התפרצות נגיף הקורונה בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התפרצות מגפת הקורונה בישראל
אוהלי_קורונה_שיבא_ליד_המיון.jpg
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
תאריך התחלה 27 בפברואר 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
במדינות או באזורים -
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 1,256‏ [1]
מקרי הדבקה 188,427‏ [1]
  • 51,180 מהם חולים פעילים
    • 643 מתוכם במצב קשה
הבריאו 135,991‏ [1]
רענון נתונים
קואורדינטות -

התפרצות נגיף הקורונה בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. מגפת הקורונה פרצה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבסין, ומשם התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. דיווח על חולה מאומת ראשון בישראל נרשם ב-27 בפברואר 2020.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן ריחוק חברתי, וכן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל, והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ומשרד הביטחון, שנערך לשילוב צה"ל בטיפול באוכלוסייה.

מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-20 בספטמבר 2020 בשעה 19:12 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[2] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[3] מקרים פעילים
מודיעין עילית4,7896,270.5980
בני ברק12,5166,116.12,283
כפר ברא1965,329.044
אלעד2,5515,231.4604
כפר קאסם1,2055,058.1309
קלנסווה1,1685,046.7226
טירה1,3094,929.9434
ביתר עילית2,8534,813.6413
רכסים6024,752.1214
תפרח984,499.520
עין נקובא1363,880.230
עמנואל1503,840.233
נתיבות1,3643,633.2512
עילוט3033,626.168
קריית יערים2163,524.852
קריית מלאכי8143,417.3134
עין מאהל4393,291.8138
מעלה עירון4913,259.2214
בית שמש4,0153,213.1984
כפר חב"ד2083,152.931
ג'ת3793,132.291
יקיר713,103.1קטן מ-15
ירכא5303,086.878
ג'לג'וליה3083,035.184
ג'ולס1922,969.4145
מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-20 בספטמבר 2020 בשעה 19:12 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[2] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[3] מקרים פעילים
מודיעין עילית4,7896,270.5980
בני ברק12,5166,116.12,283
כפר ברא1965,329.044
אלעד2,5515,231.4604
כפר קאסם1,2055,058.1309
קלנסווה1,1685,046.7226
טירה1,3094,929.9434
ביתר עילית2,8534,813.6413
רכסים6024,752.1214
תפרח984,499.520
עין נקובא1363,880.230
עמנואל1503,840.233
נתיבות1,3643,633.2512
עילוט3033,626.168
קריית יערים2163,524.852
קריית מלאכי8143,417.3134
עין מאהל4393,291.8138
מעלה עירון4913,259.2214
בית שמש4,0153,213.1984
כפר חב"ד2083,152.931
ג'ת3793,132.291
יקיר713,103.1קטן מ-15
ירכא5303,086.878
ג'לג'וליה3083,035.184
ג'ולס1922,969.4145
אום אל-פחם1,6582,955.0783
טייבה1,2982,952.9298
דיר אל-אסד3662,924.7108
כפר קרע5472,876.2207
עין קנייא572,716.925
בית ג'ן3262,716.486
כוכב יעקב2322,716.034
יבנאל1152,710.3קטן מ-15
גבעת זאב4992,709.0140
זמר1882,650.156
מייסר532,627.740
באקה אל-גרביה7822,611.0240
ירושלים23,8342,545.24,911
בוקעאתא1682,541.686
אור יהודה9332,534.4122
אשדוד5,6222,488.31,475
חשמונאים672,417.916
טבריה1,0772,405.1180
כפר האורנים632,370.2קטן מ-15
מרכז שפירא502,242.2קטן מ-15
אבו סנאן3152,234.0192
סח'נין7022,214.3265
פוריידיס2932,212.0175
ג'דיידה-מכר4672,206.7190
מג'ד אל-כרום3382,186.9159
לקיה3072,181.3107
לוד1,6822,178.1269
שבלי - אום אל-גנם1312,164.298
דאלית אל-כרמל3772,135.7133
רבבה552,089.721
שיח' דנון602,078.328
יד בנימין882,061.920
דבוריה2152,045.782
רמלה1,5552,039.4299
כסרא-סמיע1792,029.9121
אבו גוש1562,026.276
בענה1682,004.570
קריית גת1,1231,966.6227
כפר מצר521,890.9קטן מ-15
ערערה בנגב3441,876.6קטן מ-15
ערערה4721,869.7222
בסמ"ה1871,868.1102
כפר מנדא3761,862.5148
אופקים5711,862.2182
מזרעה731,858.557
נאעורה431,851.125
רהט1,3181,845.0227
יפיע3281,712.7118
סביון691,709.2קטן מ-15
ניצן421,706.616
חורפיש1091,700.533
סאג'ור721,686.219
שדרות4641,679.0260
עספיא2061,647.759
בית שאן2981,614.064
גבע בנימין911,601.521
ירוחם1641,593.286
אלקנה611,589.4קטן מ-15
עוזייר521,586.8קטן מ-15
עומר1191,580.333
חריש2091,579.539
יבנה7481,571.9256
אשקלון2,2511,562.4813
נחף2031,548.160
מעיליא501,540.826
גן יבנה3651,529.286
ג'סר א-זרקא2251,507.039
מבוא חורון401,498.7קטן מ-15
פתח תקווה3,6901,488.2995
אור עקיבא2811,481.188
צפת5341,479.5117
ראש העין8931,445.0196
אזור1861,435.551
בת ים1,8211,411.5348
נצרת1,0891,406.2435
מעלה אדומים5361,404.8154
אכסאל2061,393.460
כפר יאסיף1391,371.873
גבעת אבני281,366.5קטן מ-15
דימונה4701,362.474
ריינה2581,357.8149
חורה3021,352.017
חולון2,6311,340.4672
מצפה יריחו341,328.1קטן מ-15
קרני שומרון1081,327.631
שערי תקווה801,324.534
נתניה2,9141,316.5827
הושעיה271,316.4קטן מ-15
עפרה401,314.5קטן מ-15
כוכב השחר291,302.2קטן מ-15
שעב911,288.828
בית דגן931,276.826
תל אביב - יפו5,8751,275.51,009
אבטין361,269.822
כפר כנא2881,265.9101
שוהם2651,259.156
מגדל העמק3201,246.4125
גבעת שמואל3311,245.458
יאנוח-ג'ת831,242.730
אפרת1341,240.116
חדרה1,1951,227.7461
סלאמה411,227.516
גני תקווה2501,225.646
רחובות1,7631,225.1404
רעננה9231,223.8201
באר שבע2,5621,221.8712
באר יעקב3391,220.974
יהוד-מונוסון3621,209.561
עץ אפרים291,194.9קטן מ-15
דיר חנא1221,180.144
שלומי761,167.116
שפרעם4761,129.7258
נהריה6471,113.7181
פקיעין (בוקייעה)651,103.034
מוקייבלה451,102.7קטן מ-15
אילת5711,091.8146
עלי481,087.217
ראמה841,087.034
טורעאן1541,081.593
מזכרת בתיה1601,078.434
טמרה3671,067.1218
אלון שבות331,065.2קטן מ-15
עכו5221,057.1179
מודיעין-מכבים-רעות9781,048.5200
גבעת ברנר281,045.215
להבים661,029.021
גדרה2911,027.895
אליכין351,024.915
קריית אתא6021,019.8133
אעבלין1341,007.155
לפיד241,002.5קטן מ-15
כעביה-טבאש-חג'אג'רה55999.327
שמשית25994.4קטן מ-15
מצפה רמון51978.5קטן מ-15
כאוכב אבו אל-היג'א35975.220
עלי זהב33971.2קטן מ-15
חצור הגלילית90970.838
נס ציונה485963.2121
הרצליה936960.3202
זכרון יעקב222956.680
נווה דניאל22947.5קטן מ-15
רמת גן1,547946.3274
ראשון לציון2,392940.3577
נוף איילון20939.8קטן מ-15
קריית אונו376930.561
מבשרת ציון223927.275
כסיפה202923.817
פרדס חנה-כרכור395918.3116
ערד245915.752
מסעדה34915.5קטן מ-15
צופים22914.4קטן מ-15
בית חשמונאי20910.3קטן מ-15
כאבול128908.166
אבן יהודה125904.123
עיילבון52904.024
כוכב יאיר78896.224
בית אריה-עופרים47894.7קטן מ-15
בית אל53887.3קטן מ-15
מג'דל שמס99885.559
אלפי מנשה70880.315
כרמיאל406877.8168
חיפה2,493873.8725
מגאר198862.599
מיתר81860.0קטן מ-15
אלעזר21854.0קטן מ-15
קריית ביאליק342850.1106
קריית ארבע62846.3קטן מ-15
פדואל17846.2קטן מ-15
קריית שמונה190844.059
קריית עקרון91827.236
רמת השרון386817.069
כפר תבור35812.1קטן מ-15
גני מודיעין21806.8קטן מ-15
בית יצחק-שער חפר17797.7קטן מ-15
בת חפר42792.5קטן מ-15
הר אדר32782.8קטן מ-15
עראבה202781.9113
עפולה424781.6164
הוד השרון491777.2111
אורנית69770.523
כפר סבא778767.0207
טלמון35765.0קטן מ-15
טירת כרמל175757.255
קדומים34748.1קטן מ-15
מתן27746.5קטן מ-15
בני עי"ש52745.216
עתלית66743.623
תל מונד96730.423
אריאל149725.467
יקנעם עילית166697.659
כפר ורדים38692.5קטן מ-15
סולם18689.9קטן מ-15
נוף הגליל287687.795
גבעתיים409674.478
קריית ים265664.2124
משהד55656.936
כפר יונה161649.743
צור הדסה72647.5קטן מ-15
מעלות-תרשיחא141645.743
קיסריה34636.3קטן מ-15
זרזיר51628.216
שילה27619.80
קדימה-צורן139612.824
ג'ש (גוש חלב)19611.9קטן מ-15
כפר אדומים28599.1קטן מ-15
נופית16595.2קטן מ-15
בנימינה-גבעת עדה93586.917
נשר140579.869
קריית מוצקין249575.0101
פרדסיה32539.6קטן מ-15
תקוע21515.2קטן מ-15
בסמת טבעון38480.117
קריית טבעון87479.927
כפר כמא16474.5קטן מ-15
בועיינה-נוג'ידאת46468.816
ביר אל-מכסור40420.117
קצרין29397.4קטן מ-15
צור יצחק24377.3קטן מ-15
רמת ישי29372.6קטן מ-15
תל שבע76365.229
שגב-שלום32292.6קטן מ-15

תוכן עניינים

רקע

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[4][5] הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם וגרם עד כה להדבקה של יותר מ-20.7 מיליון בני אדם, מתוכם מתו יותר מ-750,000.

לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר.[6] דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי ההדבקה הראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, כמו כן ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה בשלבי המחלה הראשוניים, בעקבות כך, במטרה לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה, הנבדקים עוברים שתי בדיקות.

כאשר ננקטים צעדים למיגור המגפה ומניעת התפשטותה, הצעדים משפיעים על גילוי נדבקים חדשים רק כשבועיים אחרי ביצוע של כל צעד בגלל הזמן שעובר מההדבקה עד הופעת הסימפטומים. משך זמן זה מהווה אתגר נוסף בניהול יעיל ומהיר של הצעדים השונים וקבלת משוב על מידת השפעתם. הזמן מהדבקות בקורונה עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני- קשה הוא כ-3 שבועות.[7] תחלואת קורונה גבוהה בזמן קצר יכולה לצור עומס ואף קריסה של מערכת הבריאות שתקשה על טיפול בחולים.

מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות ביוני 2020 עולה כי ב־99.5 אחוז מתוך 264 מתים מנגיף הקורונה בישראל קיימים נתונים על מחלות רקע כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד, למול 86% מהמתים בישראל בשנת 2016.[8] חצי מהמתים על פי הפרסום הם מעל גיל 83.[9] לפי דיווח מאוגוסט,[10] גיל הפטירה הממוצע מהמגפה לגברים היה 78.79 (לעומת 81.27 ב-2017 לפני המגפה) ולנשים 82.15 (לעומת 84.58 ב-2017 לפני המגפה).[11][12]

חלק מהחולים היו צריכים להתמודד עם תסמינים ותופעות לוואי אף גם אחרי ההבראה: תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.[13][14]

התפשטות הנגיף

מקרי COVID-19 בישראל  
     מקרי מוות        הבריאו        חולים

תאריך

כל המקרים המאובחנים

2020-02-21
1(n.a.)
2020-02-22
1
2020-02-23
2(100%)
2020-02-24
2
2020-02-25
2
2020-02-26
2
2020-02-27
3(50%)
2020-02-28
7(133%)
2020-02-29
7
2020-03-01
10(43%)
2020-03-02
12(20%)
2020-03-03
12
2020-03-04
15(25%)
2020-03-05
17(13%)
2020-03-06
21(24%)
2020-03-07
25(19%)
2020-03-08
39(56%)
2020-03-09
50(28%)
2020-03-10
70(40%)
2020-03-11
82(17%)
2020-03-12
109(33%)
2020-03-13
143(31%)
2020-03-14
193(34%)
2020-03-15
213(10%)
2020-03-16
298(40%)
2020-03-17
337(13%)
2020-03-18
433(27%)
2020-03-19
677(56%)
2020-03-20
705(4%)
2020-03-21
883(25%)
2020-03-22
1,071(21%)
2020-03-23
1,442(35%)
2020-03-24
1,930(34%)
2020-03-25
2,369(23%)
2020-03-26
2,693(14%)
2020-03-27
3,035(13%)
2020-03-28
3,619(19%)
2020-03-29
4,247(17%)
2020-03-30
4,695(11%)
2020-03-31
5,358(14%)
2020-04-01
6,092(14%)
2020-04-02
6,857(13%)
2020-04-03
7,428(8%)
2020-04-04
7,851(6%)
2020-04-05
8,430(7%)
2020-04-06
8,904(6%)
2020-04-07
9,248(4%)
2020-04-08
9,404(2%)
2020-04-09
9,968(6%)
2020-04-10
10,408(4%)
2020-04-11
10,743(3%)
2020-04-12
11,145(4%)
2020-04-13
11,586(4%)
2020-04-14
12,046(4%)
2020-04-15
12,501(4%)
2020-04-16
12,758(2%)
2020-04-17
13,107(3%)
2020-04-18
13,265(1%)
2020-04-19
13,491(2%)
2020-04-20
13,713(2%)
2020-04-21
13,942(2%)
2020-04-22
14,498(4%)
2020-04-23
14,803(2%)
2020-04-24
15,058(2%)
2020-04-25
15,298(2%)
2020-04-26
15,398(1%)
2020-04-27
15,555(1%)
2020-04-28
15,728(1%)
2020-04-29
15,834(1%)
2020-04-30
15,946(1%)
2020-05-01
16,101(1%)
2020-05-02
16,185(1%)
2020-05-03
16,208(0%)
2020-05-04
16,246(0%)
2020-05-05
16,289(0%)
2020-05-06
16,314(0%)
2020-05-07
16,381(0%)
2020-05-08
16,436(0%)
2020-05-09
16,454(0%)
2020-05-10
16,477(0%)
2020-05-11
16,506(0%)
2020-05-12
16,529(0%)
2020-05-13
16,548(0%)
2020-05-14
16,579(0%)
2020-05-15
16,589(0%)
2020-05-16
16,607(0%)
2020-05-17
16,617(0%)
2020-05-18
16,643(0%)
2020-05-19
16,659(0%)
2020-05-20
16,665(0%)
2020-05-21
16,683(0%)
2020-05-22
16,690(0%)
2020-05-23
16,712(0%)
2020-05-24
16,717(0%)
2020-05-25
16,734(0%)
2020-05-26
16,757(0%)
2020-05-27
16,793(0%)
2020-05-28
16,872(0%)
2020-05-29
16,987(1%)
2020-05-30
17,012(0%)
2020-05-31
17,071(0%)
2020-06-01
17,169(1%)
2020-06-02
17,285(1%)
2020-06-03
17,377(1%)
2020-06-04
17,495(1%)
2020-06-05
17,694(1%)
2020-06-06
17,752(0%)
2020-06-07
17,863(1%)
2020-06-08
18,032(1%)
2020-06-09
18,180(1%)
2020-06-10
18,355(1%)
2020-06-11
18,569(1%)
2020-06-12
18,795(1%)
2020-06-13
18,972(1%)
2020-06-14
19,055(0%)
2020-06-15
19,237(1%)
2020-06-16
19,495(1%)
2020-06-17
19,783(1%)
2020-06-18
20,036(1%)
2020-06-19
20,339(2%)
2020-06-20
20,633(2%)
2020-06-21
20,778(1%)
2020-06-22
21,082(1%)
2020-06-23
21,467(2%)
2020-06-24
22,054(3%)
2020-06-25
22,400(2%)
2020-06-26
22,800(2%)
2020-06-27
23,421(3%)
2020-06-28
23,989(2%)
2020-06-29
24,441(2%)
2020-06-30
25,041(2%)
2020-07-01
26,257(3%)
2020-07-02
27,047(3%)
2020-07-03
28,055(4%)
2020-07-04
28,888(3%)
2020-07-05
30,162(4%)
2020-07-06
30,749(2%)
2020-07-07
32,222(5%)
2020-07-08
33,557(4%)
2020-07-09
34,825(4%)
2020-07-10
36,266(4%)
2020-07-11
38,024(3%)
2020-07-12
39,296(3%)
2020-07-13
40,632(3%)
2020-07-14
42,613(5%)
2020-07-15
43,668(2%)
2020-07-16
46,059(5%)
2020-07-17
47,459(3%)
2020-07-18
49,489(4%)
2020-07-19
50,496(2%)
2020-07-20
52,003(3%)
2020-07-21
54,395(5%)
2020-07-22
56,085(3%)
2020-07-23
57,982(3%)
2020-07-24
59,475(3%)
2020-07-25
60,496(2%)
2020-07-26
61,764(2%)
2020-07-27
63,985(4%)
2020-07-28
65,791(3%)
2020-07-29
68,299(4%)
2020-07-30
70,379(3%)
2020-07-31
71,634(2%)
2020-08-01
72,262(1%)
2020-08-02
73,013(1%)
2020-08-03
74,815(2%)
2020-08-04
76,198(2%)
2020-08-05
77,919(2%)
2020-08-06
79,559(2%)
2020-08-07
80,991(2%)
2020-08-08
82,465(2%)
2020-08-09
83,002(1%)
2020-08-10
85,071(2%)
2020-08-11
86,593(2%)
2020-08-12
88,151(2%)
2020-08-13
89,822(2%)
2020-08-14
91,080(2%)
2020-08-15
92,297(1%)
2020-08-16
92,680(1%)
2020-08-17
95,029(2%)
2020-08-18
96,409(2%)
2020-08-19
97,969(2%)
2020-08-20
99,599(1%)
2020-08-21
100,716(1%)
2020-08-22
101,933(1%)
2020-08-23
103,001(1%)
2020-08-24
104,472(1%)
2020-08-25
107,341(1%)
2020-08-26
108,403(1%)
2020-08-27
110,863(2%)
2020-08-28
112,000(1%)
2020-08-29
113,337(1%)
מקור: [15]

ישראלים מחוץ לישראל

בסוף חודש ינואר 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות בבידוד לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף.

