3C 48
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| מיפוי רדיו של 3C 48 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | משולש |
| שמות נוספים | QSO B0134 |
| תאריך גילוי | 1960 |
| סוג | קוואזר |
| בהירות נראית | 16.2 |
| עלייה ישרה | 01ʰ 37ᵐ 41.297ˢ |
| נטייה | 35.12″ 09′ 33°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| מרחק |
4.5 מיליארד שנות אור 1.38 מיליארד פארסק |
| קוטר | 9,500 שנות אור |
| הסחה לאדום |
90,782 ק"מ/שנייה 0.367 |
3C 48 היה הקוואזר הראשון שהתגלה בשנת 1960 בקבוצת הכוכבים משולש על ידי תומאס א. מתאוס אשר גילה את הקוואזר בעזרת אינטרפרומטריה. ג'סה ל. גרינשטיין ותומאס א. מתאוס גילו שהקוואזר בעל הסחה לאדום של 0.367, מה שעשה אותו לאחד מהעצמים בעלי ההסחה לאדום הגדולה ביותר בזמן גילויו. ב-1982 נעשתה מדידה ספקטרוסקופית של הערפילית המקיפה את 3C 48 והתברר שאור הערפילית מתאים לאור הנפלט מגלקסיה עם אותה הסחה לאדום כמו זו של הקוואזר.[1] זו הייתה הראייה המוצקה הראשונה לכך שקוואזרים נמצאים בתוך גלקסיות ומהווים גרעין גלקטי פעיל שלהן.
הקוואזר נמצא במרחק של כ-4.5 מיליארד שנות אור משביל החלב, גודלו הזוויתי של הקוואזר הוא כחצי שניית קשת[2] מה ששקול לקוטר של כ-9,500 שנות אור - גודל סביר לליבה של גלקסיה.
הערות שוליים
- ^ T. A. Boroson & J. B. Oke: Detection of the underlying galaxy in the QSO 3C48, Nature, vol. 296, Apr. 1, 1982, p. 397-399
- ^ V. G. Panadzhyan: Estimated angular size of the radio source 3C 48 at 60 MHz using scintillation measurements, Astrophysics, Volume 5, Issue 2, p. 137-139
