישראל היום, 31 בינואר 2020
  29. ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020
  30. קובץ התקנות 8354
  31. צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, ק"ת 8334 מ-27 בינואר 2020
  32. שר הבריאות חתם על צו פקודת בריאות העם להרחבת סמכויות המשרד בהתמודדות עם הקורונה, משרד הבריאות
  33. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020, בספר החוקים הפתוח
  34. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, ק"ת 8351 מ-12 בפברואר 2020
  35. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, ק"ת 8342, מ-4 בפברואר 2020
  36. תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020
  37. מיכל אריאלי, ‏מי ישלם לכם על ימי הבידוד? מדריך הקורונה לעובדים ולמעסיקים, באתר גלובס, 24 בפברואר 2020
  38. מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  39. יהודה קונפורטס, ‏טלה-רפואה כחול לבן: הסטארט-אפים שמטפלים בשוהים בבידוד בשיבא, באתר "אנשים ומחשבים", 24 בפברואר 2020
  40. אלי לוי, התפשטות הקורונה בישראל: מתחם בידוד נוסף בבי"ח רמב"ם • תיעוד, באתר חדשות 13, 29 בפברואר 2020
  41. הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, ק"ת 8364 מ-27 בפברואר 2020
  42. אריק בנדר, יובל בגנו, ‏הסתיימה ההצבעה ב"קלפיות הקורונה": 70% מהמבודדים הצביעו, באתר מעריב השבוע, 2 במרץ 2020
  43. בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי‏, שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  44. אמיר בוחבוט ודנה ירקצי‏, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה! NEWS‏, 4 במרץ 2020
  45. אמיר בוחבוט‏, בהלת הקורונה: צה"ל אוסר על טיסות חיילים לחו"ל ומבטל תרגילים בינלאומיים, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  46. יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  47. הלל ביטון-רוזן, שר הביטחון נפתלי בנט קיים דיון היערכות בנושא נגיף הקורונה, באתר ערוץ 20, 5 במרץ 2020
  48. איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  49. סיון חילאי ואלי סניור, הגבלות הקורונה: יבוטלו אירועים עם יותר מ-2,000 איש, הימנעו מביקורים בבתי חולים, באתר ynet, 10 במרץ 2020
  50. המאבק בקורונה: מהיום - הנחיות והגבלות חדשות במגזר העסקי והפרטי, באתר ‏mako
  51. איתמר אייכנר וסיון חילאי, תחזית משרד הבריאות: עד מאות חולי קורונה ביום, אלפים עלולים למות, באתר ynet, 17 במרץ 2020
  52. הדס מגן, ‏הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון", באתר גלובס, 20 במרץ 2020
  53. רביב שכטר, "אופתע אם ימותו יותר מ-10": יועצי נתניהו נגד משרד הבריאות, באתר אייס, 18 במרץ 2020
  54. המאבק בהתפשטות הקורונה לשיא: מיני-סגר על אזרחי ישראל, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2020
  55. נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, Passportnews, ‏8 במרץ 2020 (בעברית)
  56. תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  57. כלכליסט ו-ynet, מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2020
  58. ג'וש ארונסון, ‏תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב השבוע, 10 במרץ 2020
  59. נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  60. אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
  61. אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה, כיכר השבת (בעברית)
  62. איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  63. מיום שני: תנועת הרכבות תצומצם בכמחצית, ynet (בעברית)
  64. אסף זגריזק, במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין, באתר ynet, 25 במרץ 2020
  65. אדיר ינקו, איומים בשיבושים בגנים. כל הפרטים על ביטול הלימודים, באתר ynet‏, 13 במרץ 2020
  66. אלי רוטמן, ‏מנהלי מוסדות חרדים שלא ייסגרו, מאוימים במאסר וקנס, באתר כיכר השבת, 18 במרץ 2020
  67. הסכם במערכת ההשכלה הגבוהה: יסיימו חובות אקדמיים גם על חשבון חופשת הקיץ, GOV.IL (בעברית)
  68. "נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  69. מיטל יסעור בית-אור, ‏לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2020
  70. אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
  71. מיטל יסעור בית-אור, ‏משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  72. סיון חילאי, מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  73. סיון חילאי ורועי רובינשטיין, מצוקה במעבדה לנגיפים: בכירה נדבקה בקורונה, הצוות בבידוד, באתר ynet, 16 במרץ 2020
  74. איתי בלומנטל, סיון חילאי, אלי סניור ואלכסנדרה לוקש, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "סביר שההנחיות יימשכו עד למאי ויוני", באתר ynet, 18 במרץ 2020
  75. מיטל יסעור בית-אור, ‏האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2020
  76. יואב איתיאל‏, מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2020
  77. מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
  78. מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות
  79. סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020
  80. רוני לינדר, משחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2020