ב-18 בפברואר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון לגלי צה"ל שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."[16][17]

ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום. לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן.

הידבקות בישראל

ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת צליינים דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף.[18] משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס לבידוד בית.[19] בעקבות פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד.[20]

ב-27 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו.[21] האדם, מנהל סניף "הפיראט האדום" באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר.[22] באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.[23]

ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.[24]

ב-5 במרץ נודע כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, נזקק להנשמה מלאכותית[25] ושוחרר לאחר מספר שבועות.[26] בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר.

ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע.[27]

לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות פורים, שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהתפרצות הנגיף בישראל.[28]

ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, דייר "מגדל נופים" אשר נדבק מעובדת סוציאלית שלא הייתה מודעת להיותה נשאית.[29]

ב-18 באפריל, לראשונה מאז התפרצות הנגיף בישראל, מספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת.

מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. הוא עלה בסוף מאי עד ל-78 ב-28 במאי.[30] למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון הגימנסיה העברית רחביה.[31] העלייה נמשכה ביוני.

בסוף יולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום.[32][33] בתחילת אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. על פי דיווחי ארגון הבריאות העולמי[34] בחודש זה כמות הנדבקים בישראל עברה את כמות הנדבקים בסין, בה התפרצה המגפה לראשונה.

נכון ל־ 21 בספטמבר 2020 , מספר המקרים המאומתים הוא 188,427. 643 במצב קשה, 1,256 נפטרו, ו־135,991 החלימו.

בין הנפטרים הרב אברהם ישעיהו הבר מייסד ארגון "מתנת חיים", והראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון.

הדבקות צוותים רפואיים

ב-13 במרץ דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים.[35]

הידבקות בבתי האבות

אחד ממוקדי ההתפרצות הגדולים בישראל היו בתי האבות והדיור המוגן לאוכלוסייה המבוגרת. בבית האבות של רשת משען בבאר שבע לבדו נמנו 14 נפטרים מקורונה.[36]

על פי נתוני מגן אבות ואימהות מ-24 ביולי 2020, מספר הנפטרים בבתי האבות, במוסדות הגריאטריים ובדיור המוגן בחודש מרץ עמד על 21. באפריל מספר המתים זינק ל-104 ובמאי הוא צנח ל-6 נפטרים. ביוני חלה עלייה ומתו 16 חולים. מתחילת יולי נפטרו 31 חולי קורונה.[37]

יישובים חרדים

אחד ממוקדי התחלואה הגבוהים היה ביישובים חרדים, וזאת בין היתר בשל הצפיפות הגבוהה באזורים החרדיים ובדירות המגורים המהווים מרכיבים לתפוצת מגיפות. הצפיפות הגבוהה בשילוב עם אינטראקציות חברתיות רבות המאפיינות את החברה החרדית, מגבירות את סכנת ההידבקות. לכך מתווסף ההתנהלות הפנימית של החברה החרדית שלה הנהגה משלה, ונגישות נמוכה יחסית לתקשורת הכללית.[38]

הרשות הפלסטינית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית

ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון בבית לחם שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה שר הביטחון נפתלי בנט להטיל סגר על העיר.[39]

בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית.

נכון ל- 21 בספטמבר 2020 , אומתו 35,686 חולים, נפטרו 262 והחלימו 23,700.

ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים.

עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.[40]

היערכות מערכת הבריאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

בעקבות שפעת העופות נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת ארגון הבריאות העולמי להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה חלוקת עבודה בין קופות החולים, מד"א וכדומה.[41]

בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם מקרי החצבת והשפעת בישראל, מבקר המדינה יוסף שפירא החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.[42]

ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, ומספר חודשים לאחר שהסתיימה הכנת דו"ח הביקורת בסוף 2019,[43][44] פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.[45][46]

הטיפול בנגיף

הנחיות לפני גילוי הנגיף

לפני שנתגלה הנגיף בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת התפשטותו. ב-23 בינואר 2020 הוציא משרד הבריאות הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את תסמיני המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.[47]

על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר ווהאן שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - חום, שיעול, דלקת ריאות - נדרש להגיע לבית חולים.[48]

ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל.[49] כשבועים לאחר מכן נאסרה כניסת תיירים גם מהונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית.[50] ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר ווהאן, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע למחוז חוביי כולו.

הנחיות לאחר גילוי הנגיף

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)

החל מ-26 בפברואר נדרשו גם החוזרים מאיטליה לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, קוריאה הדרומית ויפן.

שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על צו בריאות העם

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.[51] הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ".[52] בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.[53] צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:[54]

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.[55][56]

במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה.[57] בסוף חודש פברואר החלו בבית החולים רמב"ם שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה,[58] ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים.

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים.[59]

ב-4 במרץ 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות צרפת, אוסטריה, גרמניה, שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים מחוץ לישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד מחוץ לישראל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה משטרת ישראל על פתיחת שמונה חקירות פליליות נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.[60]

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.[61]

ב-6 במרץ 2020 נכנסה לתוקף פקודה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת מחוץ לישראל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים.[62]

בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול במגפה שבה יש תחלואה נרחבת עובר למשרד הביטחון. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון נפתלי בנט, לקראת מעבר כזה.[63]

ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.[64]

ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.[65]

ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד בתי ספר, בסיסי צה"ל ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר בבתי אבות בכדי למנוע הידבקות של קשישים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה לבתי חולים שלא לצורך. וכן הומלץ למעסיקים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית.

קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

ב-12 במרץ הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון, וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 במרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית.

בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט המשרד לשירותי דת לסגור את מקוואות הגברים – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של כלור.

ב-16 במרץ הוחלט להפעיל הסגר (בריאות) מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את המגזר הציבורי למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.[66]

ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית מכל הדתות הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.[67] באותו היום, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף".[68] פרופ' יורם לס,[69] פרופ' מייקל לויט וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.[70] היו שביקרו את השיח התקשורתי.[71]

מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.[72]

ב-25 במרץ נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר,[73] למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות.[74] כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה ומספר הנוסעים במונית הוגבל. על המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים המגיעים למקום העבודה ולאסור כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ-38 מעלות צלזיוס. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, הרבנים הראשיים לישראל הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת.

ב-31 במרץ נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. באותו היום המליץ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על עטיית מסכות פנים.[75] עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת הכותל המערבי וברחבת מערת המכפלה.[76]

ב־12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה כי המסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף.[77] בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת עצמית והעלה סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.[78]

ב-19 באפריל נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכלו להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, תאסרנה התקהלות ואכילה משותפת, ולא יהיו דיונים של מעל 8 אנשים. גם תותר תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה.[79]

ב-26 באפריל נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית.[80]

ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.[81] בתחילת מאי, החלה פתיחת מוסדות החינוך. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחבורה הציבורית.[82] ב-10 במאי, הותרו ההתקהלויות של עד 50 איש במרחבים פתוחים תוך שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. הממשלה התירה עוד לערוך בריתות במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם בחתונות. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ברכב ובמעלית.[83][84] באותו יום, הציג הצוות המייעץ למל"ל הציג דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל אפידמיולוגים.[85] ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות.

ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופי רחצה תחת הנחיות כמו חובת נשיאת מסכה ושמירה על מרחק של 2 מטרים.[86] עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. גם הותרו תפילות בתוך בתי הכנסת, מסגדים וכנסיות בהתאם להנחיות.[87]

בשל תחילתו של גל תחלואה, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר בריתות והלוויות, וכן התקהלויות בבתי תפילה. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה סטטוס-קוו במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה.[88] לפי המנכ"ל חזי לוי, "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על בריאות הציבור לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ברפואה מונעת - זה המצב כעת".[89]

ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו בבת ים ובחלק מאשדוד. למשל, הגבלת התקהלות.[90] בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20.[91]

ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית.[92] חלק מההחלטות עודכנו.[93] לפי שר הבריאות יולי אדלשטיין, הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות.[94]

אחרי 10 ימים, דנה הממשלה על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, חקיקה ראשית או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע.[95] אושרו מגוון הגבלות.[96] היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ.[97] ההגבלה ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה.[98] ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.[99]

משרדי הבריאות והתרבות סיכמו שהופעות חיות במתכונת "דרייב אין". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים.[100]

אחרי מינויו של רוני גמזו לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטיונים חדשים למגבלות. בתחילת אוגוסט הם נשלחו למשרדי הממשלה.[101] היה בתכנון לקראת ספטמבר בכפוף לירידה בתחלואה.[102]

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות הקורונה החדשות. ביניהן: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם.[103] כמו כן, סוכם על חידוש מופעי התרבות באוויר הפתוח. כל הופעה תאושר על ידי משרד הבריאות. המתחמים יחולקו לקפסולות של עד 20 איש בכל אחת.[104]

ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במרחבים סגורים ופתוחים, בהם מסעדות ובתי תפילה. על פי התקנות שאושרו, בשטח פתוח ההתקהלות תהיה מותרת עד 30 אנשים. בשטח סגור שמידותיו קטנות מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 10 אנשים. בשטח שגודלו יותר מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 20 איש. באותו היום, הוצגו 2 חלופות למצב הנוכחי. יום קודם הקבינט אישר את רשימת "המדינות הירוקות" שהשבים מהן לא זקוקים לבידוד. גם הוצגו פרמטרים שיקבעו את הצבעים ברמזור: שיעור חולים חדשים, אחוז בדיקות חיוביות וקצב ההכפלה במספר החולים.[105] בהמשך חל שינוי בהנחיות למרחב סגור.[106]

גלריית מדבקות

במרחבים שונים הדביקו על המדרכה מדבקות המורות על שמירת מרחק של שני מטר אחד מן השני. הן היו בכיכר רבין, בכניסות לקניונים, במקומות עמידה בתור, וכדומה.

