תקלה היימנות
ערך זה עוסק בנזיר אתיופי בן המאה ה-13. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | לידה |
1215 לערך בולגה, שאווה |
|---|---|
| פטירה | 1313 |
| "קדוש" עבור | נצרות קופטית, הכנסייה האתיופית |
| חג | 17 באוגוסט ו-24 בכל חודש אתיופי |
תקלה היימנות (בגעז:ተክለ፡ ሃይማኖት, בעברית: צמח אמונה) נזיר אתיופי שמיוחסת לו הכתרת יקונו אמלאק לקיסר אתיופיה והכרה בשושלת הסולומונית כצאצאית שושלת מנליק, נזיר זה גם הקים את מנזר דברה ליבנוס.
חייו
תקלה נולד בבוגלה שעל הגבול המזרחי של שאווה, אביו היה הכומר סגז עד ואמו אגזיע חראיניה. את לימודי הדת העביר לו אביו ויותר מאוחר כומר מצרי. בילדותו שאווה הייתה תחת שליטה וכיבוש של ממלכת דמות הפגנית רודפת הנצרות.
בגיל 30 היימנות הצטרף למנזרו של הקדוש ייאסוס מועא הנמצא באי באגם חיאק הנמצא כיום באמבסל. היימנות למד במשך תשע שנים במנזר ואז השתקע בעיר אקסום שבתיגראי שם למד במנזר דברה דמו מספר שנים מפיו של אבטו יוהנס, מורו של יאסוס. בסיוריו הרבים ברחבי האימפריה האתיופית הוא החל לאסוף תלמידים בנוסף למאמינים רבים שהצטרפו אליו. לבסוף הוא חזר למקום הולדתו ועצר למנוחה במנזרו של ייאסוס שם קיבל את הסמכתו כנזיר. הוא החל לפעול לאחר מינויו כמיסיונר שהצליח לנצר את הממלכות במרכז אתיופיה של היום ומערבה. המסורת האתיופית מספרת שהוא היה זה שתמך באמהרים משאווה שטענו לכתר האתיופי ועזר להם להפיל את שושלת זאגווה בתמורה לשליש מאדמות האימפריה שיוענקו לכנסייה.
ב-1284 היימנות ייסד את מנזר דברה ליבנוס וכן ייסד את התואר "איצ'גה" (תואר זה ניתן לראש הכנסייה האתיופית שני בחשיבותו לאבונה), במשך שנים המנזר היווה את המרכז לדת הנוצרית באתיופיה וממנו ייצאו הנזירים הגדולים בנצרות האתיופית. הנזיר נפטר שנה לאחר שהקיסר בזמנו, וואדאם ערד, מת. היימנות שימש גם כראש הכנסייה האתיופית ובתואר אבונה.
קישורים חיצוניים