  81. https://www.jdn.co.il/health/1302021/
  82. איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  83. שירי חביב ולדהורן, ‏מלאנוקס תורמת מכונות הנשמה לבי"ח בישראל: "כדי שבתי החולים לא יצטרכו לתעדף טיפול בחולים", באתר גלובס
  84. אודי עציון, אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  85. טל שניידר, ‏נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא", באתר גלובס
  86. דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  87. מזל טלבי לוי, מהלך דרמטי: השרון יהפוך לבית חולים לחולי קורונה בלבד, מלאבס פתח תקווה, 15 במרץ 2020
    סיון חילאי ואטילה שומפלבי, כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל, באתר ynet, 17 במרץ 2020
  88. עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020
  89. קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  90. בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  91. רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
  92. לירן לוי‏, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2020
  93. איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  94. קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2020
  95. שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020
  96. איציק סבן, ‏אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
  97. מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה, באתר ynet
  98. תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, ק"ת 8393 מ-17 במרץ 2020
  99. יקי אדמקר‏, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  100. אלון חכמון, ‏המשטרה סגרה חדר כושר בטמרה לאחר שפעל בניגוד לצו של משרד הבריאות, באתר מעריב השבוע, 20 במרץ 2020
  101. תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, ק"ת 8405 מ-22 במרץ 2020
  102. תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, ק"ת 8406 מ-22 במרץ 2020
  103. ציוץ של בנימין נתניהו, 2 בפברואר 2020
  104. איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  105. אור הלר, ציוץ בטוויטר, 11 במרץ 2020
  106. איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  107. רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  108. אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  109. אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
  110. אבישי גרינצייג, ‏בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
  111. שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה! NEWS‏, 22 במרץ 2020
  112. מערכת ישראל היום, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
  113. תומר הדר, אל על מבטלת טיסות לאירופה: "אין טעם, הנוסעים לא מגיעים", באתר כלכליסט, 2 במרץ 2020
  114. תומר הדר ונווית זומר, חברות התעופה ממשיכות לבטל קווים לישראל: "התכוננו לחודש בלי טיסות", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2020
  115. תומר הדר ונווית זומר, רשות שדות התעופה מוציאה 70% מהעובדים הזמניים לחופשה ללא תשלום, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  116. שגיא כהןההיי-טק עובר לעבוד מהבית? חברות ישראליות ממליצות לא להגיע למשרד, באתר TheMarker‏, 8 במרץ 2020
  117. מאיר אורבך, בעקבות הקורונה: IBM ישראל תאפשר לעובדיה לעבוד מהבית, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2020
  118. איתי בלומנטל, ארקיע וישראייר מפסיקות לטוס לחו"ל, וויזאייר לא תגיע לארץ, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  119. ארקיע: מבטלת את כל טיסותיה לאילת עד להתבהרות המצב, Passportnews, ‏16 במרץ 2020 (בעברית)
  120. ישראייר תפעיל טיסות פנים בשני סבבים בלבד. הטיסות מחיפה יוקפאו, Passportnews, ‏14 במרץ 2020 (בעברית)
  121. 121.0 121.1 הצעדים החדשים: המגזר הפרטי והציבורי יצומצמו, תכנית תמריצים של 5 מיליארד ש"ח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 במרץ 2020
  122. אמיר אלון, משבר הקורונה: מי זכאי לדמי אבטלה? מדריך לעובד בחל"ת, באתר ynet, 11 במרץ 2020
  123. כל הנחיות הביטוח הלאומי בעקבות הקורונה, באתר המוסד לביטוח לאומי
  124. משרד עורכי דין עינב זוסים, חופשה ללא תשלום בעקבות הקורונה, LawGuide, ‏19 למרץ 2020
  125. עמרי מילמן, נתניהו הכריז על הקמת קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  126. עמרי מילמן, האוצר יקצה 2.5 מיליארד שקל לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  127. יונתן קירשנבוים, ‏נגיד בנק ישראל: "ההתמודדות עם הנגיף צריכה להיות בהגדלת התקציב", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 במרץ 2020
  128. "ההפתעה של האוצר: השחיל מתנה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז במסמך התמריצים למשק". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  129. עיריית ירושלים מודיעה על ביטול מסיבות פורים המרכזיות, ירושלים-נט, ‏10 במרץ 2020
  130. קיץ ברבנר, ‏תאטרון "הבימה" ייסגר עד ה-30 באפריל בעקבות התפשטות הקורונה, באתר מעריב השבוע, 12 במרץ 2020
  131. מערכת אתר חיל-האוויר, ‏לאור הנחיות משרד הבריאות ותוך תיאום הדוק עם הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הוחלט על הפסקת תרגיל ה"ג'וניפר קוברה", באתר חיל האוויר הישראלי, 4 במרץ 2020