הגבלות תנועה ותחבורה

ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי.[107] ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ.[108] למחרת, יצא משרד התחבורה בהנחיות חדשות למפעילי התחבורה הציבורית, לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.[109]

ב-11 במרץ נסגרה תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון לבאים מחוץ לישראל.[110] ב-16 במרץ הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית.[111] אחרי כשבוע, הודיעו שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי הסטודנטים והתלמידים, ותופסק הפעילות בסופי השבוע, בימות השבוע היא תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן.[112]

ב-19 במרץ נאסרה נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.[113] כמו כן, הממשלה אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, ספורט, הפגנה, ותרומת דם). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.[114] ב־25 במרץ הורה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.[115]

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, ערב פסח, בצהרים, ועד סיום ליל הסדר בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרחקות מהבית של יותר מ-100 מטרים.[116] התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר.

ב-9 באפריל החליטו היישובים הערביים הסמוכים אכסאל ודבורייה לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם וביניהם, על מנת לחסום את התפרצות הנגיף בשטחם, והכניסה מתאפשרת רק לתושבי המקום.[117] גם היישוב ג'סר א-זרקא נקט בצעד דומה.[118]

ב-14 באפריל החל סגר נרחב נוסף לרגל חג שביעי של פסח וחגיגות המימונה. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל, וכל הצטיידות במזון ותרופות נעשתה אך ורק בתחומי עיר המגורים. בשל החשש להתכנסות להצטיידות בחמץ ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג בשעה 19:00 ועד למחרת בשעה 02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח מאפיות או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד ומשלוחי אוכל. בנוסף גם המאפיות בתוך המרכולים עצמם נסגרו.[119] אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה בחודש הרמדאן. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.[120]

ב-24 באפריל אישרה הממשלה סגר במספר שכונות בערים בית שמש ונתיבות למשך תקופה של 5 ימים החל מיום ראשון, 26 באפריל בשעה 6:00, ועד יום שישי 1 במאי בשעה 6:00. בנוסף הוטלה חובת עטיית מסכה מגיל 7, שתיאכף בקנס של 200 שקלים למי שיפר את ההנחיה.[121]

ב-27 באפריל נכנסו לתוקפן הגבלות בשל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. בערב יום הזיכרון, יכלו המשפחות השכולות וקרובי החללים ונפגעי פעולות האיבה לבקר בבתי העלמין ובאתרי ההנצחה עד השעה 16:00, וביום הזיכרון נאסרו כלל הביקורים הללו. החל משעה 17:00 בערב יום העצמאות ועד למחרת בשעה 20:00 הוטל סגר והיה ניתן לצאת מהבית רק לצורכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים בתחום יישוב המגורים, להתאווררות ברדיוס של 100 מטרים, ופעילות גופנית למרחק של עד 500 מטר, ולא ניתן היה לצאת לצורך רכישת מזון. המעבר בין הערים השונות בישראל נאסר. כמו כן, התחבורה הציבורית הופסקה לחלוטין. כלל טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות התקיימו ללא קהל ומרביתם אף הוקלטו מראש.[122] למחרת, פורסמו מגבלות לפיהן התקיימו 3 הדלקות בלבד בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.[123]

ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות רוממה, קריית צאנז וקריית בעלז בירושלים ושתי שכונות בחורה שבנגב.[124] ב-18 במאי, עקב הדבקות משפחה, הורתה עיריית תל אביב לתושבי שכונת נווה עופר להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת.[125] התחבורה הציבורית הוחזרה תחת מגבלות ובהדרגתיות.[126] ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שבתל אביב-יפו, רהט וערערה-בנגב.[127] בהמשך החודש, הוטלו סגרים חלקיים באלעד וברחובות בטבריה.

נכון לחודש יולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע.[128] במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים.[129] כמו כן, הוחלט כי תוטל מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון.[130]

אכיפת תקנות

ב-26 במרץ, יממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות למפרי האיסור לצאת מהבית לצרכים לא חיוניים,[131] הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה.

מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

ב-14 במרץ הודיע משרד החינוך על סגירת כל מוסדות הלימוד שבמערכת החינוך. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה. מוסדות ההשכלה הגבוהה נסגרו. בוצעה למידה מרחוק במוסדות השונים. ב-18 באפריל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורט המתווה ופורסמו עמדות הגופים האחרים. למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת החינוך המיוחד ומעונות יום שיקומיים. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות והאוניברסיטאות ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית הפסיכומטרי. במאי, חזרו תלמידים לגנים ולבתי הספר מהשכבות השונות תחת הנחיות.

את הלימודים בבתי הספר במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים בבית הספר של החופש הגדול מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט 2020.

מערכת הבריאות

בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים שיבא, איכילוב, קפלן, הדסה, וולפסון, פוריה ובתי חולים נוספים[132] בית חולים השרון הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה.[133] בבית חולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.

ב-21 במרץ 2020, הגיע מספר אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד ל-3030, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים. מתוך הנ"ל במרכז הרפואי איכילוב לבדו היו כ-200 עובדי צוות רפואי בבידוד. כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות.

ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים.[134] ביולי, ניתן תקציב נוסף.[135] כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.[136]

באוגוסט, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים.[137][138]

בדיקות

הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[139] ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.[140] בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.‏[141] בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות.

ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.[142]

לפי ד"ר רחל אדטו, לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.[דרוש מקור]

ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ.[143] למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע.[144] ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.[145] כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו טירה, ירושלים ותל אביב.[146][147] ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של הרבנות הצבאית בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.[148] ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות. למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.[149] כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות.[150][151]

ב-27 במרץ, בוצעו כ-6,000 בדיקות מדי יום. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר נפתלי בנט גיבה את החלטת ראש הממשלה.[152]

עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו[153][154] ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות וב-2 באפריל בוצעו 7,294 בדיקות.[155] ב-5 באפריל, הודיעו כי אותר חומר חלופי.[156] החומר יאפשר כ-12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים.[157] ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.[158] המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות.[159] נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל.[160] באמצע אפריל, אחרי תקופה של ירידה בכמות הבדיקות היומיות, הכמות עלתה ל-10,000 ושבוע אחר כך ל-12,000.[161][162]

בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[163] באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע[164] ובמרץ הוא היה 3 ימים.[165][166] במהלך אפריל, דווח על הקמת מערך התחקירים האפידמיולוגי.[167] ב-23 באפריל, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם MyHeritage לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS. יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.[168]

בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א.[169] ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל.[170] משרד הבריאות רכש בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור. הבדיקות היו אמורות להתחיל במהלך מאי.[171] במהלך יוני צפויים להיבדק 70 אלף איש.[172]

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל התפרצות נוסף.[173] באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל.[174] במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עלייה בכמות הבדיקות. ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות של הנדבקים.[175]

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.[176] ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות של הנדבקים.[177]

בסוף אוגוסט החליטו עובדי המעבדות לשבות. איסוף בדיקות קורונה נמשך.[178]

ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות

בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל[179]) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים.[180] באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12.[181]

בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר.[182] כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.

לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים[183] הוחלט להקל את הקריטריונים.[184] עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים.[185]

החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.[186] בסוף אפריל, פרופסור רוני גמזו, האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה בבתי האבות, אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות והדיור המוגן, בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא.[187] שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף.

על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה.[188] בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.[189] אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון.[190] ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו.[191] כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע.[192] הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות.[193] באוגוסט, שרון אלרעי פרייס החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה שיקטעו שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר.[194]

ביקורת על הגדרת חולים קשים

ב-12 יולי 2020 הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[195] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.[196] הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. ניטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. ע"פ ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בי"ח רמב"ם בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.[197] אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.[198] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.[199]

ציוד ורכש

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.[200]

עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.

חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.[201]

טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ אהרון חליוה, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש אמ"ן תמיר הימן

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.[202] בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב.[203]

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.[204]

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.[205] נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.[206]

חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.[207]

טיפול רפואי

הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם כלורוקווין (אנ'), המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה.[208] גם היה טיפל בתרופה נוספת בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר.[209]

מידע והסברה

פשקוויל שהופץ בבני ברק בעיצומה של ההתפרצות

בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.[210] לאורך המשבר, אנשי מקצוע העוסקים בניהול המשבר כמו משה בר סימן טוב, סיגל סדצקי, איתמר גרוטו ושאול מרידור התראיינו למגוון גופי תקשורת באופן עצמאי.

ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.[211]

המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות.[212]

ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לבעלי מוגבלויות.[213]

ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'.[214][215]

ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של לשכת הפרסום הממשלתית המציג את שרשרת ההדבקה.[216] הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון.[217]

הסברה לציבור הערבי

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[218] ופיקוד העורף[219] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל.

הנחיות והסברה בציבור החרדי

יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, קבר רחל וקבר הרשב"י נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו לכותל המערבי הותרה כניסת תושבי העיר העתיקה בלבד. מערת המכפלה הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.[220]

אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.[221][222]

בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.[223][224]

ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.[225]

התמודדות עם חדשות כוזבות

בידוד

בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי.[226] מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.[227]

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.[228] לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.[229]

סגר

ב-17 במרץ, עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על קריית יערים.[230] ב-3 באפריל הוטל סגר על העיר החרדית בני ברק.[231][232] העיר נמסרה לשליטה צבאית, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר,[233] ב-16 באפריל הוקל הסגר בבני ברק כך שהכניסה והיציאה מהעיר לא תתאפשר רק לתחבורה ציבורית, כאשר תהיה אפשרות להיכנס ולצאת באמצעות רכב פרטי.[234] ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה ביישוב דיר אל אסד נקראו תושבי דיר אל אסד, נחף, בענה ומג'ד אל כרום להישאר בבתים.[235] ב-17 באפריל הוכרז צו אזור מוגבל על היישובים דיר אל-אסד ובענה לאחר גידול משמעותי במספר החולים.[236] ב־26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ההגבלות ניתנו עד 1 במאי.[237]

אכיפה ואיכון סלולרי

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,[238][239] והוחלט לפתוח תיקים פליליים[240] כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.[241][242][243] ב-16 במרץ 2020 אישרה ממשלת ישראל את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020, המאפשרות איכון סלולרי של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות.

בנוסף אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020,[244] שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.[דרושה הבהרה][דרוש מקור]

נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת.

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות.[245] ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות. בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. החוק הוקפא האיכון הופסק ביוני.[246] ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.[247]

צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי

ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר בטמרה לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.[248]

ב-22 במרץ פורסמו תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה:

  • תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:[249] התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית).
  • תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.[250]

פעילות צה"ל במהלך המשבר

במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פעל צה"ל במגוון תחומים:

  • מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם. פעילות המרכז מאכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר באגף המודיעין.
  • תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, מג"ב ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.
  • תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. מאמץ המובל על ידי פיקוד העורף.
  • פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.
  • פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.[251]

במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו העלאת התודעה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.

פתרונות טכנולוגיים

זיהוי, גילוי, איתור

פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.[252] קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.[253] קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.[254]

יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה בקוד פתוח ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.[255] היישום נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים.

אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודל מכון גרטנר.[256]

טיפול תומך

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.[257][258]

ב-24 במרץ חברה ישראלית שפיתחה ב-2017 פתרון המהווה חלופה לשימוש במכונת הנשמה, הודיעה כי היא נערכת להנפקה בבורסה בתמיכת רשות החדשנות.[259]

פיתוח חיסון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיתוח חיסונים

ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל." לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי מחוץ למדינה.[260] משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.[261] במקביל הוחלט על הקמת מפעל החיסונים בירוחם.

התמודדות החברה בישראל

שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020

פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.[262] לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים. מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים עריריים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.[263]

עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.[264] ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.[265] ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.

בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העירייה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון.[266]

המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.[267] תומר דרזנר, חירש ועורך דין במקצועו, שנדבק ואושפז, לא הצליח לתקשר עם הצוות הרפואי בזמן שהייתה מסיכת חמצן על פניו.[268]

בתחום הסייבר, חוקר ישראלי הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר.[269]

בתחילת מאי 2020 מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. מימון החליף את פרופ' רוני גמזו שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא. באוגוסט, הממשלה אישרה את תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים.[270]

ייעוץ ותמיכה נפשית

במהלך המשבר ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. באגודת ניצן פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.[271]

ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל בבית החולים פוריה ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.[272]

בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך המשבר.[273]

התמודדות דתית וחרדית עם משבר הקורונה

תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות לריחוק חברתי

המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי. בתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצו להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג הפורים, והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד בחברותא, ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.[274] ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון פיקוח נפש, עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכה לוויה המונית בניגוד להוראות.[275]

בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.[276]

ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד פסק הלכה שקורא לפרסם בכל בית מגורים מי חלה בנגיף.[277]

היחס להוראות משרד הבריאות

בנוגע לסגירת מוסדות החינוך, נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות להנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב חיים קניבסקי.[278] בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון האדמו"ר מקרלין,[279] והרב אשר וייס.[280]

יהודה משי זהב, יושב ראש ארגון זק"א, התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר בפיקוח נפש.[281]

יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב חיים קניבסקי שיש להתפלל ביחידות ולא במניין.[282] גם רבני הפלג הירושלמי[283] ורבני העדה החרדית[284] הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות.

על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.[285] כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,[286] וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.[287]

עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב גרשון אדלשטיין שדגל בציות להוראות.[288] בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.[289]

בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי[290] וההנהגה שלו מתוכו. בנוסף, התברר כי המשבר גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה.[291]

השפעות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על ישראל, המשבר הכלכלי העולמי (2020), המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
רכבות חונות במתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020

להתפשטות הנגיף בישראל היו מגוון השפעות על תחומי החיים. המגפה השפיעה בכלכלה, בפוליטיקה, באיכות סביבה, בספורט, במקומות העבודה וכדומה. היו עליות בדיווחי אלימות ובצריכת האינטרנט מהבית.

הערכת הטיפול במגפה

מדיניות סגר וריחוק חברתי

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[292] וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון".

מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72

בחודש מרץ, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים המוניים עם מאה משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של עשרה אנשים ולבסוף לשני אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, כמו קריית יערים ובני ברק הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים.בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. פרופ' סדצקי ציינה שיש 85 חולים (במשך עברו את רף ה-100). המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר בה שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם בני האוכלוסייה המבוגרת, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף בר סימן טוב. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[31] הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.[293] למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.[294] בהמשך, הוחזרו מגבלות, למשל על התקהלות.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית למלחמה בנגיף. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: מתן סמכויות נרחבות לצה"ל במערך החקירות האפידמיולוגיות, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות ושינוי בהסברה.[295]

אומדן אפקטיביות הצעדים

בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל.[296] פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.[297] התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה יירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.[298] בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.[299]

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ.[300] ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון.[301] מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.[302]

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן לאמוד את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.[303] חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת נכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[304]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר בבירה.[305][306]

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.[307] לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.[308]

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.[309]

לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב שפורסם במאי 2020, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות.[310] נוסעי האוניה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מסין. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד.[311]

במאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר.[30] זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים.[312] מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[198] גם מספר המונשמים עלה. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 20 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי.[313][314] בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.[7] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".[315]

בתום הגל הראשון של המחלה, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים.[316]

יציאה

עם התקדמות המשבר נוצר לחץ לשחרר מהר את המשק לפעילות כלכלית, כנגד לחץ של משרד הבריאות לשמור על חזרה הדרגתית ואיטית לפעילות כדי למנוע התפרצות בלתי נשלטת. מדי יום נשמעו דעות שונות לגבי הדרך בה צריך לצאת מהמשבר והתחדדו סתירות בין הגישות השונות. הבעיות המהותיות היו אלו שבתחום אחריות משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החינוך, כאשר מוסכם כי פעילות החינוך נדרשת כדי לאפשר חזרה של המשק לפעילות הכלכלית, על מנת לשחרר את ההורים למקומות עבודה.

ב-11 באפריל, בהקשר של אסטרטגיית יציאה מהמשבר, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה המליצו שלא לשחרר את המשק לפני צמצום מספר הנדבקים לפחות מ-10 ביום.[317] בצהרי 13 באפריל, סיגל סדצקי הצביעה על מורכבות האירוע בשל אופן התנהלות הציבור והנהגת המדינה, השתנות המצב וההערכות מדי יום בהתאם להתפתחויות, ובהתאם השתנות סדרי העדיפויות, מה שמשפיע בהתאם על שינוי אסטרטגיית היציאה.[318][דרושה הבהרה]

ב-18 באפריל, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". מספר פעמים, פורסמו הצעדים לפני שהממשלה התכנסה לדיון ולאישור שלהם.[319] כתוצאות מכך, היו לעיתים הבדלים מסוימים בין מה שהוצהר על ידי ראש הממשלה ומה שהוחלט לאחר מכן.[320][321]

בסוף אפריל, פרסם משרד הבריאות מדד תחלואה, שלפיו תקבע הממשלה בכל פעם אם לצאת להקלות או לסגת אחורה. לפי המדד, הנתון הקובע הוא 300 חולים חדשים מדי יום - 100 בקהילה ו-200 במוקדי הדבקה כמו טיסות ובתי אבות. נתון נוסף הוא 300 חולים קשים, לצד הכפלת מספר החולים כל עשרה ימים. על רקע ההקלות, במשרד הבריאות הודגש שחשוב לשמור על שגרת הריחוק החברתית, מסכות והיגיינה.[322]

בשבועיים הראשונים של החזרה לפעילות, לא הוחלט על תוכנית הכוללת מועדים אפשריים של החזרת הפעילות. בתחילת מאי, משרד הבריאות ומשרד האוצר פרסמו מתווים שעל בסיסם אמורה להיקבע תוכנית.[323][324] למחרת, פרסם המלל את המתווה שלו.[325]

ב־4 במאי פרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל לשגרת בצל הקורונה ופורטו שלביה. אסטרטגיית היציאה תלויה בשלושה מדדים, שהגעה לכל אחד מהם תוביל להחמרת המגבלות:[326] מאה חולים חדשים ביום שאינם במוקדי התפרצות (מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה), קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה.

אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי

תוכנית אסטרטגיית היציאה כוללת:

  • ביטול מיידי של המגבלות על יציאה מהבית ל-100 מטר, מותר לצאת לכל מקום.
  • מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה ואת סבא וסבתא. אך מומלץ לשמור מרחק, לא לחבק, לא לנשק, לא לגעת. הומלץ בגינה. בהמשך הוצג מדריך.[327]
  • מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים.
  • מותרת תיירות וטבע, פארקים ללא לינה וגני חיות, צימרים ובתי מלון ללא שטחים משותפים.
  • פעילות ספורט מותרת בכל מקום אך בזוגות בלבד. כמו כן יותר ספורט ימי ללא שהייה על החוף.
  • ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו.
  • ב-10 במאי נפתחו גני ילדים והותרה התכנסות של עד 50 איש בשטח פתוח.
  • ב-17 במאי הותרה פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש ופתיחת מוזיאונים.

משרד הבריאות הגדיר קבוצות סיכון המבוססת על גיל ומחלות רקע ופורסמו המלצות לגבי התנהלות בשגרה.[328] ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות. ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופים תחת הנחיות.[86]. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור.[87] למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה.[329] ב-27 במאי, נפתחו גם המסעדות, בריכות השחייה, הברים (לא מועדוני הריקודים.[330]) ואטרקציות תיירותיות מסוימות[331] תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות.[332]

ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.[246] באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות, במתווה שיגובש.[333] בסוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות. אחרי כמה ימים, חודשו הגבלות.

פיקוח על צעדי הממשלה

הכנסות שפיקחו על ממשלת ישראל השלושים וארבע היו הכנסת העשרים ושתיים והעשרים ושלוש. על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.[334] היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון.[335][336] שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו.[337] כמו כן, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון "הארץ", עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן וגלובס. ב-23 באפריל, הסכימה המדינה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים[338] אך לא את התמלילים.[339][340] בסוף מאי, המבקר אנגלמן החל בבדיקת ניהול המשבר. ההערכה הייתה שפרסום הדו"ח יתרחש בתחילת שנת 2021. הדוח צפוי לכלול גם ביקורת על היערכות משרד הבריאות לגל השני בישראל.[341] מבקר המדינה לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק.[342]

בדיקות רפואיות

מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב
מתחם "היבדק וסע" בשכונת ארמון הנציב בירושלים

עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.[343]

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.[344]

במהלך אפריל, למרות הצבת יעד של 10 אלף בדיקות ליום (ו-30 אלף לפי היעד שנקבע על ידי ראש הממשלה), קצב הבדיקות בישראל עמד על מספר אלפים בודדים ליום עקב התכלות הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות הרפואיות. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש[345] למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה איסלנד, לוקסמבורג, בחריין, דנמרק ופורטוגל). הדירוג לא מתייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות.

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.[346] הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[347] ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.[348]

בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו תסמינים. כמו כן, ייערכו מאות חקירות אפידימיולגיות ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.[349][350] שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.[351] לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.[352] בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.[353] חלקה אומץ על ידי גמזו ביולי.[354] הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.[355]

