87 סילביה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מגלה | רוברט פוגסון |
87 סילביה (מאנגלית: 87 Sylvia) הוא האסטרואיד ה-8 בגודלו בחגורת האסטרואידים. 87 סילביה הוא גוף האב של משפחת סילביה וחבר בקבוצת סייבל הממוקמת בסמוך לגבול החיצוני של החגורה (ראה ערך: קבוצות מינוריות).
גילוי האסטרואיד ומתן שמו
87 סילביה התגלה על ידי נ. ר. פוגסון ב-16 במאי 1866, 2 בעת שהייתו במדראס (צ'נאי), שבהודו[1]. המספר 87 בראשית שמו מציין כי הוא האסטרואיד ה-87 שהתגלה. פוגסון הסביר כי קרא לאסטרואיד בשמה של ריאה סילביה, דמות מהמיתולוגיה הרומאית, אמם של רמוס ורומולוס מייסדי רומא. כ-150 שנה מאוחר יותר, כאשר התגלו סביב 87 סילביה שני ירחים קטנים, הם כונו רמוס ורומולוס.
מסלול
מרחקו הממוצע של 87 סילביה מהשמש הוא כ-522 מיליון ק״מ (3.49 יחידות אסטרונומיות), מרחק המניח אותו מעבר לקצה החיצוני של חגורת האסטרואידים ובתוך קבוצה המכונה קבוצת סייבל. עם זאת, האקצנטריות של מסלולו (0.08) גורמת לו להתקרב עד כדי 480 מיליון ק״מ מהשמש (כלומר נקודת הפריהליון שלו היא 3.21 יחידות אסטרונומיות), בתוך האזור המוגדר של חגורת האסטרואידים. במסלול זה הוא 87 סילביה משלים הקפה אחת סביב השמש פעם ב-6.5 שנים.
מאפיינים פיזיולוגים
צורתו של 87 סילביה היא מאורכת כשל תפוח אדמה: אורך הצירים הוא כ-385 ק״מ על 265 ק״מ על 230 ק״מ, כלומר יחס של 1.67 בין הציר הארוך לציר הקצר, ו-1.15 בין הציר הבינוני לציר הקצר. 87 סילביה הוא בעל צבע כהה מאוד, בדומה לאסטרואידים אחרים שסוגם הספקטרלי הוא מסוג X, אבל ההרכב שלו איננו ידוע בוודאות. גילוי ירחיו ומדידת מרחקם מסילביה וזמן ההקפה שלהם, אפשרה מדידה מדויקת של מסתו וצפיפותו על ידי שימוש בחוק השלישי של קפלר. צפיפותו נמצאה נמוכה מאוד (1.2 גרם לסמ״ק שהם 1.2 פעמים צפיפות המים), מה שמעיד כי האסטרואיד הוא נקבובי מאוד - 25% עד 60% מהנפח שלו עשוי להיות חלל ריק.[2] בהינתן צפיפות נמוכה זו ייתכן וסילביה הוא בעל מבנה של ״ערמת חצץ״ (Rubble Pile) כלומר אסופת אבנים הדבוקות זו לזו בעזרת כוח כבידה חלש ולא יותר. זמן הסיבוב העצמי של 87 סילביה סביב צירו הוא 5.18 שעות, כאשר ציר הסיבוב הוא הציר הקצר של צורתו המאורכת.
ירחים
ל-87 סילביה יש שני ירחים המקיפים אותו, רומולוס ורמוס, שנקראו על שם ילדיה של סילביה המיתולוגית. רומולוס התגלה לראשונה ב-18 בפברואר 2001, מטלסקופ קק 2 שבהוואי, על ידי מייקל בראון וז'אן לוק מרגו. רמוס התגלה כעבור שלוש שנים מאוחר יותר, ב-9 באוגוסט 2004, על ידי צוות שהוביל פרנק מרצ'יס מאוניברסיטת ברקלי. הירחים התגלו בתמונות ברזולוציה גבוהה שאפשרה לזהות את אורם הקלוש יחסית בסמוך לאור הבהיר של האסטרואיד עצמו. מרחקם של רמוס (706 ק״מ) ושל רומולוס (1357 ק״מ) מ-87 סילביה גורם להם לגמוע הקפה אחת ב-1.37 שעות ו-3.65 שעות בהתאמה. מסתם קטנה פי 10,000 לערך ממסתו של האסטרואיד אותו הם מקיפים.[3]
| שם | מסה (בקילוגרמים) | חצי-צירי זמן מרכזיים (בקילומטרים) | משך זמן אורביטלי | חריגות |
|---|---|---|---|---|
| רמוס | 7.3×1014 | 706.5 | 1.37 | 0.027 |
| רומולוס | 9.3×1014 | 1357 | 3.65 | 0.006 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Norman Pogson, Minor Planet 87 Sylvia, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society 26, 1866-06-01, עמ' 311
- ^ F. Marchis; et al. (2005). "Discovery of the triple asteroidal system 87 Sylvia". Nature. 436 (7052): 822–4. Bibcode:2005Natur.436..822M. doi:10.1038/nature04018. PMID 16094362.
- ^ Fang, Julia. "Orbits, Masses, and Evolution of Main Belt Triple (87) Sylvia". Astronomical Journal. arXiv:1206.5755. Bibcode:2012AJ....144...70F. doi:10.1088/0004-6256/144/2/70.