  132. בשל הקורונה: מצעד החיים נדחה, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2020
  133. שירי דובר, מיכל רז-חיימוביץ', ‏בעקבות ההנחיות החדשות: בוטל יריד "חבר" שתוכנן לפסח הקרוב, באתר גלובס, 4 במרץ 2020
  134. סיון חילאי, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, אדיר ינקו ואמיר אלון, רבבות ישהו בבידוד, אירועים מבוטלים ומשחקים יתקיימו בלי קהל, באתר ynet, 4 במרץ 2020
  135. ארן הרשלג, בהלת הקורונה בישראל: מרתון ירושלים יבוטל, באתר "שוונג", 4 במרץ 2020
  136. אריק בנדר, למרות שהתבקש לא להגיע עקב חשש שנחשף לקורונה: השר הנגבי הגיע לכנסת, מעריב, ‏16 במרץ 2020
  137. סמוטריץ' - ככר השבת
  138. מייקי לוי‏, בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2020
  139. גד פרץ, ‏גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט, באתר גלובס
  140. https://www.israeldefense.co.il/he/node/42246
  141. https://www.israeldefense.co.il/he/node/42267
  142. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/corona-virus-alert
  143. ישראל דיפנס
    הפיתוחים של יחידה 81
  144. ג'ניה וולינסקי, חברה ישראלית שפיתחה תחליף למכונות הנשמה תונפק בבורסה באוסטרליה, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2020
  145. רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  146. דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  147. סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  148. גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
  149. סיון חילאי ואילנה קוריאל, 90 חולים נוספים: מניין חולי הקורונה בישראל עלה ל-427, באתר ynet, 18 במרץ 2020
  150. אלי שלזינגר, מארגן החתונה ההמונית נעצר ונלקח לחקירה, באתר בחדרי חרדים, ב-17 במרץ 2020
מגפת הקורונה (2019–2020)
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
ציר זמן
2019 (נובמבר–דצמבר) • 2020 (ינואר • פברואר • מרץ)
מיקומים
אפריקה אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבורקינה פאסובניןגאנהגבוןג'יבוטיגינאהגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתהרפובליקה של קונגוזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהליבריהמאוריטניהמאוריציוסמדגסקרמוזמביקמיוטמצריםמרוקוניגריהניז'רנמיביהסודאןסומליהסיישלסנגלצ'אדקמרוןקניהראוניוןרואנדהתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןאפגניסטןארמניהבהוטןבחרייןבנגלדשברונייגאורגיההאיים המלדיבייםהודו (אוטר פרדשמהאראשטרהפנג'אבקרלהקרנאטקה) • הונג קונגהפיליפינים (מטרו מנילה) • הרשות הפלסטיניתוייטנאםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראלכוויתלבנוןמונגוליהמלזיה (סבהסלנגורסראוואק) • מזרח טימורמיאנמרמקאונפאלסוריהסין (חובייחנאןסצ'ואןשנחאי) • סינגפורסרי לנקהעומאןעיראקערב הסעודיתפקיסטןקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקזחסטןקטרקירגיזסטןקמבודיהקפריסין (צפון קפריסין) • תאילנד
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהברבדוסגרמניה (נורדריין-וסטפאליה) • דנמרק (איי פארו) • הולנדהממלכה המאוחדת (אקרוטירי ודקליהגיברלטרג'רזיגרנזיהאי מאןלונדוןסקוטלנדצפון אירלנד) • הונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרד (האיים הקנריים) • סרביהפוליןפורטוגלפינלנד (אולנד) • צ'כיהצרפתקוסובוקריית הוותיקןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית איי בהאמהאיי קיימןאל סלוודוראנטיגואה וברבודהארובהברמודהגואטמלהג'מייקהגרינלנדדומיניקההאיטיהונדורסהרפובליקה הדומיניקניתטרינידד וטובגומקסיקומרטיניקניקרגואהסן ברתלמיסן מרטיןסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהסנט מארטןפנמהקובהקוסטה ריקהקוראסאוקנדה (אונטריואלברטהניו ברנזוויקקוויבקקולומביה הבריטית)
אמריקה הדרומית אורוגוואיאקוודורארגנטינהבוליביהברזילגיאנהגיאנה הצרפתיתונצואלהסורינאםפרגוואיפרוצ'ילהקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהגואםונואטוטונגהנאורוניו זילנדסמואהפולינזיה הצרפתיתפיג'יפפואה גינאה החדשהקלדוניה החדשה
ספינות בינלאומיות אוניות תענוגות (ברמרגרנד פרינססדיימונד פרינססווסטרדאםוורלד דריםרובי פרינססריבר אנאנוקט)
הסגרים ‏ אוסטריה (טירול) • איטליה • ארגנטינה • דנמרק • הפיליפינים (לוזון) • הרפובליקה העממית של סין (חוביי) • מלזיה • ספרד
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות אינדונזיהאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
בתי חולים וערכים קשורים בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיהמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותמשרד הבריאות של רוסיההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סין
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת מחלותמחקר חיסוניםמחקר טיפולי
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתהשפעה פיננסית (התרסקות שוק המניותמלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהשנאת זרים וגזענות
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים טדרוס אדהנום גברייזוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהמשה בר סימן טובצ'ן צ'יושיקנטרו איווטה