ראו גם

קישורים חיצוניים

פרסומים בגופים רשמיים
מפות
מחקרים
כתבות בתקשורת

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 21 בספטמבר 2020, 09:22 שעון ישראל
  2. 2.0 2.1 אתר משרד הבריאות, נכון ל-20 בספטמבר 2020 בשעה 19:12 שעון ישראל
  3. 3.0 3.1 מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
  4. Maham Abedi, COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization, Globalnews.ca, קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש, ‏11 בפברואר 2020 (באנגלית)
  5. מערכת JDN, "קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה, .jdn.co.il, ‏11 בפברואר 2020
  6. Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer, www.worldometers.info (בEnglish)
  7. 7.0 7.1 נדב איילהדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020
  8. Israel - Noncommunicable Diseases (NCD) Country Profiles, באתר ארגון הבריאות העולמי
  9. ליזי עופר - מרכזת פניות ציבור חופש המידע במשרד הבריאות, בקשה לקבלת מידע הנוגע לתמותה מנגיף הקורונה בישראל ולמחלות רקע מהן סבלו הנפטרים, ‏4 ביוני 2020
  10. נדב אילדיווח, Twitter
  11. ד"ר איתי גל, בריא כאן: הגברים הישראלים עלו למקום ה-3 בעולם בתוחלת החיים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2018
  12. קשת 12, אולפן שישי, מתאריך 14 באוגוסט 2020
  13. מעיין הרוני, כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?, מעריב, ‏28 ביוני 2020
  14. אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, ‏19 ביוני 2020
  15. "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות". 
  16. מישל מחנין, רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה", באתר חדשות 0404‏, 18 בפברואר 2020
  17. רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס, באתר גלי צה"ל, ‏18 בפברואר 2020
  18. מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  19. הודעה לציבור – משרד הבריאות משלחת תיירים מדרום קוריאה, משרד הבריאות
  20. תיירים ששהו בישראל התגלו כנגועים בקורונה; 30 תלמידים הוכנסו להסגר, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2020
  21. סיון חילאי ואמיר אלון, חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  22. סיון חילאי, התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  23. אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור, מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2020
  24. חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
  25. מעריב אונליין, ‏החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית, באתר מעריב השבוע, 6 במרץ 2020
  26. אלי אשכנזי‏, נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי", באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2020
  27. שירות כלכליסט ו-ynet, לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  28. אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
  29. ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר ‏מאקו
  30. 30.0 30.1 "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2020. 
  31. 31.0 31.1 בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר, news.walla.co.il, ‏29 במאי 2020
  32. דורון גזיתדיווח, Twitter
  33. רן בליצרדיווח, Twitter
  34. Weekly Epidemiological Report, מתאריך 24 באוגוסט 2020, באתר ארגון הבריאות העולמי
  35. סיון חילאי, 126 חולים, 949 רופאים בבידוד: התינוק מאושפז בבית, באתר ynet, 13 במרץ 2020
  36. יאסר עוקבי, ‏הקורבן ה-14 בבית האבות משען בבאר שבע: זמירה ארצי בת ה-82, באתר מעריב השבוע, 15 באפריל 2020
  37. N12 - בעיצומו של הגל השני: צניחה דרמטית במספר המתים מקורונה..., N12, ‏24 ביולי 2020
  38. אסף צחור-שי וניצה (קלינר) קסיר, על קורונה, צפיפות וערים חרדיות, המכון החרדי למחקרי מדיניות, ‏2020
  39. רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג‏, הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  40. ג'קי חוגי, זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון | מעריב, מעריב, ‏20 במרץ 2020
  41. תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית
  42. מיטל יסעור בית-אור, ‏מגפת החצבת - עכשיו על שולחן מבקר המדינה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2019
  43. "מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"", מעריב, ‏23 במרץ 2020
  44. "אחרי שחיכה חודשים, מבקר המדינה קובע: ישראל לא ערוכה למגפות - מחסור בתשתיות ותרופות", דה מרקר, ‏23 במרץ 2020
  45. הדו"ח בפורמט PDF
  46. אדריאן פילוט, מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  47. ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  48. נגיף הקורונה, משרד הבריאות
  49. ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020
  50. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8354, 17 בפברואר 2020, עמ' 640
  51. צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
  52. שר הבריאות חתם על צו פקודת בריאות העם להרחבת סמכויות המשרד בהתמודדות עם הקורונה, משרד הבריאות
  53. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
  54. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
  55. תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020
  56. מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  57. יהודה קונפורטס, ‏טלה-רפואה כחול לבן: הסטארט-אפים שמטפלים בשוהים בבידוד בשיבא, באתר "אנשים ומחשבים", 24 בפברואר 2020
  58. אלי לוי, התפשטות הקורונה בישראל: מתחם בידוד נוסף בבי"ח רמב"ם • תיעוד, באתר חדשות 13, 29 בפברואר 2020
  59. הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8364, 27 בפברואר 2020, עמ' 680
  60. בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי‏, שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  61. אמיר בוחבוט ודנה ירקצי‏, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה! NEWS‏, 4 במרץ 2020
  62. יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  63. הלל ביטון-רוזן, שר הביטחון נפתלי בנט קיים דיון היערכות בנושא נגיף הקורונה, באתר ערוץ 20, 5 במרץ 2020
  64. איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  65. סיון חילאי ואלי סניור, הגבלות הקורונה: יבוטלו אירועים עם יותר מ-2,000 איש, הימנעו מביקורים בבתי חולים, באתר ynet, 10 במרץ 2020
  66. המאבק בקורונה: מהיום - הנחיות והגבלות חדשות במגזר העסקי והפרטי, באתר ‏מאקו
  67. "סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2020. 
  68. איתמר אייכנר וסיון חילאי, תחזית משרד הבריאות: עד מאות חולי קורונה ביום, אלפים עלולים למות, באתר ynet, 17 במרץ 2020
  69. הדס מגן, ‏הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון", באתר גלובס, 20 במרץ 2020
  70. רביב שכטר, "אופתע אם ימותו יותר מ-10": יועצי נתניהו נגד משרד הבריאות, באתר אייס, 18 במרץ 2020
  71. Twitter logo initial.svg ציוץ של ד"ר בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת מדעת ברשת החברתית טוויטר, 9 במאי 2020
  72. המאבק בהתפשטות הקורונה לשיא: מיני-סגר על אזרחי ישראל, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2020
  73. נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ, התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  74. תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8414, 25 במרץ 2020, עמ' 870
  75. אדיר ינקו, מנכ"ל משרד הבריאות: "שימו מסכות, קנו בעיקר במשלוחים", ynet, ‏31 במרץ 2020
  76. "שחרית מרגשת במערת המכפלה" ערוץ 7
  77. מיטל יסעור בית-אור, ‏אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי, באתר ישראל היום, 07 באפריל 2020
  78. חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית
  79. כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה, באתר כלכליסט, 20 באפריל 2020
  80. איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן, מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות, באתר ynet, 25 באפריל 2020
  81. איתמר אייכנר, פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק, באתר ynet, 30 באפריל 2020
  82. התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, מעריב
  83. מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש, הארץ
  84. ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות, מעריב
  85. ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13), ‏10 במאי 2020
  86. 86.0 86.1 משרד הפנים, הנחיות לפתיחת חופי הרחצה- תוך עמידה בתו הסגול, מקור: ynet
  87. 87.0 87.1 בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  88. המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון, ynet, ‏29 ביוני 2020
  89. הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא..., N12, ‏29 ביוני 2020
  90. בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות, מעריב
  91. מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, N12, ‏2 ביולי 2020
  92. מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?, news.walla.co.il
  93. N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים..., N12, ‏8 ביולי 2020
  94. אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  95. N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, N12, ‏16 ביולי 2020
  96. איזו התקהלות מותרת והאם המסעדות ייסגרו? מדריך להגבלות החדשות, news.walla.co.il
  97. פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות, news.walla.co.il
  98. N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, N12, ‏24 ביולי 2020
  99. N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, N12, ‏5 באוגוסט 2020
  100. משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", ynet, ‏22 ביולי 2020
  101. ליאל קייזר, דיווח בכאן חדשות(00:29), טוויטר, ‏2 באוגוסט 2020
  102. מאיר מרציאנודיווח, טוויטר
  103. הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏9 באוגוסט 2020
  104. מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, ynet, ‏9 באוגוסט 2020
  105. עד 30 איש בשטח פתוח, עד 20 בשטח סגור: הגבלות ההתקהלות החדשות - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏14 באוגוסט 2020
  106. N12 - סיכום על הקלה בהגבלות על מסעדות קטנות: עד 20 איש..., N12, ‏15 באוגוסט 2020
  107. נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, Passportnews, ‏8 במרץ 2020
  108. תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  109. כלכליסט ו-ynet, מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2020
  110. ג'וש ארונסון, ‏תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב השבוע, 10 במרץ 2020
  111. נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  112. אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
  113. אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה, כיכר השבת
  114. איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  115. אסף זגריזק, במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין, באתר ynet, 25 במרץ 2020
  116. אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל, עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם, באתר ynet, 7 באפריל 2020
  117. חסן שעלאן, התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים, באתר ynet, 10 באפריל 2020
  118. ג'קי חורי, דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה, באתר הארץ, 10 באפריל 2020
  119. רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד, סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  120. איתמר אייכנר, הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן, ynet, ‏22 באפריל 2020
  121. אנה רייבה ברסקי, אלון חכמון, החנויות ייפתחו במוצ"ש, סגר יוטל על שכונות בבית שמש ונתיבות, מעריב, ‏24 באפריל 2020
  122. איתמר אייכנר, מהערב: איסור הגעה לבתי העלמין. מחרתיים: סגר יום העצמאות, באתר ynet, 27 באפריל 2020
  123. ל"ג בעומר במירון: שלוש הדלקות בשידור חי, באתר כיכר השבת, 28 באפריל 2020
  124. אנה רייבה ברסקי, הוטל סגר על שלוש שכונות בי-ם; הקלות על נתיבות ובית שמש, מעריב, ‏30 באפריל 2020
  125. משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית, ynet, ‏18 במאי 2020
  126. עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, ynet, ‏24 במאי 2020
  127. דנה ירקצי ובועז אפרת, הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש, news.walla.co.il, ‏17 ביוני 2020
  128. אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית, ynet, ‏9 ביולי 2020
  129. כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, ynet, ‏8 ביולי 2020
  130. הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר, מעריב
  131. המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק, באתר ‏מאקו
  132. נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, TheMarker, ‏21 במרץ 2020
  133. כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל, ynet, ‏17 במרץ 2020
  134. "בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 ביולי 2020. 
  135. N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, N12, ‏14 ביולי 2020
  136. הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, ynet, ‏20 ביולי 2020
  137. אפרתי, עידו (11 באוגוסט 2020). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2020. 
  138. פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  139. מיטל יסעור בית-אור, ‏לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2020
  140. אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
  141. מיטל יסעור בית-אור, ‏משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  142. סיון חילאי, מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  143. נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית", ynet, ‏19 במרץ 2020
  144. מיטל יסעור בית-אור, ‏האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2020
  145. יואב איתיאל‏, מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2020
  146. נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ", ynet, ‏24 במרץ 2020
  147. רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה בשכונה הירוקה בכפ"ס, צומת השרון רעננה, ‏2 באפריל 2020
  148. מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
  149. סיון חילאי, כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל", באתר ynet, 27 במרץ 2020
  150. Twitter logo initial.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 2020-04-26
  151. מאור צור, נדב איל, אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2020
  152. משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה, ערוץ 7
  153. ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, ynet, ‏7 באפריל 2020
  154. פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול", ynet, ‏6 באפריל 2020
  155. מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים, ynet, ‏5 באפריל 2020
  156. הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", ynet, ‏2 באפריל 2020
  157. מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  158. ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באפריל 2020. 
  159. תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו, ynet, ‏7 באפריל 2020
  160. עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל, מעריב
  161. משרד הבריאות: ביממה האחרונה בוצעו מעל עשרת אלפים בדיקות קורונה, מעריב
  162. אתמול: שיא במספר הבדיקות לקורונה, N12, ‏21 באפריל 2020
  163. אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, הארץ
  164. ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., N12, ‏12 באפריל 2020
  165. "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2020. 
  166. עירית אבישר, פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום", כלכליסט, ‏16 באפריל 2020
  167. נדב איל, דיווח על הקמת המערך
  168. שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום, גלובס, ‏23 באפריל 2020
  169. מיטל יסעור בית-אור, ‏קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020
  170. מואב ורדיריאיון עם אילנה דיין, טוויטר
  171. עידו אפרתימשרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור, הארץ
  172. בני ברק: כך מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות לאיתור נדבקים..., N12, ‏3 ביוני 2020
