תפארת ירושלים
ערך זה עוסק בארגון בירושלים במאה ה-19. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חברת תפארת ירושלים הוא ארגון שהוקם בירושלים בראשית שנת 1873. הארגון היה משותף לספרדים ולאשכנזים כאחד, ובין מטרותיו היו סיוע לעניים מקופחי ה"חלוקה" של הפרושים, בני היישוב הישן, וקידום והפצת ההשכלה בקרב בני ירושלים.[1]
החברה הוקמה בכ"ד בכסלו תרל"ה,[2] וחודש לאחר מכן פורסם דבר קיומה, וכן מטרת ותקנות החברה, מעל גבי עיתון החבצלת.[3]. מקימי החברה היו ישראל דב פרומקין (עורך החבצלת), חיים פרס, אברהם זוסמן, מיכל הכהן, בן ציון שלעז, אליעזר מוולאזין ואחרים. סקירה של פעולות החברה הופיעה דרך קבע מעל דפי עיתון החבצלת.
כחלק מפעילות החברה לקידום ההשכלה והתרבות בקרב בני ירושלים, הקימה החברה בשנת 1875 ספרייה בירושלים, עם החזון לעשותה ספריית העם היהודי. הספרייה נקראה בשם "בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי", והיא הנציחה את דמותו של משה מונטיפיורי שסייע ליושבי ירושלים היהודים, ואף תרם לספרייה. הספרייה לא האריכה ימים, זאת משום שבני היישוב הישן עד מהרה פעלו לסגירתה, בתואנה כי היא מחזיקה "ספרי מינות", והספרייה נסגרה.
לקריאה נוספת
- הודעה על פתיחת החברה, מטרותיה, ותקנות החברה, פורסם בהחבצלת, שנה 3, גיליון 13, 17 בינואר 1873.
- תקנות החברה, ירושלים, תרל"ג (1873). (פרטים בקטלוג הספרייה הלאומית)
- ישעיהו פרס, מאה שנה בירושלים; מזכרונות איש ירושלים, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1964. עמודים 67-69.
- ישראל חנני, תנועת ההשכלה בארץ ישראל, עמודים 76-83.
הערות שוליים
- ^ מנוחה גלבוע, החבצלת, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, ירושלים: מוסד ביאליק 1993, עמודה 200.
- ^ זהו התאריך הנקוב בחתימת תקנות החברה, כפי שהתפרסמו בהחבצלת, שנה 3, גיליון 13.
- ^ החבצלת, שנה 3, גיליון 13 (17 בינואר 1973). כמו כן פורסם הדבר גם מעל גבי עיתון המגיד, בגיליון מיום 12.02.1873, עמוד 68.