  173. "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו", www.israelhayom.co.il
  174. "אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2020. 
  175. משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏10 ביולי 2020
  176. מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, Haaretz הארץ
  177. משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏10 ביולי 2020
  178. אשכנזי, שני (29 באוגוסט 2020). "עובדי המעבדות יישבתו החל ממחר: "מזה שנים מרוויחים שכר עבדים"". Globes. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2020. 
  179. יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו, הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98, באתר ynet, 2 באפריל 2020
  180. אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2020
  181. 12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2020
  182. מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות
  183. סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020
  184. רוני לינדר, משחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2020
  185. חומי ברמן, 15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה, JDN - חדשות, ‏26 במרץ 2020 (בעברית)
  186. מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי, N12, ‏5 באפריל 2020
  187. יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, news.walla.co.il
  188. "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  189. אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין..., N12, ‏31 במאי 2020
  190. מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק, ynet, ‏5 ביוני 2020
  191. משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה, news.walla.co.il
  192. מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  193. עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  194. N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה..., N12, ‏3 באוגוסט 2020
  195. עידו אפרתיכמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
  196. בועז אפרת‏, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2020
  197. יאיר קראוס, ‏עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
  198. 198.0 198.1 כאן חדשותהמשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  199. "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ (בעברית). 20 ביולי 2020. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2020. 
  200. איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  201. אודי עציון, אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  202. טל שניידר, ‏נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא", באתר גלובס
  203. מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
  204. אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  205. דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  206. ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, משרד הבריאות, ‏אייר תש"פ – מאי 2020
  207. איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
  208. איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  209. רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  210. אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
  211. מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
  212. יומן עדכונים
  213. מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
  214. משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, יוטיוב
  215. משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, פייסבוק, טלויזיה
  216. סרטונים עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)
  217. אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
  218. فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בالعربية)
  219. [https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ], info.oref.org.il
  220. החרגת מערת המכפלה, בחדרי
  221. דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
  222. ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
  223. ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020
  224. "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר ‏מאקו
  225. גד פרץ, ‏שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה, באתר גלובס, 16 באפריל 2020
  226. עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020
  227. קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  228. בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  229. רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
  230. "רבע מהתושבים שלנו בבידוד, היה פה אירוע מתגלגל אבל הכל בשליטה", מעריב, ‏17 במרץ 2020
  231. אלון חכמון, נכנס לתוקפו הסגר המלא על העיר בני ברק, מעריב, ‏3 באפריל 2020
  232. משה נוסבאום, איתמר מינמר, תיעוד: כוחות מג"ב אוכפים את ההסגר על בני ברק, N12, ‏3 באפריל 2020
  233. הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות, ישראל היום, ‏4 באפריל 2020
  234. ככר השבת
  235. מעריב אונליין, ‏משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד, באתר מעריב השבוע, 15 באפריל 2020
  236. איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו, מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי, באתר ynet, 17 באפריל 2020
  237. ההקלות במשק נכנסו לתוקף, סגר על שכונות בבית שמש ונתיבות, www.hidabroot.org
  238. לירן לוי‏, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2020
  239. איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  240. קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2020
  241. שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020
  242. איציק סבן, ‏אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
  243. מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה, באתר ynet
  244. תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8393, 17 במרץ 2020, עמ' 782
  245. יקי אדמקר‏, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  246. 246.0 246.1 איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע, מעריב
  247. איכוני השב"כ הופעלו כבר בחמישי - אלפי ישראלים נשלחו..., N12, ‏4 ביולי 2020
  248. אלון חכמון, ‏המשטרה סגרה חדר כושר בטמרה לאחר שפעל בניגוד לצו של משרד הבריאות, באתר מעריב השבוע, 20 במרץ 2020
  249. תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8405, 22 במרץ 2020, עמ' 820
  250. תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8406, 22 במרץ 2020, עמ' 840
  251. N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, N12, ‏17 ביולי 2020
  252. ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  253. שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, גלובס, ‏2 באפריל 2020
  254. מיטל יסעור בית־אור, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
  255. רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  256. מערכת דוקטורס אונלי, גמזו מאמץ מודל של מומחה מ"איכילוב" לחיזוי תחלואת הקורונה בישראל, דוקטורס אונלי Doctors Only (בעברית)
  257. ישראל דיפנס
  258. הפיתוחים של יחידה 81
  259. ג'ניה וולינסקי, חברה ישראלית שפיתחה תחליף למכונות הנשמה תונפק בבורסה באוסטרליה, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2020
  260. איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  261. אור הלר, ציוץ בטוויטר, 11 במרץ 2020
  262. אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  263. אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
  264. לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
  265. תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
  266. משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, הארץ
  267. משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
  268. תומר דרזנר, קורונה ונגישות, פייסבוק, ‏30 באוגוסט 2020
  269. איך חוקר ישראלי הצליח להקים ליגת מתנדבי סייבר עולמית בימי הקורונה, Haaretz הארץ
  270. כאן חדשות, דיווח, טוויטר
  271. נועם (דבול) דביר, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
  272. אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  273. לי ירון, משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
  274. [email protected]הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה, www.etzion.org.il, ‏27 במרץ 2020
  275. בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק
  276. הרב ראובן לויכטר, מהותה של מגפה: מבט-על, ‏ח' ניסן תש"פ
  277. עקיבא ווייסדיווח, Twitter
  278. אלי ביתאן, ‏הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
  279. האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים", JDN - חדשות, ‏20 במרץ 2020 (בעברית)
  280. הרב אשר וייס, מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה, ערוץ בינינו, ‏ניסן תש"פ
  281. קריאת הרופאים, כיפה
  282. דוד הכהן, ‏מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש", באתר כיכר השבת, 29 במרץ 2020
  283. מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין, באתר כיכר השבת (הקישור אינו פעיל, 13 במאי 2020)
  284. 'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים", באתר כיכר השבת
  285. בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי, באתר וואלה! NEWS
  286. השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2020
  287. הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: ידכם דמים מלאו - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7
  288. הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם, כיפה, ‏21 באפריל 2020
  289. גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית, כיכר השבת
  290. לעמוד על נפשנו, צריך עיון (בעברית)
  291. תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%, חרדים10, ‏27 באפריל 2020 (בעברית)
  292. דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  293. שאול אמסטרדמסקי, דיווח, טויטר, ‏29 במאי 2020 (בiw)
  294. דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה בקורונה, news.walla.co.il, ‏30 במאי 2020
  295. N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, N12, ‏26 ביולי 2020
  296. תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, N12, ‏24 במרץ 2020
  297. מהדורת חדשות 12אמירתו של ברבש, N12, דקה 9:30, ‏24 במרץ 2020
  298. רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2020
  299. Twitter logo initial.svg ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית טוויטר, אפריל 2020
  300. חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, חדשות 13
  301. לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  302. נדב איילדוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2, חדשות 13, ‏22 באפריל 2020
  303. לפי הנתונים מ-10 באפריל באתר worldmeters.
  304. הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., N12, ‏7 במאי 2020
  305. דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, טוויטר, ‏28 במאי 2020 (בiw)
  306. כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, N12, ‏29 במאי 2020
  307. יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
  308. "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים, ynet, ‏15 במאי 2020
  309. החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, N12, ‏14 במאי 2020
  310. אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, הידען, ‏19 במאי 2020
  311. N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה..., N12, ‏17 במאי 2020
  312. כאן חדשותגרף המתאר את העלייה, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  313. תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, חדשות 13
  314. חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, N12, ‏25 ביוני 2020
  315. ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2020. 
  316. מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, מעריב
  317. מירב ארלוזורוב"עד שיהיו פחות מ-10 נדבקים ביום - לא נשחרר": אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2020
  318. [כאן רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז]
  319. טל שניידר, החזרה לשגרה: מספר העובדים מהמשרד יעלה ל-30% בממוצע, חלק מהחנויות ייפתחו, גלובס, ‏18 באפריל 2020
  320. משבר הקורונה | ההנחיות החדשות: עסקים ייפתחו, חובה על..., N12, ‏18 באפריל 2020
  321. השרים אישרו: תפילות במניין עד 19 איש, טבילה במקווה וחתונה - בחדרי חרדים, חדרי חרדים
  322. פרסום ראשון: המדד שיקבע מתי ישראל תצא להקלות נוספות, N12, ‏25 באפריל 2020
  323. תוכנית משרד הבריאות: מותר יהיה לבקר קרובי משפחה, הקניונים ייפתחו בעוד שבועיים, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  324. דנה ירקציהקניונים ייפתחו השבוע, שגרה מלאה ביוני: אסטרטגיית היציאה של משרד האוצר, וואלה ניוז
  325. השרים יתבקשו לאשר: פתיחת קניונים וחדרי כושר כבר ביום שישי, N12, ‏4 במאי 2020
  326. דנה ירקצי, מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות
  327. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציג: המדריך המלא לביקור סבא וסבתא, מעריב
  328. התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, מעריב
  329. מתווה של אמון: משרד הבריאות אישר – כך יפעלו בתי המלון, ynet, ‏21 במאי 2020
  330. בר פלג (כתב הארץ), על המועדונים, טויטר, ‏26 במאי 2020 (בiw)
  331. בנימין נתניהורה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות, טויטר, ‏26 במאי 2020 (בiw)
  332. המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות | המדריך להקלות החדשות, ynet, ‏27 במאי 2020
  333. סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים..., N12, ‏17 ביוני 2020
  334. כמו חקיקה של הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
  335. יקי אדמקר ודניאל דולב, החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא, news.walla.co.il
  336. תומר גנון, כלכליסטדיון בוועדת חו"ב, טוויטר
  337. תומר גנון, עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", כלכליסט, ‏17 במרץ 2020
  338. Shaul Amsterdamski, פרוטוקולי הדיונים
  339. חן מענית, טל שניידר, "גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, גלובס, ‏7 באפריל 2020
  340. החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  341. מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם..., N12, ‏25 במאי 2020
  342. מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר קורונה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  343. סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  344. גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
  345. Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  346. גלי וינרב, האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית, גלובס, ‏5 באפריל 2020
  347. אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, אתר
  348. עמיחי שטיין, דיווח, Twitter
  349. תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן, חדשות 13
  350. נדב איילתכנית ההקמה, טויטר
  351. אדריאן פילוט, מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות, כלכליסט, ‏13 במאי 2020
  352. כאן חדשות, דיווח של מואב ורדי, Twitter, ‏8 ביוני 2020
  353. נדב איל, דיווח, Twitter
  354. נדב אייל, תכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה, mobile.twitter.com, ‏7 ביולי 2020
  355. N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל..., N12, ‏4 באוגוסט 2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהמצריםסודאן
אסיה איחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםוייטנאםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצרפתקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביהברזילפרוקולומביה
אוקיאניה ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתהשפעה פיננסית (משבר כלכלימלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופההסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקו
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0